תוספתא עירובין (ליברמן) א׳Tosefta Eruvin (Lieberman) 1
א׳מבוי שגבוה מעשרים אמה, יתר מפתחו של היכל, הרי זה צריך למעט. כיצד ממעטו, נותן עליה קורה מעשרים ולמטה. הרחב מעשר אמות, יתר מפתחו של היכל, הרי זה צריך למעט. כיצד ממעטו, עושה לו פס וממעטו, עד עשר אמות.
1
ב׳מבוי שיש לו צורת פתח, אע"פ שרחב מעשר אמות, הרי זה אין צריך למעט. ר' ליעזר אומ' הכשר מבוי בלחיים. מעשה בר' ליעזר שהלך אצל יוסף בן פרידה לאוכלין וראה לו מבוי שאין לו אלא לחי אחד, אמ' לו עשה לו שנים, אמ' לו אתה או' לסותמו? אמ' לו יסתם, מה ראיה לשבת בכך.
2
ג׳רבן שמעון בן גמליאל או' כל מבוי שפחות מארבע אמות הרי זה אין צריך כלום. הרחב מעשר אמות מעמיד פס באמצע ונותן קורה על אחד מהן ודיו.
3
ד׳היו שתי קורות קטנות יוצאות מן הכותל מובדלות זו מזו, ומקבלות אורח לרחבו טפח, רבן שמעון בן גמליאל או' יושב לארכו שלשה טפחים.
4
ה׳היתה אחת למעלה ואחת למטה, ר' יוסה בן יהודה או' רואין את התחתונה כאילו היא עולה למעלה, והעליונה כאילו היא יורדת למטה, ובלבד שלא תהא התחתונה למטה מעשרה טפחים, והעליונה למעלה מעשרים אמה.
5
ו׳היתה זו יוצאה מכותל זו, וזו יוצאה מכותל זו, או שהיתה יוצאה מכותל זה ואין מגעת בכותל אחר, או שהיתה רחבה מראשה אחד וקצרה מראשה אחד, אם יש שם שלשה טפחים הרי זה צריך. רבן שמעון בן גמליאל אומ', ארבעה. היתה יוצאת מכותל זה ומגעת בכותל אחר, אם גבוהה הימנו שלשה טפחים הרי זה צריך למעט. עשויה מדרון, מקבלת אורח בנוי היושב כדרכו עליה, אין צריך להגביה צד שיני, ואם לא, צריך להגביה צד שיני.
6
ז׳מבוי המקרה מרוח אחת, והדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס מרוח אחרת, אין צריך כלום.
7
ח׳עשוי לחיים למבוי גבוהים מן הארץ שלשה טפחים, או משוכין מן הכותל שלשה טפחים, הרי זה צריך למעט.
8
ט׳אבני בנין היוצאות מן הכותל, ובין זו לזו ארבעה טפחים, אין צריך לחי וקורה אותו מקום.
9
י׳כותל שצדו אחד כנוס מחבירו ושויה מבפנים, ונראה פס מבחוץ, שוה מבחוץ, ונראה פס מבפנים, נידון כלחיים.
10
י״א[היתה קרן זוית זו יוצאה מכותל זה, וקרן זוית זו יוצאה מכותל זה, נידונות כלחיים]. העמיד לחי וקורה באמצע מבוי, אין לו אלא עד מקום לחי וקורה.
11
י״ב(פ"ב בכי"ע) עושין פסין לבוראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה. היתה אבן אחת מרובעת, רואין אותה שאם תחלק ויש בה ששה טפחים מצד זה וששה טפחים מצד זה בדיומדין, נדונת כפסין. ר' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוקה או' היתה עגולה, רואין אותה שאם תחלק ויש בה ששה טפחים מצד זה וששה טפחים מצד זה כדיומדין, נידונות כפסין.
12
י״גכמה יהא ביניהן, כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר, וישנן מעשר אמות דברי ר' מאיר. ר' יהודה או' כשלש עשרה, וכארבע עשרה אמה. וכמה יהוא קרובין לבאר, כמלא ראשה ורובה של פרה. כמה יהוא רחוקין מן הבור, אפי' בית כור, ואפי' בית כורים מותר, ובלבד שירבה בפסין. ר' יהודה אומ' בית סאתים מותר, יתר על בית סאתים אסור. אמרו לו לר' יהודה, אי אתה מודה בדיר בסהר במוקצה ובחצר, שאם [רצה] לרבות ירבה. אמ' להן זו מחיצה ואילו פסין, אף זו רצה לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים עושה, ואם עשה לרבות ירבה. ר' שמעון בן לעזר או' בור שהוא בית סאתים על בית סאתים מותר, אין מותר להרחיב עליה אלא כמלא ראשה ורובה של פרה בלבד.
13
י״דהיתה גבוהה משלש רוחותיה ונמכה מרוח אחת, רואין את הנמוך כאלו הוא פתח, ובלבד שלא יהא נמוך יתר על הגבוה. היתה נמכה משלש רוחותיה וגבוהה מרוח אחת, אין צריך לעשות מחיצה אלא לגבוה בלבד.
14
ט״והיה שם אילן או גדר או מחיצת הקנים נידונת כפסין. היתה חצר פתוחה לביניהן, מותר לטלטל מחצר לפסין ומפסין לחצר. היו שתים, שתיהן אסורות, ומותר לטלטל בין הפסין.
15
ט״זר' יהודה בן בבא אומ' אין עושין פסין אלא לבור ברשות הרבים בלבד, ר' עקיבא אומ' לכל עושין פסין, חוץ מבור של רשות היחיד בלבד.
16