תוספתא בבא קמא (ליברמן) א׳Tosefta Bava Kamma (Lieberman) 1
א׳כל שחבתי בשמירתו חבתי בנזקו, זה השור והבור, הכשרתי במקצת נזקו בהכשר כל נזקו, זה הבור. חבתי בתשלומי נזקו, מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה. נכסים שאין בהן מעילה, פרט לשור של ישראל שנגח לשור של הקדש, ושור של הקדש, שנגח לשור של ישראל. נכסים שהן של בני ברית, פרט לשור של ישראל שנגח לשור של גוי, נכסים המיוחדין, פרט לנכסי הפקר, חוץ מרשות המיוחדת למזיק, פרט לשהזיק שור ברשותו. ורשות הניזק והמזיק וכשהזיק חב המזיק. כיצד, חצר השותפין והבקעה. נכסין המיוחדין, שהן חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק. והשומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שהזיק שור ברשותו, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. אחד נזקי אדם ואחד נזקי בהמה שמין להם מן העידית, שנ' מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם.
1
ב׳שום כסף, אין או' תצא פרה בטלית ולא טלית בפרה, אלא שמין אותן כספים. שוה כסף, מלמד שאין בית דין שמין אלא מדבר שיש בו אחריות. תפש הניזק במטלטלין, שמין לו מהן בפני בית דין, ואפי' מן היתומין, והוא שתפס מחיים. בפני בית דין, מלמד שחייב עד שיעמד בדין. ולא בבית דין הדיוטות. על פי עדים, מלמד שכל דבר שהוא קנס אין משלם על פי עצמו. בני חורין ובני ברית, יצאו גוים ועבדים ופסולי עדות.
2
ג׳נשים בכלל הנזק. אע"פ שלא דבר הכת' אלא באיש סופינו לרבות את האשה. הניזק והמזיק בתשלומין, לשלם חצי נזק.
3
ד׳חמשה תמין וחמשה מועדין. ר' מאיר אומ' אף הצבוע, ר' לעזר אומ' אף הנחש. במה דברים אמורים בזמן שבאו מן המדבר, אבל היו מרות, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. והנחש בין כך ובין כך מועד לשלם.
4
ה׳הבהמה אינה מועדה לא ליגח ולא ליגוף ולא לשוך ולא לרבוץ ולא לבעוט. על כולן משלמת חצי נזק בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים. בהמה שהיתה מהלכת כדרכה, בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים, ונתזו צרורות מתחת רגליה ונפלו על הכלי ושברתו, משלמת חצי נזק. היתה מהלכת בדרכה ברשות הרבים, ודרסה על הכלי ושברתו, ונתז הימנו חרס ושבר כלי אחר, על הראשון משלם נזק שלם, ועל האחרון משלם חצי נזק.
5
ו׳בהמה שנכנסה מאיליה לרשות היחיד, והזיקה בידה וברגלה ובקרנה ובעול שעליה ובמשוי שעל גבה ובעגלה כשהיא מושכת משלמת נזק שלם. והמזיק בכרמלית משלם נזק שלם.
6
ז׳בהמה שהיתה מהלכת כדרכה ברשות הרבים, נפלה לגנה וניזונת משלמת מה שנהנית. מצדי הרחבה ומתוך החנות משלמת מה שנהנית. כיצד משלמת מה שנהנית, אומ' כמה אדם רוצה להאכיל את בהמתו מה שאכלה היא אינו ראוי לאכילה. לפיכך אם אכלה חיטין הראויות לה הרי זו פטורה. שינת ואכלה, משלמת מה שהזיקה. כיצד שינת ואכלה, היתה קופתו מופשלת לאחוריו ברשות הרבים, פשטה פרה ואכלה, משלמת מה שהזיקה. מסאוי שנתון על פתח החנות חציו בפנים וחציו בחוץ, פשטה פרה פיה לתוכו ואכלה, הרי זו פטורה.
7
ח׳בהמה שאכלה אוכלין שאין ראוין לאכילה לה, ושתת משקין שאין ראוין לה, וכן חיה שאכלה אוכלין שאין ראוין לה, ושתת משקין שאין ראוין לה, טרפה את הבהמה ואכלה את הבשר, חמור שאכל כרשינין, פרה שאכלה שעורין, חזיר שאכל חתיכות של בשר, כלב שלקלק את השמן, משלמין נזק שלם. בהמה מועדת לילך כדרכה ולשבר, למעך את האדם ואת הפירות ואת הכלים. בין שהזיקה ברגלה כדרך הילוכה, ובגופה כדרך הילוכה, חמור במשוי שעליו כדרך הילוכו. סימכוס אומ' חזיר שהיה נוביר והזיק בחוטמו, משלם נזק שלם.
8
ט׳ארבעה כללים היה ר' שמעון בן לעזר או' בנזקין. כל מקום שיש רשות לנזק ולא במזיק חייב בנזק שלם. למזיק ולא לניזק פטור מן הכל. לזה ולזה, כגון חצר השותפין והבקעה [על השן ועל הרגל פטור. על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצ' ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. כל מקום שאין רשות לא לזה ולא לזה, כגון חצר שאינה של שניה', על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיח' ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. ר' אליעזר ור' שמעון אומר ר' טרפון היה אומר על הכל משלם נזק שלם, וחכמים אומרים] על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. שור המזיק ברשות הניזק כיצד, נגח נגף נשך רבץ בעט ר' מאיר אומ' משלם נזק שלם, וחכמים אומ' על השן ועל הרגל משלם נזק שלם, על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק.
9