תוספתא גיטין (ליברמן) ה׳Tosefta Gittin (Lieberman) 5
א׳היה צלוב, ומגוייד, ורמז לכתוב גט לאשתו, כותבין ונותנין לה כל זמן שיש בו נשמה. היה חולה, ומשותק, אמרו לו נכתוב גט לאשתך, הרכין בראשו, בודקין אותו שלשה פעמים, אם אמ' על ליו ליו, ועל הן הן, דבריו קיימין. וכשם שבודקין אותו לגיטין, כך בודקין אותו למקחות, ולמתנות, ולירושות, ולעידיות.
1
ב׳זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה, אם מתי מחולי זה הרי זה גיטיך מהיום, דבריו קיימין. זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה, נפל עליו בית, ונשכו נחש, אינו גט, שלא מת מאותו חולי. אם לא עמדתי מחולי זה, נפל עליו בית, ונשכו נחש, הרי זה גט, שלא עמד מאותו חולי.
2
ג׳האומ' לאשתו הרי זה גיטיך מהיום לאחר מיתה, ר' אומ' גט, וחכמים אומ' אינו גט, ואם מת, חולצת ולא מתיבמת. וכן האומ' לשפחתו הילך גט שיחרוריך מהיום לאחר מיתה, ר' אומ' גט שיחרור, וחכמים או' שחרורי עבדים כגיטי נשים. האומ' עשו פלני עבדי בן חורין מהיום לאחר מיתה, לא אמ' כלום, וכופין את היורשין לקיים דברי המת.
3
ד׳זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה, ימים שבנתים זכיי במציאתה, במעשה ידיה, ובהפר נדריה, דברי ר' יהודה. ר' מאיר או' ספק. ר' יוסה או' בעילתו תלויה, וחכמי' אומ' מגורשת לכל דבר, ובלבד שימות. לא תתיחד עמו אפי' על פי בנה קטן, לפי שאינה בושה לשמש כנגדו. ראוה שנתיחדה עמו באפילה, או שישנה עמו במרגלות המטה, אפי' הוא ער והיא ישינה, הוא ישן והיא ערה, אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר, ואין חוששין משום ביאה. ואין חוששין משום קידושין. [ר' יוסי בר' יהודה או' אף חוששין משום קידושין]. ראוה שנים שנתיחדה עמו, צריכה הימנו גט שני, אחד, אין צריכה הימנו גט שני. אחד בשחרית ואחד בין הערבים, זה היה מעשה, ובא ושאל ר' לעזר בן תדיי לחכמים, ואמרו אחד הן, ואין צריכה הימנו גט שיני.
4
ה׳הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז, ומת, אם נתנה אין זקוקה ליבם, ואם לאו, זקוקה ליבם. רבן שמעון בן גמליאל אומ' תתן לאביו, או לאחיו, או לאחד מן היורשין. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז, ונתקרע הגט, או שאבד, הרי זה גט, שהאומ' על מנת כאומ' מעכשיו דמי. ולא תינשא עד שעה שתתן. לכשתתני לי מאתים זוז, ונתקרע הגט, או שאבד, אם נתנה הרי זה גט, אם לאו, אינו גט. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז, וחזר ואמ' לה הרי זה גיטיך מעכשיו, לא אמ' כלום. כיצד יעשה, יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי זה גיטיך מעכשיו.
5
ו׳הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא, ועל מנת שתיניקי את בני, שמשתו שעה אחת, והניקתו שעה אחת, הרי זה גט. על מנת שתיניקי את בני, עשרים וארבעה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ' שמונה עשר חודש. רבן שמעון בן גמליאל אומ' מונין לתינוק משעת לידתו. על מנת שתשמשי אבא, ועל מנת שתיניקי את בני, הרי זו מגורשת מיד, עד שיאמר אם לא תשמשי, ואם לא תניקי, דברי ר' מאיר. וחכמים אומ' אם נתקיים התניי מגורשת, ואם לאו, אינה מגורשת. רבן שמעון בן גמליאל אומ' אין תניי בכתובין שאינו כפול. על מנת שתשמשי את אבא, ועל מנת שתיניקי את בני, ומת, הואיל ולא נתקיים התנאי אינו גט, דברי ר' מאיר. וחכמים או' יכולה היא שתאמר לו הבא אביך ואשמשנו, הבא בנך ואניקנו. על מנת שתשמשי את אבא, ואמ' האב אי איפשי שתשמשני, הואיל ולא נתקיים התנאי אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומ' אם ברצון אמר, הרי זה גט, אם בהקפדה אמר, אינו גט. הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים, ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים, ונתקרע הגט, או שאבד, אפילו בתוך שתי שנים הרי זה גט, שכל האומ' על מנת כאומ' מעכשיו דמי. לכשתשמשי את אבא שתי שנים, ונתקרע הגט, או שאבד, בתוך שתי שנים אינו גט, לאחר שתי שנים הרי זה גט. על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים, ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים, נתקיים התניי אפי' לאחר מיתה.
6
ז׳כפר עותני, בגליל. אנטיפטרס, ביהודה. בינתים, מטילין אותו לחומרו, מגורשת ואינה מגורשת. שאני הולך מיהודה לגליל, והגיע לאנטיפטרס וחזר, בטל התניי. שני הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותני וחזר, בטל התניי. שני הולך למדינת הים, והגיע לעכו וחזר, בטל התניי. שאני מפרש בים הגדול, והגיע למקום שהספינות מפרשות וחזר, בטל התניי.
7
ח׳הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום, היה הולך ובא, היה הולך ובא, הואיל ולא נתייחד עמה, הרי זה גט. ולא תינשא עד שיעבר מכנגד פניה שלשים יום.
8
ט׳הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חדש, לא תינסי. ורבותינו הורו לה לינשא. ואם נתקרע גט, או אבד, בתוך שנים עשר חודש, אינו גט, לאחר שנים עשר חדש, הרי זה גט.
9
י׳הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז, וחזר ואמ' לה הרי הן מחולין ליך, לא אמ' כלום. כיצד יעשה, יטלם ממנה ויחזור ויתנם לה, ויאמר לה הרי הן מחולין ליך.
10
י״אהרי זה גיטיך על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם, על מנת שלא תשתי יין לעולם, אינו גט, שמא תלך ושמא תשתה. על מנת שלא תלכי לבית אביך מיכן ועד שלשים יום, על מנת שלא תשתי יין מיכן ועד שלשים יום, הרי זה גט, ואינו חושש שמא תלך, ושמא תשתה. הרי זה גיטיך על מנת שלא תעלי באילן זה, ועל מנת שלא תעלי בכותל זה, נקצץ האילן, נסתר הכותל, הרי זה גט. על מנת שתעלי באילן זה, ושתעלי בכותל זה, נקצץ האילן, ונפל הכותל, אינו גט.
11
י״בעל מנת שלא תפרחי באויר, על מנת שלא תעברי את הים הגדול ברגליך, הרי זה גט. על מנת שתפרחי באויר, ועל מנת שתעברי הים הגדול ברגליך, אינו גט. ר' יהודה בן תימא או' בזה גט. כלל אמ' ר' יהודה בן תימא, כל תניי שאי איפשר לה לעשות והתנה עמה לא נתכוון זה אלא להפליגה, בין שאמ' בפה, ובין שאמ' בשטר. כללו של דבר, כל תניי המתקיים בפה מתקיים בשטר, כל תניי שאין מתקיים בפה, אין מתקיים בשטר.
12