תוספתא דמאי (ליברמן) ח׳Tosefta Demai (Lieberman) 8

א׳עם הארץ שאמ' לחבר תן לי אגודת ירק אחד, תן לי גלוסקין אחת, ר' יוסי אומ' אינו צריך לעשר. ר' יהודה או' צריך לעשר. רבן שמעון בן גמל' אומ' אם החליף את המעה צריך לעשר.

ב׳חמשה שאמרו לאחד צא והבא לנו עשר גלוסקין, ועשר אגודות ירק, והביא כל אחד ואחד בפני עצמו, חברים שבהם אין צריכין לעשר אלא על חלקן בלבד.

ג׳הביא להן מעורבין, חבירים שבהן צריכין לעשר על הכל. נתנו לו אחת יתירה, ר' יהוד' אומ', לשליח. ר' יוסי או', לאמצע.

ד׳המזמן לחבירו לאכול אצלו, והוא אינו נאמן על המעשר, אמ' מערב שבת, מה שאני עתיד לאכל הוא מעשר זה מעשר עשוי עליו, והשאר מעשר הסמוך לו. זה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליו, מעשר שיני בצפונו או בדרומו, מחולל על המעות.

ה׳אמ' ר' יהודה היאך זה מעשר דבר שלא בא לתוך ידו. ומודה ר' יהודה שחוזר ולוקח מקום שלוקח זה. מזגו לו את הכוס, ואמ' מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס, הרי זה מעשר, והשאר המעשר סמוך לו, זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, מעשר שיני בצפונו או בררומו, מחולל על המעות.

ו׳פועל שהיה עושה אצל בעל הבית, והוא אינו מאמינו על המעשר, ר' יוסי או' תנאי בית דין הוא שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית, (ותרומת) מעשר שיני משל פועל.

ז׳הלוקח יין מבין הכותים מערב שבת ושכח ולא הפריש, אומ' שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה הבאים אחריהם מעשר ראשון, תשעה הבאים אחריהן מעשר שיני, ומיחל ושותה מיד דברי ר' מאיר. ר' יהודה ור' יוסי ור' שמע' אוסרין. אמרו לו לר' מאיר אי אתה מודה שאם יבקע נודו ששותה טבל. אמ' להם לכשיבקע.

ח׳היו לו תאינים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש, או בשדה, אומר שני תאינים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשר הבאים אחריהם מעשר ראשון, תשעה הבאין אחריהם מעשר שני.

ט׳היו דמאי, אומ' מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר, ושאר המעשר סמוך לו, זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, מעשר שיני לצפונו או לדרומו מחולל על (המעשר) המעות. נוטל תרומה ותרומת מעשר ומניחה במקום המוצנע, אחד תרומה טהורה ואחד טמאה.

י׳לא יטיף אדם שמן לא לתוך נר חדש, ולא לתוך המדורה, ולא לתוך דבר המאבד, אלא אם כן קורא שם לתרומת מעשר שבה, עד שלא תגיע לארץ.

י״אמי שהיו לו עשר חביות של מעשר טבל טמא, ושל מעשר טבל טהור, וראה אחת מהן שנשפכה, או שנתגלתה, אומ' הרי זו תרומת מעשר על תשע אילו. בשמן אסור, מפני שנכסי כהן. אם אמ' הרי זו תרומת מעשר, לא אמ' כלום.

י״בראה אחד שהפריש תרומת ומעשר, ואמ' הריני כמה שאמ' זה, דבריו קיימין. ר' יוסי או' בסמוך תנאי בית דין הוא.

י״גהמרבה במעשרות, מעשרותיו מתוקנין ופירותיו מקולקלין. הממעט במעשרות מעשרותיו מקולקלין, ופירותיו מתוקנין.

י״דקרא שם לשולי חבית, לא ישתה מפיה. לפיה, לא ישתה משוליה, מפני שהמשקין מעורבין. אבל קורא שם לשולי מגורה, ואוכל מפיה, לפיה, ואוכל משוליה.

ט״והיו לפניו שתי כלכלות של טבל, בזו מאה ובזו מאה, נטלה תרומתן מעושרות זו בזו, הראשונה מעושרת. בשל זו בזו ושל זו בזו, אין הראשונה מעושרת. נוטל שתי תאינים ושני עישורין ועישורו של עישור.

ט״זמעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה, קורא שם. נוטל עשרים תאינים מאיזו שירצה. בזו מאה ובזו מאתים, אם מן הקטנה הוא נוטל, נוטל אחת עשרה, ואם מן הגדולה, נוטל את כולה ולא השלים. בזו מאה ובזו אלף, אם מן הקטנה נוטל נוטל שש עשרה, ואם מן (הקטנה) הגדולה נוטל, נוטל את כל הששים. מיכן ואילך לפי חשבון.

י״זהיתה בידו כלכלה של פירות שאינה מתוקנת, נוטל שתי תשיעיה ותשיעיה תשע, בין שהטבל מרובה על החולין בין שהחולין מרובין על [הטבל, נוטל את כלה חולין כדי תרומת מעשר שבטבל. בין שהמעשר טבל מרוב' על החולין בין החולין מרובין על] מעשר טבל, נוטל כל החולין כדי תרומת מעשר (שביעית) שבמעשר טבל. מאה מעשר ושמונים טבל נוטל תשעים ושנים חסר עישור אחד.

י״חמאה מעשר תשעים טבל, נוטל תשעים ושלשה חסר שני עישורין, מיכן ואילך לפי חשבון.

י״טהמפקיד לוג טבל, אוכל עליו תשעים ותשע והוא, המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים. כיצד המפקיד לוג טבל אוכל עליו תשעים ותשע והוא, אומ' לוג שבשולי חבית הרי הוא חולין (והשאר תרומה על הכל).

כ׳נטל לאכול ונטל לשתות, אומר לוג שבשולי חבית הרי זו תרומה על מינין שבתוך חבית, ושאר המעשר סמוך לו, וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, מעשר שיני בצפונו או בדרומו, מחולל על המעות.

כ״אכיצד המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים, או' לוג שמן שבשולי חבית הרי הוא חולין. (ושאר תרומה על הכל) נטל לאכול ולשתות, אומר מעשרן בדרומן ותרומת מעשרן מינין שבחבית. גמרן ודאי, נותנן לכהן. ספק גמרן ספק לא גמרן, מעשר עליהם וקורא שם למעשרותיהם. כיצד, אם היו של טבל, אומר מעשרן בדרומן ותרומת מעשר בדרום דרומן, אם היו של מעשר טבל, אומר תרומת מעשר בדרום דרומן.

כ״במי שהיו לו שתי חביות, אחת של מעשר טבל טמא ואחת של מעשר טבל טהור, מביא שני לגינין וממלא מן זה כדי תרומת מעשר על שתיהם, ומזה כדי תרומ' מעשר על שתיהן, והולך אצל (שתיהן) הראשון, אומ' אם זה מן טמא אין בדבר כלום, ואם זה מן טהור (מן) ה' זה עשוי תרומת מעשר על שתיהן. [והולך אצל השני, ואומר אם מין זה טמא אין ברברי כלום, ואם זה מין טהור, מזה עשוי תרומה ומעשרות על שתיהן] וקורא שם לראשון, וחוזר וקורא שם לשיני. נמצאו שתי חביות מתוקנות.

כ״גהלגינין אחד של מעשר טבל טמא, ואחד של מעשר טבל טהור, שותה מזה וטובל ושותה מזה וטובל, ושותה משניהם כאחד, וצריך טבילה באחרונה.

כ״דמי שהיו לו שתי חביות, אחת של מעשר טבל טמא, ואחת של חולין טהורין, מביא שני לגינין וממלא מזה כדי תרומת מעשר על זה, ומזה כדי תרומת מעשר על זה, הולך אצל הראשון, ואומר אם זה טמא אין בדבריי כלום, ואם זה מין טהור עשוי מזה כדי תרומת מעשר על זה. הולך אצל שיני, ואומר אם זה מין טמא אין בדבריי כלום, ואם זה מין טהור עשוי מזה כדי תרומת מעשר על זה. קורא שם לראשון, וחוזר וקורא שם לשיני. נמצאו חביות מתוקנות, והלגינין אחד של מעשר טבל טמא, ואחד של חולין טהורין. שותה מזה וטובל, ושותה מזה וטובל, ושותה משניהם כאחת, וצריך טבילה באחרונה.
סליק פירקא
וחסלת דמאי