תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון י״טToratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 19
א׳שימוש תפילין ועשייתן·
נוטל עור השליל ומשימו בסיד ורוחצו ומתקנו כגון קלף ויהיה עץ אמום מתוקן להיות בשפת העץ ארבעה שינים מן אותו העץ מאילו ארך השינים כגון אצבע וחצי ולהיות בין שן ושן רוח חצי אצבע. ועובי השינים כגון אצבע קטנה והשינים בשפתן להיות לאחר כן חותך ונוטל מאותו העור של שליל חתיכה כגון חצי זרת ומרככו במים ומרכיבו על אותן השינים ארבעתם של עץ ואוסר אותו בחבל מן פשתן דק ולא עב ומעביר החבל בין שן לשן ובין שן לשן ודוחק האוסר יפה בעשיית השיניים ששם נכנסים התפילין והם בבתים. לאחר כן מניח אותו עור השליל על אותן השינים של עץ עד שייבשו יפה ויוציאו מן העץ ומתקן השינים יפה כדי שיהיו כבתים לתפילין ויביא עור מן צבי וחותך ארבע חתיכות כחשבון השינים ומתחיל וכותב על חתיכה וחתיכה פרשה שהם ארבע פרשיות בחתיכה אחת כותב זו הפרשה מן וידבר ה׳ אל משה לאמור קדש לי כל בכור עד למועדה מימים ימימה. בחתיכה שנייה כותב זו הפרשה והיה כי יביאך ה׳ אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך והעברת כל פטר רחם לה׳ עד סוף פסקא כי בחוק יד הוציאנו ה׳ ממצרים. ובחתיכה שלישית כותב שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד ואהבת את ה׳ אלהיך עד על מזוזת ביתיך ובשעריך. ובחתיכה רביעית כותב והיה אם שמוע תשמעו עד כימי השמים על הארץ. הרי אילו ארבע פרשיות ומעיף אותם עיוף של קורא לקמיע ומשים כל פרשה ופרשה ארבעתן באותם ארבעה השינים של שליל ויושיבם כסדרן כשאמ׳ חכמ׳ כדי שלא יתחלפו הפרשיות אלא כל אחת ואחת במקומה בימין ובשמאל ובאמצע כתיקונה. סוגר הפרשיות בתוך השינים ותופר עליהם גידים מן מתני השוורים באלכסונן ובשפת זו התפירה מקום מונח בעור השליל מתוקן להעביר הרצועה מן עור כשר מן בהמה כשירה. והרצועה שחורה וישים התפילין תפורין מתוקנים באותה רצועה בראשו במקום שמוח התינוק רופס ומעגל ראשו ברצועה ואוסר אחריו אוסר בדמות אות של שין באותה רצועה מאחור והתפילין בין עיניו וזו הרצועה של קודקוד צריך שיהא לה אורך מצד ימין עד הכרס ומצד שמאל עד החזה הרי תפילים של ראש עשוים. של זרוע חותך מן עור השליל ועושה בית אחד קטן כגון אגוז קטן ויביא עור מן צבי וכותב שם בחתיכה אחת ארבע פרשיות ביחד קדש לי. והיה כי יביאך. שמע ישראל. והיה אם שמע. ומעייף אותה חתיכה כתיקונה ומשים אותה באותו בית של עור השליל ותופרו ממעל בגידין באלכסונן ובשפת צריך להיות כאוזן על אותו השליל ומעביר שם רצועה שחורה ואוסרו בזרועו השמאלי. וקיבל הרצועה מעביר מן אותם של זרוע ומורידה עד אצבע צרדה וכן שיעור הרצועה עד שיגיע לאצבע צרדה האמצע. תפילין המרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רבא בתיפרן ובאלכסונן. רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. על תפילה של יד מברך ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להניח תפילין. ועל של ראש מברך ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו במצות תפילין. וכשמברך אדם אל ידבר בין ברכה של יד וברכה של ראש. כשישים התפילין קודם בזרוע ואח״כ בראש וכשחולץ חולץ של ראש ואחר כך של יד. והלכתא לילה זמן תפילין ואין מורין כן. מהו לילה זמן תפילין ואין מורין כן שדרו ממתיבא מניחין אותן בערבית עד כימי השמים על הארץ ותופש אותן בידו עד שמתפלל וכורכן.
נוטל עור השליל ומשימו בסיד ורוחצו ומתקנו כגון קלף ויהיה עץ אמום מתוקן להיות בשפת העץ ארבעה שינים מן אותו העץ מאילו ארך השינים כגון אצבע וחצי ולהיות בין שן ושן רוח חצי אצבע. ועובי השינים כגון אצבע קטנה והשינים בשפתן להיות לאחר כן חותך ונוטל מאותו העור של שליל חתיכה כגון חצי זרת ומרככו במים ומרכיבו על אותן השינים ארבעתם של עץ ואוסר אותו בחבל מן פשתן דק ולא עב ומעביר החבל בין שן לשן ובין שן לשן ודוחק האוסר יפה בעשיית השיניים ששם נכנסים התפילין והם בבתים. לאחר כן מניח אותו עור השליל על אותן השינים של עץ עד שייבשו יפה ויוציאו מן העץ ומתקן השינים יפה כדי שיהיו כבתים לתפילין ויביא עור מן צבי וחותך ארבע חתיכות כחשבון השינים ומתחיל וכותב על חתיכה וחתיכה פרשה שהם ארבע פרשיות בחתיכה אחת כותב זו הפרשה מן וידבר ה׳ אל משה לאמור קדש לי כל בכור עד למועדה מימים ימימה. בחתיכה שנייה כותב זו הפרשה והיה כי יביאך ה׳ אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך והעברת כל פטר רחם לה׳ עד סוף פסקא כי בחוק יד הוציאנו ה׳ ממצרים. ובחתיכה שלישית כותב שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד ואהבת את ה׳ אלהיך עד על מזוזת ביתיך ובשעריך. ובחתיכה רביעית כותב והיה אם שמוע תשמעו עד כימי השמים על הארץ. הרי אילו ארבע פרשיות ומעיף אותם עיוף של קורא לקמיע ומשים כל פרשה ופרשה ארבעתן באותם ארבעה השינים של שליל ויושיבם כסדרן כשאמ׳ חכמ׳ כדי שלא יתחלפו הפרשיות אלא כל אחת ואחת במקומה בימין ובשמאל ובאמצע כתיקונה. סוגר הפרשיות בתוך השינים ותופר עליהם גידים מן מתני השוורים באלכסונן ובשפת זו התפירה מקום מונח בעור השליל מתוקן להעביר הרצועה מן עור כשר מן בהמה כשירה. והרצועה שחורה וישים התפילין תפורין מתוקנים באותה רצועה בראשו במקום שמוח התינוק רופס ומעגל ראשו ברצועה ואוסר אחריו אוסר בדמות אות של שין באותה רצועה מאחור והתפילין בין עיניו וזו הרצועה של קודקוד צריך שיהא לה אורך מצד ימין עד הכרס ומצד שמאל עד החזה הרי תפילים של ראש עשוים. של זרוע חותך מן עור השליל ועושה בית אחד קטן כגון אגוז קטן ויביא עור מן צבי וכותב שם בחתיכה אחת ארבע פרשיות ביחד קדש לי. והיה כי יביאך. שמע ישראל. והיה אם שמע. ומעייף אותה חתיכה כתיקונה ומשים אותה באותו בית של עור השליל ותופרו ממעל בגידין באלכסונן ובשפת צריך להיות כאוזן על אותו השליל ומעביר שם רצועה שחורה ואוסרו בזרועו השמאלי. וקיבל הרצועה מעביר מן אותם של זרוע ומורידה עד אצבע צרדה וכן שיעור הרצועה עד שיגיע לאצבע צרדה האמצע. תפילין המרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רבא בתיפרן ובאלכסונן. רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. על תפילה של יד מברך ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להניח תפילין. ועל של ראש מברך ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו במצות תפילין. וכשמברך אדם אל ידבר בין ברכה של יד וברכה של ראש. כשישים התפילין קודם בזרוע ואח״כ בראש וכשחולץ חולץ של ראש ואחר כך של יד. והלכתא לילה זמן תפילין ואין מורין כן. מהו לילה זמן תפילין ואין מורין כן שדרו ממתיבא מניחין אותן בערבית עד כימי השמים על הארץ ותופש אותן בידו עד שמתפלל וכורכן.
1