תוספתא סוטה (ליברמן) א׳Tosefta Sotah (Lieberman) 1
א׳ר' יוסה בי ר' יהודה אומ' משם ר' ליעזר מקנה על פי עד אחד, או על פי עצמו, ומשקה על פי שנים. השיבו על דברי ר' יוסה בי ר' יהודה אין לדבר סוף.
1
ב׳אי זו היא עדות הראשונה, זו עדות סתירה. שניה, זו עדות טומאה. וכמה היא טומאה, כדי ביאה, וכמה היא כדי ביאה, כדי העראה, וכמה היא כדי העראה, ר' ליעזר אומ' כדי חזרת דקל, ר' יהושע אומ' כדי מזיגת הכוס, בן עזיי אומ' כדי מזיגת הכוס לשתותו, ר' עקיבא אומ' כדי לצלות ביצה, ר' יהודה בן פתירה אומ' כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו, ר' לעזר בן ירמיה אומ' כדי שיקשור גרדי נימה, חנן בן פנחס אומ' כדי שתשוט אצבעה לתוך פיה, פלימו אומ' כדי שתפשוט ידה ותטול ככר מתוך הסל, אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנ' כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. ר' יהודה אומ' בעלה נאמן עליה מקל וחומר, ומה נדה שחייבין על ביאתה כרת בעלה נאמן עליה, סוטה שאין חייבין על ביאתה כרת אינו דין שיהא בעלה נאמן עליה. אמרו לו וכל שכן, הואיל ואין חייבין על ביאתה כרת לא יהא בעלה נאמן עליה. דבר אחר, לא אם אמרת בנדה שיש לזה התר אחר איסורה, תאמר בסוטה שאין לה היתר לאחר איסורה, וכן הוא אומ' מים גנובים ימתקו וגו'.
2
ג׳ר' יוסה אומ' הכת' האמינו עליה, דכתי' והביא האיש את אשתו אל הכהן.
3
ד׳מעלין אותה לשער' מזרח לשער [ניקנור], ששם משקין את הסוטות [ומטהרין את היולדות], ומטהרין את המצורעין, שנ' את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו, וצבתה בטנה ונפלה ירכה. ולהצדיק צדיק, לתת לו כצדקתו, ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע.
4
ה׳היא עומדת מבפנים והכהן עומד בחוץ, שנ' והעמיד הכהן את האשה לפני ה', אשה לפני ה', ואין כהן לפני ה'.
5
ו׳וכדרך שמאיימין עליה בית דין שתחזור בה, כך מאיימין עליה שלא תחזור בה. אומ' לה, בתי, אם ברור לך הדבר שטהורה את, עמדי על בורייך ושתי, שאין המים הללו דומין אלא לסם יבש שנתון על גבי בשר חי ואין מזיקו, ולכשמוצא שם מכה מחלחל ויורד. אין משקין שתי סוטות (בית דין) כאחת, שלא יהא לבה גס בחברתה. ר' יהודה אומ' לא מן השם הוא זה, אלא משם שנ' והקריב אותה הכהן, ואין מקריב שתים.
6
ז׳כהנים מטילין ביניהן גורלות. כל מי שעלה גורלו, אפי' כהן גדול, יוצא ועומד בצד סוטה ואוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו, אם נפרמו נפרמו, עד שמגלה לבה וסותר את שערה. ר' יהודה אומ' אם היה לבה נאה לא היה מגלהו, ואם היה שערה נאה לא היה סותרו, מפני פרחי כהונה.
7
ח׳שלשה צריכין שייראו על המים, אפר פרה, ועפר סוטה, ודם צפור. אפר פרה, כדי שיראה על פני המים, עפר סוטה, כדי שייראה על פני המי', דם צפור של מצורע, כדי שייראה על פני המים, רוק יבמה, כדי שיראה לעיני הזקנים.
8
ט׳רשאין הכהנים ליתן בשירי מנחות יין, ושמן, ודבש, ואסורין לחמץ.
9
י׳כל המנחות שבתורה טעונות שמן ולבונה, חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות, שנ' לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. ר' שמעון אומ' כל חטאות שבתורה אין טעונות נסכים, חוץ מחטאתו ואשמו של מצורע, שלא יהא קרבן חוטא מהודר. ר' טרפון אומ' כל זכרון שבתור' נאמרו לטובה חוץ מזו, שנ' מנחת זכרון מזכרת עון. ר' עקיבא אומ' אף זו לטובה, שנ' ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע.
10