תוספתא בבא בתרא (ליברמן) ג׳Tosefta Bava Batra (Lieberman) 3
א׳המוכר את הבית, מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול ואת המכתשת החקוק', אבל לא מכר את התנור ולא את הכריים ולא את הריחים ולא את המכתשת הקבועה. רבי אליעזר אומר כל המחובר בקרקע הרי זה מכור. ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך הרי כולן מכורין. ואף על פי שאומר לו הוא וכל מה שבתוכו אני מוכר לך לא מכר לו את הבאר ולא את השידה ולא את הדותות והיציעים ולא את המערות שבתוכו. אם כן למה כתב עומקא ורומא, שאם רצה להגביה מגביה, להשפיל משפיל. כל שאינו מוכר בבית מכור בחצר. המוכר את החצר מכר את הבית, המוכר הבית לא מכר את החצר, אלא אוירה של חצר. המוכר את החצר מכר בתים הפנימים ובתים החיצוניים, אבל לא מכר את הוילאות ולא את הוילסאות ולא את המרחצאות שלפנים הימנו. ואם היו עשויין לתשמיש החצר הרי כולן מכורין. אצטבלן העשוי לתשמיש חצר מכור, לרבים, אין מכור. חנויות הפתוחו' לפנים מכורות עמה, לחוץ, אין מכורות עמה, לפנים ולחוץ, הרי אלו מכורות עמה.
1
ב׳המוכר את בית הבד מכר את היצרין ואת היקבים את המפרכות ואת הרחיים התחתונה, אבל לא מכר את הסקין ולא את המרצופין ולא את הריחים העליונה. ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכ' לך הרי כולן מכורין. ואף על פי שאמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך לא מכר לא את הבור ולא את השיח ולא את היציעין ולא את הרותיו' ולא את המערו' שבתוכו. ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך הרי כולן מכורין.
2
ג׳המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימיים ובתים החיצונים בית היורות בית הקמין ובית האולייארין, אבל לא מכר לא את היורות ולא את הקמין ולא את המגדלים שבתוכו. ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך הרי כולן מכורין. ואף על פי שאמרו לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך, לא מכר את הברכות המסתפקין מהן מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים, ואף לא בית כנסת העצים. ואם אמר לו מרחץ וכל משמשי' אני מוכר לך הרי כולן מכורין.
3
ד׳המוכר את השדה לא מכר את הגת ולא את השמירה אף על פי שהן כרם. אבא שאול אומר אף לא מחיצה הקנים שהיא בי' רובע. מכר לו כל האילנות חוץ מחרו' המורכב וסדן שיקמה.
4
ה׳וכל שאינו מכור בשדה מכור בעיר. המוכר העיר, רבי יהודה אומר סנטר מכור, אונקולמוס אין מכור, ואם אמ' לו היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך הרי כולן מכורין. ואף על פי שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך לא מכר את שיריה ולא את בנותיה ולא את החורשין המוקצין בפני עצמן ולא את הביברי' של חייה ושל עופו' ושל דגים.
5
ו׳המוכר את הכרם מכר את הקנים ואת הדוקרנין ואת זמורות שקמה שבתוכו, אבל לא מכר לא את העצים ולא את האבנים סוירות, בין לנירו ובין לגדרו, ולא את זבלים ולא את קירות שקמה שבתוכו. אבא שאול או' כל העושה לתשמיש הכרם הרי זה מכור. מכר לו כל האילנות חוץ מחצי חרוב מורכב שבמקום פלוני, ומחצי סדן שיקמה שבמקום פלוני, ושאר כל החרובין אינן מכורין ושאר כל הסדנין אינן מכורין.
6
ז׳האחין שחלקו את שלהן במקום אחד, אפילו הוא ביהודה והן בגליל, הוא בגליל והן ביהודה, או שהיו במקום אחד, כיון שזכה את אחד מהן זכה בכולן. אם היה עמו במדינה כיון שקבל עליו הרי זה זכה. רבי יוסי אומר אם עתידין להטיל גורלות, עד שיטילו גורלות. ר' יהודה אומר [כל שקנה הדיוט, קנה הקדש, כל שלא קנה הדיוט לא קנה הקדש ר' שמעון אומ'] אף המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב מורכב וסדן שקמה, מפני שהן יונקין משדה הקדש.
7