תוספתא ביצה (ליברמן) ב׳Tosefta Beitzah (Lieberman) 2
א׳יום טוב שחל להיות ערב שבת, אין מערבין לא בחצירות ולא בתחומין דברי ר', וחכמים אומ' מערבין בחצרות, אבל לא בתחומין. מערבין בפת לשבת, ובתבשיל ליום טוב. תבשיל שאמרו, אפי' צלי, אפי' שלוק, אפי' קוליס שנתן עליו חמין, מערב יום טוב.
1
ב׳העושה תבשיל מערב יום טוב, אופה ומבשל עליו בשבת ומטמין עליו את החמין, ורשיי לאוכלו מבעוד יום, ורשיי ליתנו במתנה, ותחלתו וסופו אין לו שיעור.
2
ג׳רשאין בני חצר לעשות תבשיל לאפות ולבשל עליו בשבת, ורשיין לעשותו שתוף למבוי. הרי ששכח ולא עירב, ואחרים שעירבו מותרין לעשות לו. הוא עצמו ששכח ולא עירב, מותר למלות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר.
3
ד׳אמ' ר' שמעון בן לעזר מודים בית שמיי ובית הלל שהן שני תבשילין, על מה נחלקו, על הדג והביצה שעליו, שבית שמיי או' תבשיל אחד, ובית הלל או' שני תבשילין. מודים שאם בישל שני מינין בקדירה, או שפירפר ביצה על גבי הדג, או שחתך קפלוט תחת הדג, שהן שני תבשילין.
4
ה׳אין אופין מיום טוב למוצאי יום טוב, אבל ממלא לו קדירה בשר, אפי' לא אכל אלא דבר מועט, וממלא לו מיחם מים, אפי' לא שתה הימנו אלא כוס אחד, אבל האופה אין אופה אלא כדי צרכו. ר' שמעון בן לעזר אומ' ממלא אשה את התנור פת, מפני שהפת יפה כל זמן שהתנור מלא.
5
ו׳אין עושין לא לאכילת גוים ולא לאכילת כלבים ביום טוב. מעשה בשמעון התימני שלא יצא בלילי יום טוב לבית המדרש, לשחרי' מצאו ר' יהודה בן בבא, אמ' לו מפני מה לא באתה אמש לבית המדרש? אמ' לו מצוה אחת אירע לי ועשיתיה, בלשת של גוים נכנסה לעיר, והיו מתיראין שמא יצחיבו את בני העיר, עשינו להם עגל, והאכלנום והשקינום וסכנום, כדי שלא יצחיבו את בני העיר. אמ' לו תמהני עליך אם לא יצא שכרך בהפסדך, שהרי אמרו אין עושין לא לאכילת גוים ולא לאכילת כלבים ביום טוב.
6
ז׳אמ' רבן שמעון בן גמליאל אומ' היו בית שמיי שאין כהן טובל לתרומתו בו ביום, אבל מטביל הוא מגב לגב ומחבורה לחבורה ביום טוב. כיצד מגב לגב, הרוצה לעשות גתו על גב בדו, ובדו על גבי עיסתו, הרי זה טובל בו ביום.
7
ח׳כיצד מחבורה לחבורה, רצה שלא לעשות בדו על גב עיסתו של חבירו, הרי זה מטביל את כליו.
8
ט׳אין מטבילין את כלי על גב מימיו ביום טוב, ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת, דברי ר', וחכמים אומ' מטבילין את כלי על גב מימיו ביום טוב, ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן, אבל לא להטבילן. כלים שנטמאו באב הטומאה, אין מטבילין אותן ביום טוב, ואין צריך לומ' בשבת, אבל ממלא הוא כוס, דלי, או קיתון, לשתות, וחושב עליהן ומטבילן. וטובל כדרכו מטומאה חמורה, ואין צריך לומר מטומאה קלה.
9
י׳אין משתטפין בחמין שהוחמו ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת, אבל מרחיץ הוא פניו ידיו ורגליו בחמין שהוחמו מערב שבת, בשבת, ואין צריך לומר בחמין שהוחמו מערב יום טוב, ביום טוב. רבן שמעון בן גמלי' או' טרקלין שהשיקה מערב יום טוב, מטייל בה ביום טוב, לא השיקה מערב יום טוב, לא יטייל בה ביום טוב.
10
י״אאבל מרגילין ביום טוב, ואין מרגילין בחול בבכור ובפסולי המוקדשין. ועושין כל צרכי מילה. דברים שאין עושין לה בשבת, עושין לה ביום טוב, שוחקין לה כמן, וטורפין לה יין ושמן. רבן שמעון בן גמליאל או' ובלבד שלא יקרע לה סמרטוטין בתחלה.
11
י״בשל בית רבן גמליאל לא היו זוקפין את המנורה בלילי יום טוב. ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ברומי, ונפלה מנורה בלילי יום טוב, ועמד ר' עקיבא וזקפה, אמ' לו רבן גמליאל, עקיבא, מה לך אתה מכניס ראשך בין המחלקות, אמ' לו למדתנו אחרי רבים להטות, אע"פ שאתה אוסר והן מתירין, הלכ' כדברי המרובין. ר' יהודה אומ' משם רבן גמליאל מטלטלין את המנורה ביום טוב, אבל אין זוקפין אותה.
12
י״גשל בית רבן גמליאל היו מכבדין בין המטות ביום טוב. אמר ר' לעזר בי ר' צדוק פעמים הרבה אכלנו בבית רבן גמליאל ולא ראיתים שהן מכבדין את המטות, אלא סדינין היו פורסין מערב יום טוב, כשאורחין נכנסין מסלקין אותן. אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן.
13
י״דשל בית רבן גמליאל היו מכניסין את המוגמר במגופה. אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק פעמים הרבה אכלנו בבית רבן גמליאל ולא ראיתים שהם מכניסין את המוגמר במגופה, אלא ערדסקאות מעשנין מערב יום טוב, כשאורחין נכנסין היו פותחין אותן. אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן.
14
ט״ואי זהו גדי מקולס, כולו צלי, ראשו כרעיו וקרבו, בישל ממנו כל שהו, שלק ממנו כל שהו, אין זה גדי מקולס. עושין גדי מקולס ביום טוב הראשון של חג וביום טוב האחרון של פסח, עגל מקולס, ביום טוב הראשון של פסח, אבל לא גדי מקולס. אמ' ר' יוסה, תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי ליקח טלאים בלילי פסחים ועושין אותן מקולסין, אמרו לו אף הוא קרוב להאכיל קדשים בחוץ, מפני שקורין אותן פסחין.
15
ט״זשל בית רבן גמליאל היו שוחקין הפלפלין ברחים שלהן. אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק פעם אחת היה אבא מיסב לפני רבן גמליאל והביאו לפניו אנגרון ואכסגרון ועליהן פלפלין שחוקות, ומשך אבא את ידו מהן. אמ' לו אל תחוש להן, מערב יום טוב הן שחוקות.
16
י״זאי זהו קירוד, אילו קטנים שעושי' חבורה, קירסוף, אילו גדולים שאין עושין חבורה.
17
י״חר' שמעון או' גורר אדם מטה כסא וספסל וקתדרה אצלו בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.
18
י״טדלת הגוררת, מחצלת הגוררת, וקנקלא הגורר, פתחין ונועלין בהן בשבת, ואין צריך לומר בי"ט.
19