תוספתא בבא בתרא (ליברמן) ב׳Tosefta Bava Batra (Lieberman) 2
א׳כל שאינו עושה תדיר, כגון שדה בית הבעל, חזקתה שלש שנים, ואינה מיום ליום. אמ' ר' יהודה לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא, אם היה עמו במדינה, כיון שאכלה שנה אחת הרי זו חזקה.
1
ב׳הלוקח [מחמת הלוקח], אע"פ שהלוקח הראשון או' גזילה היא בידי, לא כל הימנו לאבד זכותו של זה. האוכל שדה מחמת אונו, ונמצאת אונו שהיא פסולה, הרי זו אינה חזקה.
2
ג׳האוכל שדה בחזקת שהיא שלו, והוציא עליו שטר שמכרה לו, ושנתנה לו במתנה, יתקיים שטר בחותמיו. ואם אמ' כתבתי שטר ונטלתי מעות, שטר פיסטיס הוא בידך, הכל הולך אחר חזקה.
3
ד׳האוכל שדה שש שנים, ועירער עליו שלש שנים הראשונות, ובאחרונה אמ' לו אתה מכרתה לי, אתה נתתה לי במתנה, אם מחמת טענה הראשונה אינה חזקה, שכל טענה שמקצתה בטילה, כולה בטילה.
4
ה׳אימתי אמרו עריס נשבע שלא בטענה, כל זמן שעריס, יצא מעריסותו, הרי הוא ככל אדם. שותף, כל זמן ששותף, יצא משותפותו הרי הוא כאחד מכל אדם. איפטרופוס, כל זמן שאפטרופוס, יצא מאפטרופסותו, הרי הוא כאחד מכל אדם. הבן שחלק, והאשה שנתגרשה, הרי הן כאחד מכל האדם. מקבלין פקדונות, והרועים, והשכיר אין להם חזקה.
5
ו׳האומנין אין להם חזקה. כיצד, רואה כליו אצל כובס, ועבדו אצל אומן, אמ' לו תן לי את שלי, אמ' לו אתה מכרתם לי, ואתה נתתם לי במתנה, אינה חזקה. אתה אמרת למוכרם, אתה אמרת ליתנם במתנה, הרי זו חזקה.
6
ז׳חזקה שלש שנים. החזיק האב שנה אחת, והבן שתי שנים, האב שתי שנים, והבן שנה אחת, והלוקח שנה, הרי זו חזקה.
7
ח׳החזיק בפני האב שנה אחת, ובפני הבן שתי שנים, הרי זו חזקה. בפני האב שתי שנים, ובפני הבן שנה אחת, הרי זו חזקה. בפני האב שנה, ובפני הבן שנה, ובפני הלוקח שנה, הרי זו חזקה.
8
ט׳החזיק האב בפני שנים שנה הראשונה, בפני שנים שנה שנייה, בפני שנים שנה שלישית, הרי אילו שלש עדיות, והן עדות אחת. נמצאת כת הראשונה זוממת, הרי בידו שתי שנים. שניה, הרי בידו שנה אחת, שלישית, אין בידו כלום. היו הן הראשונים והן האחרונים ונמצאו זוממין, בראשונה, אין בידו כלום, שנייה, הרי בידו שנה אחת, שלישית, הרי בידו שתי שנים.
9
י׳אמ' ר' יוסי בא ר' יוחנן בן נורי אצל ר' חלפתה, אמ' לו הרי שהחזיק בפני שנים שנה ראשונה, ובפני שנים שנה שניה, ובפני שנים שנה שלישית מהוא. אמ' לו הרי זו חזקה. אמ' לו אני או' כן, אלא שעקיבא אומ' אינה חזקה. ר' יהודה או' הרי הוא אומ' ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו וגו' ואו' ונציב אחד אשר בארץ, הוי או' זה חודש העיבור. ר' נחמיה או' זה אפטרופוס שממונה על ידי כולן, שאין שבחו של מלך להיות שנים עשר משמשין אותו, אלא שנים עשר משמשין את האחד, והאחד משמש את המלך.
10
י״אהמחזיק בנכסי הגר, נעל, וגדר, ופרץ, כל שהוא, הרי זו חזקה. נעל אחד, וגדר אחד, אינה חזקה, נעלו שנים, וגדרו שנים, הרי זו חזקה. היו לו עשר שדות, כיון שהחזיק באחת, החזיק בכולן. עשרה עבדים, אע"פ שהחזיק באחד, לא החזיק בכולן. כלים ועבדים, זכה בכלים, לא זכה בעבדים, בעבדים, לא זכה בכלים. כלים וקרקעות, זכה בכלים, לא זכה בקרקעות, בקרקעות, לא זכה בכלים, עבדים וקרעות, זכה בעבדים, זכה בקרקעות, זכה בקרקעות, לא זכה בעבדים. הלך בה, בין לארכה, בין לרחבה [הרי זה קנה מקום הילוכו, דברי ר' אליע', וחכמ' אומ' אין הילוך קונה. הילכו בה שנים, בין לאורכה, בין לרוחבה], זה קנה מקום הילוכו, וזה קנה מקום הילוכו, דברי ר' אליעזר, וחכמים או' שניהם לא קנו, עד שעה שיחזיקו.
11
י״בלקח ממנו עשר שדות, כיון שהחזיק באחת מהן, החזיק בכולן. שכר ממנו עשר שדות, כיון שהחזיק באחת מהן, החזיק בכולן. לקח מקצת ושכר מקצת, והחזיק בין בלקיחה, בין בשכירה, הרי זו חזקה.
12
י״גנכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות, בכסף, ובשטר, ובחזקה. כיצד, אמ' לו חצר וכל מה שבתוכה אני מוכר לך, כיון שכתב שטר, וקיבל מעות, והחזיק באחת מהן, החזיק בכולן. מקום עמידת תנור וכירים בחצר אין להם חזקה. קורה על גביהן כל שהוא, הרי זו חזקה. תרנגולין בחצר, אין להן חזקה, עשה להן גב גבוה עשרה טפחים, הרי זו חזקה. צינור אין לו חז', מקום קילוחו יש לו חזק'. פתח בחצר, אף על פי שסתמו אי' לו חזקה. פרץ פצימיו יש לו חזקה.
13
י״דאיזו היא חלון הצורי, כל שראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה דברי רבי מאיר, ובלבד שיהא לה מלבין, או צורת פתח. וכן היה ר' מאיר אומר לא יפתח אדם פתח על גבי פתחו של חברו, וחלון על גבי חלון של חבירו, פתח על גבי חלונו של חברו, וחלון על גבי פתחו של חברו, וחכמים מתירין, ובלבד שירחיק ארבע אמות.
14
ט״ואבא שאול אומר לא יפתח אדם חנות כנגד חצרו של חברו, כדי שלא יהא יושב בחנותו ורואה מה בחצרו של חברו, אלא זה פותח לרשות הרבים וזה פותח לרשות הרבים. כשם שבני חצר יכולין למחו' זה ע"י זה בחצר של שותפין, כך בני מבוי יכולין למחות זה את זה במבוי השותפין. כיצד, בנה מרחץ בצד מרחצו של חברו, חנות בתוך חנותו של חברו, אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת את התקלה, שאומר לו כדרך שעשיתה בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי. היו מימיו עוברין דרך גגו של חברו ועמד והפסיקן, יכול לעכב על ידו עד שיודיע באיזה מקום הוא מוליכן. היתה דרך הרבי', או נהר, עוברת בתוך, ועמ' וגדרו והעבירו בתוך שדה חברו, אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת עלי את התקלה, שאומר לו כדרך שעשיתי בתוך שלי כך עשה בתוך שלך. רבי יהוד' או' הרבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו.
15
ט״זיש לו באר בחצרו של חברו, והרי בעל חצר מבקש לחפור לו באר אחרת, יכול לעכב על ידיו. ולא יעשנו בית גילגל לרבים, בית טבילה לרבים, ולא יהא ממלא ומשקה, ממלא ומוכר, אלא ממלא ומשקה בשוק, ממלא ומוכר בשוק.
16
י״זלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראית ונפלו, הרי זה בונ' את מקומן. אין מפיחין, אין מסיירין, אין מכיירין. לקח בית מפח, מסויד, ומכוייר, הרי הן בחזקתן. סד אדם כל ביתו בסיד ומשייר דבר מוע', זכר לירושלם, עושה אדם כל עסקי סעודה ומשייר דבר מועט, זכר לירושלים. עושה אשה כל תכשיטה ומשיירת דבר מועט, זכר לירושלם, שנאמר אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשיני לחכי וגומר. כל המתאבלין עליה בעולם הזה שמחם עמה לעולם הבא, שנאמר שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.
17