תוספתא בבא מציעא (ליברמן) י׳Tosefta Bava Metzia (Lieberman) 10
א׳המלוה את חבירו סתם, אין פחות משלשים יום, ובמדינה שהיא נוהגת פחות מיכן, או יתר על כן, אין משנין ממנהג המדינה.
1
ב׳שכר שעות ביום גובה כל היום, בלילה, גובה כל הלילה (שכר שעות בלילה וכמה גובה כל הלילה) שכר שעות, גובה כל הלילה וכל היום. שכר שבת, שכר חודש, שכר שנה, שכר שבוע, יצא ביום, גובה כל היום, יצא בלילה, גובה כל הלילה. ועל כולן אינו עובר עליהן אלא לילה הראשון בלבד.
2
ג׳הכובש שכר שכיר עובר משום חמשה לוין. משום בל תעשק, ובל תגזול, ובל תלין, ולא תבא עליו השמש.
3
ד׳אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים עובר משום שמות הללו. ר' יוסי בר' יהודה או' שכר אדם עובר משום שמות הללו, שכר בהמה ושכר כלים עובר משום בל תעשק, [גר ותושב עובר משום בל תעשוק] ומשום ביומו תתן שכרו.
4
ה׳המחהו אצל חנוני, ואצל שולחני, הן עוברין עליו, והוא אין עובר עליהן. ואם התנה עמו מתחילה על מנת כן, אף הן אין עוברין עליו, ואם אמ' לאחר לשכור לו, זה וזה אין עוברין עליו.
5
ו׳השכיר נשבע בזמנו ונוטל, עבר זמנו, אין נשבע ונוטל. אם יש עדים שתבעו בתוך זמנו, ואפי' לאח' זמנו הרי זה נשבע ונוטל. אמ' ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שאמ' לו נתתי לך שכרך, והוא אומ' לא נתת לי, אבל אם אמ' לו שכרתני, והוא או' לא שכרתיך, סלע אמרתי לך, והוא אומ' שתים אמרת לי, המוציא מחבירו עליו הראיה.
6
ז׳הנותן כליו לעשות לו, ונגמרה מלאכתו, אפי' הוא אצלו שלשה ימים אינו עובר עליו, החזירו לו בחצי יום, כיון ששקעה החמה עובר עליו.
7
ח׳המלוה את חבירו אינו רשיי למשכנו, ואם משכנו צריך לחזור בו, ועובר על כל שם ושם שיש בו. שלוח בית דין הבא למשכן, הוא עומד מבחוץ והלה מוציא לו את המשכון, שנ' בחוץ תעמד וגו'.
8
ט׳משכנו בשני כלים, אחד שצריך לו, ואחד שאין צריך לו, זה שצריך לו נוטלו ומחזירו, וזה שאין צריך לו נוטלו ואין מחזירו. ואם מחזירו, מחזירו עד עולם. ואם מחזירו למה הוא נוטלו, ר' אומ' אומ' אני שמא תבוא שמטה ותשמיטנו, או שמא ימות הלה ונמצאו מטלטלין ביד היורשין.
9
י׳אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין רשיי למשכן, שנ' לא תחבול בגד אלמנה אחת ענייה ואחת עשירה דברי ר' יהודה, ור' שמעון או' ענייה אין רשיי למשכן, עשירה נוטל ואין מחזיר, שלא יהא הולך ובא אצלה, שלא להשיאה שם רע.
10
י״אחבל בו זוג של [ס]פרים, וצמד של פרות, חייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו, שנ' לא יחבל רחים ורכב, מה רחים ורכב שני כלים מיוחדין, שני כלים המשמשין מלאכה, וחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו, אף כל שני כלים המשמשין מלאכה אחת חייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו. היו לו חמש רחיות אין רשיי למשכן אפי' אחת מהן, אם אין עושה מלאכה אלא באחת מהן אין חייב אלא על אותה בלבד.
11