תוספתא גיטין (ליברמן) ו׳Tosefta Gittin (Lieberman) 6
א׳ר' ליעזר או' אפי' קרוב לה מיל, ובא כלב ונטלו אינה מגורשת, ואם לאו, מגורשת. הוא היה מבפנים והיא מבחוץ, וזרקו לה, כיון שיצא מאסקופא לחוץ הרי זו מגורשת. הוא היה מבחוץ והיא מבפנים, וזרקו לה, כיון שנכנס מאסקופה לפנים הרי זו מגורשת. אמ' לה כינסי שטר חוב זה, או שמצאתו מאחריו, והרי הוא גיט', ואחר כך אמר לה הוא גיטיך, ר' או' גט. ר' שמעון בן לעזר אומ' אינו גט, עד שיאמר לה בשעת מתנה הוא גיטיך. נתנו בידה והיא ישינה, ניעורה, קורא, והרי היא גיטה, ואחר כך אמ' לה הוא גיטיך, ר' אומ' גט. ר' שמעון בן לעזר אומ' אינו גט, עד שיאמר לה בשעת מתנה הוא גיטיך.
1
ב׳[היתה עומד' על ראש הגג, וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת. הוא מלמעלה והיא מלמטה, וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג נמחק, או נשרף, הרי מגורשת]. הרי זה גיטיך, ונטלתו מידו והוטילתו לים, או לנהר, וחזר ואמ' לה שטר פסול הוא, נייר חלק הוא, לא כל הימנו לאוסרה.
2
ג׳בית הלל אומ' אין אדם פוטר את אשתו בגט ישן, שלא יהא גיטה גדול מבנה. כתב לשם הפרכין, לשם הורכיינות, או שהיה שם שני מלכים עומדים, וכתב לשם אחד מהן, כשר. לשם אבי אביו, כשר, לשם אבי משפחה, פסול. אם היו נקראין על שמו, כשר.
3
ד׳גר ששינה שמו בשם הגוים, כשר (וכן אתה אומר כשר), וכן אתה אומ' בגירה. גיטין הבאין ממדינת הים, אע"פ ששמותיהן כשמות הגוים, כשרין, מפני שישראל שבמדינת הים שמותיהן כשמות הגוים.
4
ה׳יש לו שתי נשים, אחת ביהודה ואחת בגליל, ולו שני שמות, אחד ביהודה ואחד בגליל, גירש אשתו שביהודה בשמו שבגליל, ואשתו שבגליל בשמו שביהודה, פסול. אם אמ' אני פלני שמיהודה עם השם שיש לי בגליל ונשוי אשה מגליל, או שהיה במקום אחר וכתב (למקום) לשם אחד מהן, כשר. ר' שמעון או' אפי' כתב עמו שמו שביהודה בגליל, ושמו שבגליל ביהודה, כשר.
5
ו׳כל עריות שאמרו צרותיהן מותרות, הלכו צרות אילו וניסו, ונמצאו אילו אילוניות, תצא ושלשה עשר דבר בה, דברי ר' מאיר שאמ' משם ר' עקיב'. וחכמים אומ' אין ממזרין ביבמה.
6
ז׳[הכונס את יבמתו, והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זו אילונית, תצא היא מזה ומזה ושלשה עשר דבר בה, דברי רבי מאיר שאמר משם רבי עקיבא. וחכמים אומרין אין ממזרין ביבמה].
7
ח׳הנותן גט לאשתו ולא סיהדו, בית שמיי אומ' פסלה מן הכהונה. הוליך אשתו אצל לבלר, ונטל גיטה ונתנו לה, ולא אמ' לה הוא גיטיך, ר' יוסה או' אם עסוקין באותו עניין מגורשת, ואם ליו, אינה מגורשת. אמ' ר' שמעון בן לעזר לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי שאין צריכה הימנו גט שני, על מה נחלקו, על שבעל.
8
ט׳פשוט שכתוב בו עד אחד, מקושר שכת' בו שני עדים, עדיו מתוכו, תצא היא ושלשה עשר דבר בה, דברי ר' מאיר שאמ' משם ר' עקיבא. וחכמים אומ' אין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם. אי זהו גט קרח, כל שבעה קשרים וששה עדים, ששה קשרים וחמשה עדים, חמשה קשרים וארבעה עדים, ארבעה קשרים ושלשה עדים, שלשה קשרים ושני עדים. פחות מיכן אין משלימין עליו אלא קרובין הראוין להעד במקום אחר.
9