תוספתא בבא בתרא (ליברמן) ו׳Tosefta Bava Batra (Lieberman) 6
א׳המוכר זרעוני גינה לחבירו, זרעים הנאכלין, זרען ולא צימחו, ר' יהודה או' נותן לו דמי הזרע, אבל לא דמי הוצאה. אמרו לו, הרבה מבקשים אותם לדברים אחרים.
1
ב׳המוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טינופות לסאה. שעורים, מקבל עליו רובע קטניות לסאה, קישואין, מקבל עליו עשר מארות למאה.
2
ג׳קנקנים, מקבל עליו עשר נאות, פיטסות, מגופרות למאה. יתיר על כן, בכולן מחזיר לו את השאר, ונוטל ממנו דמים.
3
ד׳הלוקח קנקנים מחבירו, ונמצאו פיטסות ונשתברו, חייב להעמיד לו דמי קנקנים, אבל לא דמי יין.
4
ה׳המוכר יין לחבירו סתם, חייב באחריותו עד הפסח. מבוסם, חייב באחריותו עד עצרת. נתיישן, חייב באחריותו עד החג.
5
ו׳המוכר מרתף לחבירו סתם, בזה אמרו מקבל עליו עשר כוסות למאה.
6
ז׳חבית של יין אני מוכר לך, נותן לו יין יפה. חבית של יין זו אני מוכר לך, נותן לו יין המתקבל בחנות. חבית זו אני מוכר לך, אפי' חומץ הגיעו.
7
ח׳מאה חביות של יין אני מוכר לך נותן לו יין יפה כרוב יין הנמכר [באותו מקום.
8
ט׳מאה חביות של יין אלו אני מוכר לך, נותן לו יין יפה, מרוב יין הנמכר] באותה חנות. מאה חביות אילו אני מוכר לך, אפי' חומץ הגיעו.
9
י׳ר' שמעון בן לעזר או' המוכר יין לחבירו ונמצא קוסס, הגיעו. נסכו על גבי מזבח, יצא. עשאו תרומה ותרומת מעשר, יצא. שתה ממנו נזיר, הרי זה לוקה את הארבעים.
10
י״אגשמים היורדין בין הגיתות, אם מכת מדינה היא, אין צריך להודיעו, ואם אין מכת מדינה היא, צריך להודיעו.
11
י״בלקח ממנו לגין, וחצי לגין, רביעיות, ושמיניות, לא ישקה מהן לחמריו ולפועליו, ולא כל מי שיש עליו טענת מזונות, אלא אם כן הודיעו.
12
י״גהיה הולך לבית האבל, ולבית המשתה, היו בידיו לגין של יין המתקרקש, לא ימלאנו מים, מפני שטוענו טענת חנם. ואם היה חבר עיר, הרי זה מותר.
13
י״דהיה ר' מאיר או' לא יסרב אדם בחבירו שיאכל אצלו ויודע בו שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות מכורות לחנוני, מפני שטוענו טענת חנם. ואם הודיעו מתחלה, או שהיה מבקש לבור לו את היפה, הרי זה מותר.
14
ט״ולא ישלח אדם לחבירו חבית של יין ויתן על פיה שמן, מפני הסכנה.
15
ט״זהלוקח כלים לשלח לבית חמיו, ואמ' אם נתקבלו ממני הרי אני נותן לך דמיהן, ואם לאו, הריני נותן לך כך וכך, נוטלו הימנו בהליכה חייב לשלם, בחזירה, הרי הוא כנושא שכר.
16
י״זסמכוס או' המוכר חלק לחבירו בבאר אין פחות מרובע, בחמת, אין פחות משמונה, בקדירה, אין פחות משנים עשר, בטופיח, אין פחות מששה עשר.
17
י״חפרדסי אני מוכר לך, אע"פ שאין בו אילנות הגיעו, שלא אמ' לו אלא שמו. כרם אני מוכר לך, אע"פ שאין בו גפנים הגיעו, שלא אמ' לו אלא שמו. כור אני מוכר לך, בין שהוא כבית עשרים סאה, ובין שהוא כבית ארבעים סאה, הגיעו, שלא אמ' לו אלא שמו.
18
י״טבית כור מוקף גדר אני מוכר לך, בין שהוא כבית עשרים סאה ובין שהוא כבית ארבעים סאה, אין לו אלא עד מקום הגדר.
19
כ׳אין מוציאין לאכילת פירות ולנכסין משועבדין, מפני תיקון העולם. כיצד, גזל הימנו שדה ואכלה, והרי הוא יוצא לפניו, גובה את הקרן מנכסים משועבדין ולאכילת פירות אינו גובה אלא מנכסים בני חורין.
20
כ״אואין מוציאין לשבח קרקעות, ולמזון האשה והבנות, מפני תיקון העולם. כיצד, לקח הימנו שדה והשביחה והרי היא יוצא לפניו, גובה מנכסים משועבדין, ושבח קרקעות אינו גובה אלא מנכסין בני חורין. בד"א בזמן שקדם מקחו של זה לשבחו של זה, אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה, זה וזה אינו גובה אלא מנכסים בני חורין. זה או' שבחי קדם, וזה או' מקחי קדם, המוציא מחבירו עליו הראיה.
21
כ״באילו ואילו שהיו אומ' גובהה של מערה ארבע אמות, ורומן של כוכין שבעה טפחי', וטפח לגופה.
22
כ״גהעושה חצר על פי מערה שש על שש, מלא מטה אחת מיכן ואחת מיכן, ופתוח לתוכה שתי מערות. ר' שמעון או' ארבעה מארבע רוחותיה. ר' יהודה או' בסלע הבא בידים פותח את שתיהן מרוח אחת. אמרו לו אי איפשר לכן.
23
כ״דקנטינר אני מוכר לך, הרי זה מעמיד לו שתים עשרה על שתים עשרה. בין שאמ' לו בית כור עפר אני מוכר לך ובין שאמ' לו כבית כור עפר אני מוכר לך, הרי זה מקבל עליו חריץ ובן חריץ ומחיצת גדר שבינו לבין חבירו.
24
כ״הבית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתיר, אפי' פיחת רובע לסאה, או הותיר רובע לסאה, שהן שבעת קבין ומחצה לכור, הגיעו. פחות מיכן, או יתר על כן, מחזירין זה לזה. מה הוא מחזיר לו, מעות, כדרך שלקח הימנו. ואם רצה, מחזיר לו קרקע. (בית כור עפר אני מוכר לך בסימניו ובמצרניו אפי' פיחת שתות או הותיר שתות בשום הדיינין הגיעו פחות מכן או יתר על כן מחזירין זה לזה מה הוא מחזיר לו מעות כדרך שלקח הימנו ואם רצה מחזיר לו קרקע).
25
כ״ובית כור עפר אני מוכר לך בסימניו ובמצריו, אפלו פחות שתות, או הותיר שתות, כשום הדיינין, הגיעו. פחות מכן, או יתר על כן, מחזירין זה לזה. מהו מחזיר לו, מעות, כדרך שלקח הימנו, ואם רצה, מחזיר לו קרקע.
26
כ״זהאומ' לחבירו חצי שדי בית לתך אני מוכר לך, משמנין ביניהן, ונוטל חצי שדה ובית לתך. או' זה לזה חצי שדי בית לתך אני מוכר לך, ולזה או' חצי ובית לתך אני מוכר לך, משמנין ביניהן, זה נוטל חצי שדהו וזה נוטל חצי שדהו.
27
כ״חלזה אמ' בצפון, ולזה אמ' בדרום, משמנין ביניהן, זה נוטל בצפון וזה נוטל בדרום. בית לתך כלפי צפון אני מוכר לך, נותן לו בית לתך כלפי צפון. בית זרע יד אני מוכר, מעמיד לו בית זרע יד.
28