תוספתא פסחים (ליברמן) א׳Tosefta Pesachim (Lieberman) 1
א׳אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. אין בודקין לאור החמה, ולא לאור הלבנה, אלא לאור הנר, לפי שבדיקת הנר יפה מרובה, אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ואו' נר אלים נשמת אדם.
1
ב׳בית שמיי או' שתי שורות על פני כל המרתף, שורה החיצונה הרואה את הפתח, והעליונה הרואה את הקורות, אבל שלמטה הימנה ושלפנים הימנה אין צריך בדיקה. בית הלל אומ' שורה החיצונה היא העליונה, הרואה את הפתח ואת הקורות, שלמטה הימנה, אבל שלפנים הימנה אין צריך לבדוק.
2
ג׳חורי הבית העליונים והתחתונים, היציע, והדות, וגג הבית, וגג המגדל, בית התבן, בית הבקר, ובית העצים, ובית האוצרות, אוצרות של יין, אוצרות של שמן, ואוצרות של תבואה, אינו צריך לבדוק. רבן שמעון בן גמליאל או' מטה החוצצת את כל הבית, והיו תחתיה עצים ואבנים, בודק צד החיצון ואין צריך לבדוק את צד הפנימי.
3
ד׳היוצאין בשיארה והמפרשין בספינה לפני שלשים יום, אין צריך לבדוק, בתוך שלשים יום, בודק ומשכים והולך לדרכו. ר' יהודה או' משם רבן גמליאל שתי חלות של תודה פסולות, ומונחות על גג האיסטבה, כל זמן שהן מונחות כל העם אוכלין חולין, ניטלא אחת מהן, כל העם אוכלין תרומה, ניטלו שתיהן שורפין אילו ואילו.
4
ה׳שורפין תרומה תלויה טמאה וטהורה כאחד דברי ר' מאיר, וחכמים אומ' תלויה בפני עצמה, טהורה בפני עצמה, וטמאה בפני עצמה. אמ' ר' שמעון לא נחלקו ר' ליעזר ור' יהושע על הטהורה ועל הטמאה ששורפין זו בפני עצמה וזו בעצמה, על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה, שר' ליעזר או' תישרף זו בעצמה וזו בעצמה, ור' יהושע או' שתיהן כאחת.
5
ו׳אמ' ר' יוסה אין הנדון זה דומה לראיה, בשר שנטמא בולד הטומאה עם בשר שנטמא באב טומאה שניהן טמאין, אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה, וכן שמן שנפסל בטבול יום בנר שניטמא טמא מת שניהן טמאין, אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טומאה קלה, ואני אומ' ששורפין תרומה שניטמאת בולד טומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה, אע"פ שמוסיפין לה טומאה על טומאתה, ותלויה וטמאה אומ' אני שהתלויה טהורה, אם נשרפת עם הטמאה נמצאת זו מטמאתה. בית שמיי אומ' אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא, ובית הלל מתירין.
6
ז׳בראשונה היו אומ' אין מוכרין חמץ לנכרי, ואין נותנין לו במתנה, אלא כדי שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור, עד שבא ר' עקיבא ולמד שמוכרין ונותנין מתנה אף בשעת הביעור. אמ' ר' יוסה אילו דברי בית שמיי ואלו דברי בית הלל, הכריע ר' עקיבא לסייע דברי בית הלל.
7
ח׳האוכל חמץ אחר חצות, וחמץ שעבר עליו הפסח, הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יהודה, וחכמים או' כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה.
8
ט׳האוכל כזית חמץ בפסח, חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי.
9
י׳האוכל תרומה חמץ בפסח, אין משלם דמי עצים לכהן. אמ' ר' יוחנן בן נורי נמתי לו לר' עקיבא מפני מה האוכל תרומת חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן, מה נשתנית זו משאר ימות השנה, שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן. אמ' לי לא אם אמרת בשאר ימות השנה, שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר עצים, תאמר בזו שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר עצים. למה זה דומה, לתרומת תותים ואבטיחים ומלפפונות שניטמאת, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר עצים. במי דברים אמורים בתרומה שהפרישה חמץ קודם לפסח לשום תרומה, אבל המפריש תרומה חמץ בפסח אינה תרומה.
10
י״אהאוכל קדש חמץ בפסח בשוגג, משלם קרן וחומש ואשם ודיי ואשם תלוי, במזיד, פטור. במי דברים אמורים בקודש שהפרישו חמץ קודם הפסח, שהוא קדש, אבל המקדיש קודש חמץ בפסח, אינו קודש.
11
י״באחד האוכל, ואחד ממחה ושותה. אכל וחזר ואכל, וחזר ואכל, אם יש מתחלת אכילה ראשנה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס, מצטרפין, ואם לאו, אין מצטרפין. שתה וחזר ושתה, אם יש מתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתייה רביעית, מצטרפין, ואם לאו, אין מצטרפין. חמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד. רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוק' אומ' אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד.
12