תוספתא עירובין (ליברמן) ז׳Tosefta Eruvin (Lieberman) 7
א׳פתחי גנות שיש להן בית שער מבפנים, פותחין ונועלין בהן מבפנים, מבחוץ, פותחין ונועלין בהן מבחוץ, מיכן ומיכן, פותחין ונועלין בהן מיכן ומיכן. אין להן מיכן ומיכן, וכן פתחי חניות ברשות הרבים, ר' מאיר אומ', בזמן שבית המנעול למטה מעשרה טפחים, נוטל את המפתח מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית, ומחזירו למנעול, ונועל ומניחו במקומו, ובזמן שבית המנעול למעלה מעשרה טפחים, מביא את המפתח מערב שבת ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית, ומחזירו למנעול ונועל, ונוטלו ומניחו במקומו, וחכמים או' אף בזמן שמנעול למעלה מעשרה טפחים נוטל את המפתח מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח, ומטלטלו בתוך הבית, ומחזירו למנעול ונועל, ונוטלו ומניחו בחלון שעל גבי שקוף. אם יש בפי חלון ארבעה על ארבעה טפחים, אסור, שאין מטלטלין מרשות לרשות.
1
ב׳ההרים והפיסקין וספינה ברשות הרבים גבוהין עשרה טפחים, אין מטלטלין לא מתוכן לרשות הרבים, ולא מרשות הרבים לתוכן, אבל יורד לתוכן ואוכל. פחות מיכן, בתוך ארבע אמות מותר, חוץ לארבע אמות אסור.
2
ג׳אמת המים ברשות הרבים עמוקה עשרה טפחים, וכן גומא, אין מטלטלין לא מתוכה לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכה, אבל יורד לתוכה ושותה. אם היו המים מועטין, מזליף לתוך ידו ושותה.
3
ד׳היו שנים, זה מעמיד לחבירו הלז ושותה, וזה מעמיד לחבירו הלז ושותה. פחות מכן, בתוך ארבע אמות מותר, חוץ לארבע אמות אסור.
4
ה׳אילן ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים, אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים, מטלטלין תחתיו. היה גבוה משלש רוחותיו ונמוך מרוח אחת, רואין את הנמוך כאלו הוא פתח, ובלבד שלא יהא נמוך יתר על הגבוה.
5
ו׳חורבה ברשות הרבים עמוקה עשרה טפחים, חלון שעל גבה שופכין לתוכה מים בשבת. היו שתים, שתיהן אסורות, שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. היתה אחת, והיא של רבים, אסורה עד שיעריבו. אשפה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, חלון שעל גבה זורקין לה בשבת. היו שתים, שתיהן אסורות, שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. היתה אחת והיא של רבים, אסורה עד שיעריבו.
6
ז׳בני חצר ובני מרפסת שעירבו אילו לעצמן ואילו לעצמן, כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת, פחות מיכן, לחצר. במי דברים אמורים בזמן שהן של רבים ועירבו אילו לעצמן ואילו לעצמן, או שהיו של יחידים ושכחו ולא עירבו, אבל אם היו של רבים ושכחו ולא עירבו, הגג והמרפסת והחצר ואכסדרה כולן רשות אחת הן.
7
ח׳חצר גדולה שנפרצה לרשות הרבים, ונשתיירו בה גדודיות גבוהות עשרה טפחים, עד עשר אמה מותר, מפני שהוא כפתח, פחות מכן, מותרין לאותה שבת, ואסורין לעתיד לבא דברי ר' מאיר, וחכמים או' אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת.
8
ט׳וקטנה שאינה אלא כעשר אמות, ניטלה דפנה לרשות הרבים, ונשתייר בה פס מיכן ופס מיכן, מותר. ניטלה כולה, מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא דברי ר' יהודה, ר' יוסה אומ' אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת.
9
י׳חלון שמקצתה בתוך עשרה ומקצתה למעלה מעשרה, מערבין שנים, ואין מערבין אחד. היתה כולה למעלה מעשרה טפחים, ומיעטה באבנים, ובכפתים, ובסולם הצורי, או שהביא נסר שרחב ארבעה טפחים וקבעו בה, מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד. פחות מיכן, מערבין אחד, ואין מערבין שנים.
10
י״אהיתה רחבה מראשה אחד וצרה מראשה אחד, הרי זה מרחיב את מקום הצר.
11
י״בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים, עושה לה סריגית ומבטלה. כיוצא בו מי שהיו לו חנויות פתוחות לרשות הרבים ופתוחות לחצירו, אם אין שם אלא דבר מועט מביא ומטלטל מזו לזו. היתה חצר ובה דיורין, עירבו מותרין, לא עירבו אסורין.
12
י״גאחד חלון שבין שני בתים, ואחד חלון שבין שתי חצרות, ואחד חלון שבין שתי עליות, ואחד חלון שבין שתי גגות, ואחד חלון שבין שני דיורין. וגשרים ונפשות ורשות הרבים המקורה, מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה, וחכמים אוסרין. יתר על כן אמ' ר' יהודה שתי חצרות זו כנגד זו ברשות הרבים, נותנין לחי מיכן ולחי מיכן, או קורה מיכן וקורה מכאן, ומערבין ונושאין ונותנין באמצע, וחכמים אומ' אין מערבין רשות הרבים בכך. מודין חכמים לר' יהודה במעשה גינסר שזה פותח דלת קרפיפו וסותם רשות הרבים, וזה פותח דלת קרפיפו וסותם רשות הרבים, שמערבין ונושאין ונותנין באמצע, שכל מחיצה שנעשת בשבת, בין אנוסין בין שוגגין בין מוטעין, חרי זו מחיצה. החזירו פתחים למקומן, חזרו לאיסורן. חצר שגגותיה מבוצרין כל אחד ואחד רשות לעצמו.
13
י״ד(פי"א בכי"ע) כל גגות העיר רשות אחת. אסור לעלות ולהוריד מחצר לגגות, ומגגות לחצר. וכולן ששבתו בחצר מותרין ליטלטל בחצר, ושבגגות מותרין ליטלטל בגגות דברי ר' מאיר, וחכמים או' כל אחד רשות לעצמו. אמ' להם ר' מאיר אי אתם מודים באנשי חצר ששכחו ולא עירבו שאסור להכניס ולהוציא מחצר לבתים ומבתים לחצר, וכולן ששבתו בחצר מותרין ליטלטל בחצר, מה נשתנה גג מחצר? אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין תחתיה דיורין, תאמר בגגות שיש תחתיהן דיורין. אמ' להם אף חצר פעמים שיש תחתיה דיורין. אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין כל אחד ואחד מכיר את שלו, תאמר בגגות שכל אחד ואחד מכיר את שלו. אמ' להם הרי שהיתה חלוקה, או שהיתה עשויה פסיפס, לא כל אחד ואחד מכיר את שלו? אמ' ר' שמעון בן לעזר עד כאן היתה תשובה. ר' שמעון או' הגג והמרפסת החצר והאכסדרה כולן רשות אחת הן.
14