תוספתא פסחים (ליברמן) י׳Tosefta Pesachim (Lieberman) 10

א׳ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין שיש בהן כדי רביעית. בין חי, בין מזוג, בין חדש, בין ישן. ר' יהודה או' ובלבד שיהא בו טעם יין ומראה.

ב׳מזגו לו כוס ראשון, בית שמיי או' מברך על היום ואחר כך מברך על היין, שהיום גורם ליין שיבא, וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא. ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום, שהיין גורם לקדושת היום שתאמר.

ג׳דבר אחר, ברכת היין תדירא וברכת היום אינה תדירה. והלכה כדברי בית הלל.

ד׳מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל. במה משמחן, ביין, דכת' ויין ישמח לבב אנוש. ר' יהודה או' נשים בראוי להם, וקטנים בראוי להם.

ה׳השמש מכביש בבני מעים ונותן לפני האורחין, אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים.

ו׳המקרא את ההלל, הם הולכין אצלו וקורין, והוא אין הולך אצלם.

ז׳המקרא את בניו ובנותיו קטנים, צריך להיות עונה עמהן במקום שעונין. באי זה מקום הוא עונה, הגיע לברוך הבא אומ' עמהן בשם ה', הגיע לברכנוכם אומ' עמהן מבית ה'.

ח׳בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל, הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון, והולכין ואוכלין ושותין, וחוזרין ובאין וגומרין את כולו, ואם אי איפשר להן, גומרין את כולו. ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו.

ט׳ר' לעזר בן פרטא היה פושט בו דברים, ר' היה כופל בו דברים. ר' לעזר אמ' חוטפין מצה לתינוקות, בשביל שלא ישנו. ר' יהודה או' אפי' לא אכל אלא פרפרת אחת, אפי' לא טבל אלא חזרת אחת, חוטפין מצה לתינוקות, בשביל שלא ישנו. עד היכן הוא אומ', בית שמיי או' עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומ' עד חלמיש למעינו מים, וחותם בגאולה. אמרו בית שמיי לבית הלל וכי כבר יצאו שמזכירין יציאת מצרים, אמרו להם בית הלל אפילו הוא ממתין עד קרות הגבר הרי אילו לא יצאו עד שש שעות ביום, היאך אומר את הגאולה ועדין לא נגאלו. המצה, והחזרת, והחרוסת, אף על פי שאין חרוסת מצוה, ר' לעזר בי ר' צדוק אומ' מצוה. במקדש מביאין לפניו גופו של פסח.

י׳מעשה ואמ' להם ר' לעזר בר' [צדוק] לתגרי לוד, בואו וטלו לכם תבלי מצוה.

י״אאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, כגון אגוזין, תמרים, וקליות. חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה, אפלו בינו לבין בנו, אפלו בינו לבין עצמו, אפלו בינו לבין תלמידו.

י״במעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד, והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר, הגביהו מלפניהן, ונועדו והלכו להן לבית המדרש.

י״גאי זו היא ברכת הפסח, ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לוכל הפסח. אי זו היא ברכת הזבח, ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לוכל הזבח.
סליק פירקא
וסליקא מסכתא