תוספתא שבת (ליברמן) י׳Tosefta Shabbat (Lieberman) 10
א׳הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, בתוך ארבע אמות פטור, חוץ לארבע אמות חייב. שתי סרטאות זו על גבי זו, זרק מן העליונה לתחתונה, חוץ לארבע אמות חייב, לתוך ארבע אמות פטור. זרק מן האסרטא לדיר ולסהר למוקצה ולחצר, אפי' הן בבקעה, הרי זה חייב. הזורק מן החנות דרך סטיו לפלטיא חייב. מן החנות לסטיו, ומסטיו לפלטיא, פטור.
1
ב׳שתי בקעות זו על גבי זו, זרק מן התחתונה לעליונה, ומן העליונה לתחתונה (בתוך ארבע אמות), פטור. (חוץ לארבע אמות) אסתרטה על גבי בקעה, וזרק מן האסתרטה לבקעה, פטור. ר' שמעון או' אם יש במקום שזרק עומק עשרה טפחים הרי זה חייב.
2
ג׳מבוי ששוה לרשות היחיד ועשוי מדרון לרשו' הרבים, אם יש גובה עשרה טפחים בתוך ארבע אמות, אין צריך לחי וקורה. רשות הרבים השופע לרשות היחיד הרי היא כרשות היחיד. שוה לרשות הרבים ועשוי מדרון לרשו' היחיד, אם יש גובה עשרה בתוך ארבע אמות, אין צריך לחי וקורה. רשות היחיד השופע לרשות הרבים הרי היא כרשות הרבים. שוה לכאן ולכאן וגבוה מן האמצע, אם יש גובה עשרה טפחים בתוך ארבע אמות, אין צריך לחי וקורה. רשות היחיד השופע לרשות היחיד הרי היא כרשות היחיד, לרשות הרבים הרי היא כרשות הרבי'.
3
ד׳תל ברשות הרבים, ר' חנינא בן גמליאל אומ' אם יש גובה עשרה טפחים בתוך ארבע אמות ונטל הימנו ונתן על גביו חייב, פחות מכן, בתוך ארבע אמות פטור, חוץ לארבע אמות חייב.
4
ה׳גג ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, ונטל הימנו ונתן על גביו חייב, פחות מכן, בתוך ארבע אמות פטור, חוץ לארבע אמות חייב.
5
ו׳עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה, ונטל הימנו ונתן על גביו חייב, פחות מכן, בתוך ארבע אמות פטור, חוץ לארבע אמות חייב.
6
ז׳מנורה ברשות הרבים גבוהה עשרה, ורחב ארבעה הפרח שבראשה, ונטל הימנה ונתן על גבה חייב, פחות מכן, בתוך ארבע אמות פטור, חוץ לארבע אמות חייב.
7
ח׳עגלה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, אחד הפורק ואחד הטוען הרי זה חייב.
8
ט׳הזורק בכותל למעלה מעשרה טפחים, והלכה וישבה לה בחור שהוא ארבעה על ארבעה טפחים הרי זה חייב. שאין מטלטלין מרשות לרשות.
9
י׳כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים, ויצאה כדור מתחת ידו של אחד מהן חוץ לארבע אמות חייב. קופה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, וכן גומה, אין מטלטלין מתוכן לרשות הרבי' ולא מרשות הרבים לתוכן, אבל יורד לתוכן ואוכל. פחות מכאן, תוך ד' אמות פטור, חוץ לד' אמות חייב.
10
י״אלשון ים שנכנס לחצר אין ממלין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. במי דברים אמורים בזמן שנכנס בפרצה שהיא יתירה על עשר אמות, אבל כפתח אין צריך כלום.
11
י״בסלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מים לתוכו, פחות מכן הרי זה מותר, ובלבד שיהא כבית סאתים.
12
י״גהזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים, מן הים לספינה ומן הספינה לים, ומספינה לחבירתה, הרי זה פטור. זרק מן האסתרטא לים פטור. ר' שמעון אומ' אם יש במקום שזרק עומק עשרה טפחים הרי זה חייב, ובבור אפילו עומק מאה אמה הרי זה חייב.
13
י״דספינה שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מים לתוכה. ר' יהודה אומ' עמוקה עשרה ואין גבוהה עשרה מטלטלין מתוכה לים, אבל לא מן הים לתוכה.
14
ט״וספינות קשורות זו בזו מעורבין ומטלטלין מזו לזו, הותרו חזרו לאיסורן, חזרו וקשרום בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין חזרו להיתרן. מחצלות פרושות ברשות הרבים מערבין ומטלטלין מזו לזו. הוקפלו חזרו לאיסורן, חזרו ופרסום בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין חזרו להיתרן, שכל מחיצה שנעשת בשבת בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין הרי זו מחיצה.
15
ט״זבתים שבספינה חייבין בעירוב, ושאר, שאין להם בתים, הרי הן כשרוין בחצר.
16
י״זלווחים שבספינה אין מטלטלין אותן. אם היו מכסין בהן פירות, או כלים, הרי הן ככסוי כלים, ומטלטלין אותן.
17
י״חלא יתלה אדן בשרשי אילן למעלה מעשרה טפחים ויורד וטובל, אלא אם כן היו רגליו נוגעות בארץ. אבל נתלה הוא בחבל הקשור בסלע, או בספינה, ויורד וטובל.
18
י״טהזורק מרשות הרבים לרשות היחיד ונזכר לאחר שיצא מידו, קלטה אחר, או קלטה כלב, או שנשרפה, ר' מחייב וחכמים פוטרין. מודה ר' לחכמים שאם זרק מרשות היחיד לרשות הרבים שהוא פטור עד שעה שתנוח. זה הכלל כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה. תחלתן זדון וסופן שגגה, תחלתן שגגה וסופן זדון, פטורין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה. אם יש בשגגה של אחד מהן כדי לעשות מלאכה חייב. כיצד, היה יודע שהיא שבת והזיד במלאכה, זה הוא מזיד האמור בתורה, אם היה מתעסק פטור. שגג בשבת והזיד במלאכה, או שהיה יודע שהיא שבת ונתכוון לעשות בה מלאכה, אבל לא היה יודע שעל אותה מלאכה חייב חטאת, זהו שוגג האמור בתורה.
19