תוספתא בבא בתרא (ליברמן) ז׳Tosefta Bava Batra (Lieberman) 7
א׳כל שהוא לפנים מחבירו הוא קודם את חבירו. ונחלה משמשת והולכת ועולה, אפי' עד ראובן. בן האחין זה את זה, והאחיות זו את זו, האחין את האחיות, והאחיות את האחין, נוחלין ומנחילין. ממזר מוריש את קרוביו. גוי ועבד הבאו על בת ישראל אפי' חזר הגוי ונתגייר, עבד ונשתחרר, נכסיו כנכסי הגר וכנכסי עבד משוחרר. כל הקודם בהן זכה.
1
ב׳נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון. אימתי, בזמן שאין שם ערער, אבל יש שם ערער אינה נאמנת. ר' לעזר או' אם הוחזקה על עמדה נאמנת, ואם לאו, אינה נאמנת.
2
ג׳היו מוחזקין בו שהוא בכור, ובשעת מתנה אמ' אינו בכור, אינו נאמן. היו מוחזקין בו שאינו בכור, ובשעת מתנה אמ' בכור הוא, נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בכור, ובשעת מיתה אמ' בכור הוא, נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בנו, ובשעת מיתתו אמ' בני הוא, נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בנו, ובשעת מיתתו אמ' אינו בני, אינו נאמן. שאין בנו, ובשעת מיתתו אמ' בנו הוא, נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בנו, ובשעת מיתתו אמ' אחי הוא, אינו נאמן. שהוא אחיו, ובשעת מיתתו אמ' בני הוא, נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בנו, ובשעת מיתתו אמ' עבדו הוא, אין נאמן. שהוא עבדו, ובשעת מיתה אמ' בנו הוא, נאמן. היה עומד בין המוכסין ואמ' בני הוא, וחזר ואמ' עבדי הוא, נאמן. עבדי הוא, וחזר ואמ' בני הוא, אין נאמן.
3
ד׳אין הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהן. ר' או' אומ' אני הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהן, שאף שלו השביח בשלהן. כיצד, היתה לו בהמה מוחכרת, ומושכרת, אצל אחרים, ופרה רועה באפר, הבכור נוטל פי שנים. ואין נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה.
4
ה׳ר' או' כל דבר שלא פילפלו בו יתומין לאחר מיתת אביהן הבכור נוטל פי שנים. וחכמים או' אין נוטל פי שנים אלא בכל אשר ימצא לו. אבל בנה בניין, נטע נטיעות, הכל שוין שנוטל פי שנים.
5
ו׳כיצד נוטל פי שנים, ירשו שטרי חוב, הבכור נוטל פי שנים. יצאו עליו שטרי חוב, נותן פי שנים, ואם אמ' אי איפשי שלא ליטול ושלא ליתן, הרשות בידו.
6
ז׳כיצד אין נוטל בראוי כבמוחזק, מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים מנכסי אביו, ואין נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו. ואם היה אביו בכור, אף הוא נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו.
7
ח׳בנות צלפחד נטלו שלשה חלקין בנחלה, חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים. ר' ליעזר בן יעקב או' אף חלק אחי אביהן, לפי שלא ניתנה הארץ אלא ליוצאי מצרים, ולא נתחלקה אלא לעומדים בערבות מואב, ירש השבט את שבטו וחזר השבט וירש את הראוי לו.
8
ט׳כיצד, שני אחין שהיו מיוצאי מצרים, לאחד יש לו תשעה בנים ולאחד יש לו בן אחד, ולפניהם בית חמשת כורין, תשעה נטלו בית לתך לתך, ואחד נטל בית לתך, החזירום לאבתיהם, חזרו אבות והורישו את הבנים, תשעה נטלו מחצה, ואחד נטל מחצה. ר' שמעון בן לעזר אומ' אף נתחלקה הארץ ליוצאי מצרים, כיצד, היה מן היוצאין ממצרים ומן העומדין בערבות מואב נוטל שני חלקין, מיוצאי מצרים ולא מן העומדין בערבות מואב, ולא מיוצאי מצרים נוטל חלק אחד. המתלוננים, והמרגלים, ועדתו של קרח, לא נטלו חלק בארץ, אבל הבנים ירשו בזכות אבות אבותיהן, ובזכות אמות אמותיהן. וכן היה ר' שמעון בן לעזר או' יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים בנחלה, שהן מיוצאי מצרים, ומן העומדים בערבות מואב, ושנטלו חלקן של מרגלים.
9
י׳וחלק של מרגלים נטלו יהושע וכלב, חלק המלוננים ועדתו של קרח נפל לאמצע, והבנים נחלו לעצמן. וכשם שהבן קודם את הבת בנכסי האב, כך קודם הבן את הבת בנכסי האם. ר' אלעזר בר' יוסי או' משם ר' זכריה בן הקצב, וכן היה ר' שמעון בן יהודה איש כפר איבוס או' משום ר' שמעון, אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.
10
י״אהאו' יחלקו בני נכסיי, והיה שם בכור, אם זכו בנכסים בחיי האב אין נוטל פי שנים, ואם לאו, נוטל פי שנים.
11
י״בהאומ' תנו מאתים דינר לפלני בני בכור כראוי לו, נוטל, ונוטל פי שנים. בבכורתו, ידו על העליונה, רצה נוטלן ורצה נוטל פי שנים.
12
י״גהאומ' תנו שדה פלנית לפלני' אשתי בראוי לה, נוטלתה, ונוטלת כתובתה. בכתובתה, ידה על העליונה, רוצה נוטלתה, רוצה נוטלת כתובתה.
13
י״דהאומר תנו מאתים דינר לפל' בעל חובי בחובו, בראוי לו, נוטלו, ונוטל עוד מאתים דינר. בחובו, אין לו אלא חובו.
14
ט״והיתה לו שדה עשויה הפותיקי לאשה בכתובתה, ולבעל חוב בחובו, ואמ' תנו שדה פלנית לפל' אשתי בכתובתה, ולפל' בעל חובי בחובו, נתקבלו, וידן על העליונה.
15
ט״זהאומ' תנו חלק לפל' בנכסי יירש עם הבנים. בבכורה אין נוטל פי שנים. האומ' יירשני פל' לא אמ' כלום. תנו נכסיי לפל', דבריו קיימין.
16
י״זכתב ירושה מלמטה ומתנה מלמעלה, ירושה מלמעלה ומתנה מלמטה, ירושה מכן ומכן ומתנה באמצע, הואיל והזכיר שום מתנה, דבריו קיימין.
17
י״חר' יוחנן בן ברוקה אומ' אם אמ' על מי שראוי לו ליורשו, דבריו קיימין, על מי שאינו ראוי לו ליורשו, אין דבריו קיימין. כיצד, אמ' על בת הבן בין הבנים ועל בן הבת בין הבנות, דבריו קיימין. על הבת בין הבנים ועל האח בין הבנות, לא אמ' כלום.
18