תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון כ׳Toratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 20
א׳הלכות טריפות·
אילו סרכי הריאה. כשמכניס הטבח את ידו יבדוק בריאה בשתי האומות משני צדדין בכל מקום שהן אחוזות בין בצלעות בין בבשר בין בלב בין בחצר הכבד. בין בשומן הלב בין בגבי האומות בין באפי האומות בין בשוליהן בין בגגיהן אפילו כחוט השערה טרפה ואין לה בדיקה לא בנפיחה ולא בעניין אחר. אבל האזנים שהן משני צדדין שלשה מימין ושנים משמאל אם הם נדבקים בצלעים או בבשר שבין הצלעים בין בגגן בין בגבן בין בשוליהן כשרים בנפיחה אם לא תצא הרוח אבל אם תצא הרוח טריפה. ואם אילו האזנים דבוקין בחזה טריפה או בשומן החזה טריפה או בשומן הלב או בגרגרת או בחצר הכבד טריפה. ואם אילו האזנים דבוקים זה לזה כמולדתן וכגידולן כשירה ואם מתקפצות זו עם זו לדבק טריפה. ואם ידבק אוזן הסמוך לאומה עם האומה כשירה בנפיחה אם לא תצא הרוח ואם תצא טריפה. ואם זה האוזן דבוק עם האומה מראשה ועד סופה ואין מפרדת כל שהוא טריפה. ואם מפרדת כל שהוא שיש בו הכירה כשירה. ואם האוזן שקורין אותו עינונותא דורדא בכל מקום שהוא דבוק טריפה. ואם חסר מן שלש אזנים שלימין אחד והן שנים חשוב עינוניתא דוורדא עמהן וכשירה. אבל עם השמאל לא יתחשב עינונותא דוורדא. ואם בצד שמאל אוזן אחד טריפה. ואם בועות פרודות בריאה כשירה. ואם שתים בועות מתאימות דבוקות זו לזו מביאין מחט או קוץ ונועצין באחת מהן אם שופכות מים אחת לחבירתה כשירה. ואם בועה בשולי הריאה ואין הריאה מקפת הבועה מכל צד כל שהוא טריפה. לפי שהריאה חסירה היא. ואם מכה בכוליא ואין המכה מגעת בלובן שלכוליא כשרה. ואם מגעת ללובן הכוליא טריפה. בהמה ששחט ולאחר גמר שחיטה יצא הוולד שחיטת אמו פוטרתו ומכשרתו ואם הוציא אפילו ראשו קודם גמירת סימני שחיטה אותו וולד צריך שחיטה וצריך מליחה. והשוחט אמה ובתה בחד יומא קמא שרי למיכליה בשעתיה בתרא משהי ליה עד לאורתא ואכיל ליה. ואם במזיד שחטה לבתרא מלקין ליה ולאורתא שרי באכילה. ואותו ואת בנו נוהג בנקיבות ואינו נוהג בזכרים וכי אסר רחמנא בהמה אבל חיה ועוף שרי. וכל שאינו אוכל שליל עובר על דברי חכמים. ריאה דדמיא ככבדא כשירה כבשרא טריפה. ריאה דדמיא לכוחלא כשירה. ריאה יורקא ככרתי ואדומה כשירה. כד מפסקא גרגרת טריפה כד מינקיב וושטא טריפה. כד מינקיב קרמא דמוחא טריפה. כד מינקיב מן בני מיעים טריפה וכן ריאה וכן קיבתא וכן מררתא וכן כריסא טריפה. כד מינקבא הובלילא לבי כסי כשירה לברא טריפה. סכין ששחט בה אסור לחתוך בה בשר רותח. וטבח ששכח לברך מותר לאכול אותו בשר. וכל בהמה ובהמה צריך הטבח לבדוק הסכין בטופריה. חיותא דאכלה סם המות שריא משום טריפה. חיותא דדריס לה אריה או דוב טריפה. כד מינפח בה ולא מינפחא חוששין דילמא יבישה היא וטריפה.
אילו סרכי הריאה. כשמכניס הטבח את ידו יבדוק בריאה בשתי האומות משני צדדין בכל מקום שהן אחוזות בין בצלעות בין בבשר בין בלב בין בחצר הכבד. בין בשומן הלב בין בגבי האומות בין באפי האומות בין בשוליהן בין בגגיהן אפילו כחוט השערה טרפה ואין לה בדיקה לא בנפיחה ולא בעניין אחר. אבל האזנים שהן משני צדדין שלשה מימין ושנים משמאל אם הם נדבקים בצלעים או בבשר שבין הצלעים בין בגגן בין בגבן בין בשוליהן כשרים בנפיחה אם לא תצא הרוח אבל אם תצא הרוח טריפה. ואם אילו האזנים דבוקין בחזה טריפה או בשומן החזה טריפה או בשומן הלב או בגרגרת או בחצר הכבד טריפה. ואם אילו האזנים דבוקים זה לזה כמולדתן וכגידולן כשירה ואם מתקפצות זו עם זו לדבק טריפה. ואם ידבק אוזן הסמוך לאומה עם האומה כשירה בנפיחה אם לא תצא הרוח ואם תצא טריפה. ואם זה האוזן דבוק עם האומה מראשה ועד סופה ואין מפרדת כל שהוא טריפה. ואם מפרדת כל שהוא שיש בו הכירה כשירה. ואם האוזן שקורין אותו עינונותא דורדא בכל מקום שהוא דבוק טריפה. ואם חסר מן שלש אזנים שלימין אחד והן שנים חשוב עינוניתא דוורדא עמהן וכשירה. אבל עם השמאל לא יתחשב עינונותא דוורדא. ואם בצד שמאל אוזן אחד טריפה. ואם בועות פרודות בריאה כשירה. ואם שתים בועות מתאימות דבוקות זו לזו מביאין מחט או קוץ ונועצין באחת מהן אם שופכות מים אחת לחבירתה כשירה. ואם בועה בשולי הריאה ואין הריאה מקפת הבועה מכל צד כל שהוא טריפה. לפי שהריאה חסירה היא. ואם מכה בכוליא ואין המכה מגעת בלובן שלכוליא כשרה. ואם מגעת ללובן הכוליא טריפה. בהמה ששחט ולאחר גמר שחיטה יצא הוולד שחיטת אמו פוטרתו ומכשרתו ואם הוציא אפילו ראשו קודם גמירת סימני שחיטה אותו וולד צריך שחיטה וצריך מליחה. והשוחט אמה ובתה בחד יומא קמא שרי למיכליה בשעתיה בתרא משהי ליה עד לאורתא ואכיל ליה. ואם במזיד שחטה לבתרא מלקין ליה ולאורתא שרי באכילה. ואותו ואת בנו נוהג בנקיבות ואינו נוהג בזכרים וכי אסר רחמנא בהמה אבל חיה ועוף שרי. וכל שאינו אוכל שליל עובר על דברי חכמים. ריאה דדמיא ככבדא כשירה כבשרא טריפה. ריאה דדמיא לכוחלא כשירה. ריאה יורקא ככרתי ואדומה כשירה. כד מפסקא גרגרת טריפה כד מינקיב וושטא טריפה. כד מינקיב קרמא דמוחא טריפה. כד מינקיב מן בני מיעים טריפה וכן ריאה וכן קיבתא וכן מררתא וכן כריסא טריפה. כד מינקבא הובלילא לבי כסי כשירה לברא טריפה. סכין ששחט בה אסור לחתוך בה בשר רותח. וטבח ששכח לברך מותר לאכול אותו בשר. וכל בהמה ובהמה צריך הטבח לבדוק הסכין בטופריה. חיותא דאכלה סם המות שריא משום טריפה. חיותא דדריס לה אריה או דוב טריפה. כד מינפח בה ולא מינפחא חוששין דילמא יבישה היא וטריפה.
1
ב׳סליקו הלכות קצובות. בעזרת רוכב ערבות.
2