תוספתא עירובין (ליברמן) ב׳Tosefta Eruvin (Lieberman) 2
א׳שיירה ששרתה בבקעה והקיפוה בגמלים ובעביטין ובאכיפות ובסקין ובקנין ובקשין ובקילחות, אפי' שלשה חבלים זה למעלה מזה, מטלטל בתוכה, ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלוא גמל, ובין עביט לעביט כמלוא עביט, ובין איכוף לאיכוף כמלוא איכוף, ובין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי.
1
ב׳כל שהו שלשה, ומשלשה עד ארבעה, צריך שלא יהא בינו לחבירו שלשה טפחים, כדי שיכנס הגדי. כל שהו ארבעה, מארבעה ולמעלה, צריך שיהא בינו לחבירו כמלואו. אלא אם רצה מביא יתדות שהן גבוהות עשרה טפחים ומשקען בארץ, ומביא שלשה חבלים שעביין יתר על טפח, או ארבעה אע"פ שלא היה עביין יתר על טפח, ומקיפה להן מבחוץ. אע"פ שיש שם פרצות אינן כלום, ובלבד שלא תהא פירצה יתירה על עשר אמות.
2
ג׳שיארה ששרתה בתיל גבוה עשרה טפחים, ובנקע עמוק עשרה, ובגנה מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין לתוכה, ובלבד שימלאו את כולה, ולא ישאירו בה בית סאתים. אם אין בכולה [אלא] בית סאתים, מטלטלין לתוכה אע"פ שלא ימלאו את כולה.
3
ד׳היתה גבוהה משלש רוחותיה ונמוכה מרוח אחת, רואין את הנמוך כאלו הוא פתח, ובלבד שלא יהא נמוך יתר על הגבוה. היתה נמוכה משלש רוחותיה וגבוהה מרוח אחת, אין צריך לעשות מחיצה אלא לגבוה בלבד.
4
ה׳אחד שיארה ואחד יחיד עושין להן מחיצה. ר' יהודה או' לא ירבה ליחיד יתר מבית סאתים, ואין שיארה פחותה משלשה. אחד שיארה ואחד מחנה. מה בין שיארה למחנה, אלא אהלים שבשיירה פטורין בעירוב, שבמחנה חייבין מן העירוב. ושאר, שאין להן אהלים הרי הן כשרויין בחצר.
5
ו׳מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין לגזול עצים יבשין. ר' יהוד' בן תימא או' שורין בכל מקום, ומקום שנהרגין שם נקברין.
6
ז׳ר' לעזר או' הגנה והקרפיף שהיא שבעים ושירים על שבעים ושירים מוקפת גדיר גבוה עשרה טפחים, אם היתה ארכה כשנים ברחבה מטלטלין לתוכה בשבת, יתר אמה אחת אין מטלטלין לתוכה בשבת.
7
ח׳וכן היה ר' לעזר או' קרפיף הסמוך לעיר ויש בארכו שבעים ושיריים, אע"פ שאינו מרובע, מטלטלין בתוכו בשבת, יותר משבעים ושיריים, אין מטלטלין בתוכו בשבת. ר' שמעון או' אפי' עשרה קרפיפות זה לפנים מזה, והיה אחד מהן בית דירה, או שהיה אחד מהן סמוך לעיר, מטלטלין בכולן.
8
ט׳בורגנין שבשדה, בית סאתים מותר, יתר על בית סאתים אסור. אבל דיר או סהר או מוקצה או חצר אפי' בית חמשת כורין, אפי' בית עשרת כורין, מותר. כלל אמ' ר' שמעון בן לעזר כל אויר שהוא תשמיש לבית דירה, כגון דיר, או סהר, או חצר, או מוקצה, אפי' בית חמשת כורין, ואפי' בית עשרת כורין, מותר. וכל בית דירה שהוא תשמיש לאויר, כגון בורגנין שבשדה, סאתים מותר, יתר על בית סאתים אסור.
9
י׳מערבין במעשר שני בירושלם, אבל לא בגבולין. הנודר מן הפת מערבין לו בה, אימתי, בזמן שנדר שלא לטעמה, ואם הקדישה הרי זה אסור, שאין מערבין בהקדש.
10
י״אאמ' ר' מאיר לא נמנעו בנות ישראל מלשלח עירוביהן ביד בניהן וביד בנותיהן הקטנים, כדי לחנכן במצות. אמ' לו ר' יהודה משם ראיה, באומרת לחברתה קבלי המני, באומ' לחבירו קבלו הימיני.
11
י״בנתנו לקוף והוליכו, נתנו על גבי בהמה והוליכתו, עירובו עירוב. נתנו על גבי קורה שהוא גבוהה עשרה טפחים עירובו עירוב. ר' יהודה או' אם היתה רחבה ארבעה עירובו עירוב, ואם לאו, אין עירובו עירוב.
12
י״גנתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב, למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב, ואסור ליטלו. בתוך שלשה, מותר ליטלו. נתנו בכלכלה ותלאה באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב, למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב, ואסור ליטלו דברי ר', וחכמים או' כל שאסור ליטלו אין עירובו עירוב, אחד העירוב ואחד כל הכלים. שרשי אילן שהן גבוהין מן הארץ שלשה טפחים, או שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים, אע"פ שהן שוין לארץ מרוח אחת לא ידרוס ויעבר עליהן ממקום למקום, ולא ישב עליהן ולא יסמוך עליהן, לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נסמכין על האילן. לא יעלה לאילן מבעוד יום כדי שתחשך וישב שם כל אותו היום.
13
י״דאחד אילן ואחד כל הבהמה, אבל שיח בור ומערה וגדיר מטפיס ועולה, מטפיס ויורד, אפי' מאה אמה.
14
ט״ונתנו במגדל, נעל בפניו ואבד המפתח, הרי זה עירוב. ר' לעזר או' אם בעיר אבד עירובו עירוב, אם בשדה אבד אין עירובו עירוב. מודים חכמים לר' לעזר בבני חצר ובבני מרפסת שגבו את עירוביהן ונתנוהו בבית, אע"פ שידוע שאין המפתח במקומו, עירובו עירוב.
15
ט״זאמ' ר' יוסה אבטילס העיד משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר. אי זהו ספק העירוב כשר, עירב בתרומה, ספק מבעוד יום ניטמא ספק משחשיכה ניטמא, עירב בפירות, ספק מבעוד יום נתקנו ספק משחשיכה נתקנו, עירובו עירוב. אבל עירב בתרומה ספק טמאה ספק טהורה, עירב בפירות ספק מתוקנין ספק אין מתוקנין, אין עירובו עירוב.
16