תוספתא תרומות (ליברמן) ד׳Tosefta Terumot (Lieberman) 4

א׳התורם והמעשר בשבת, בין בשוגג בין במזיד, מעשרותיו מעשרות. והמטביל כלים בשבת, בין בשוגג בין במזיד, עלו לו ידי טבילה. תורמין חטין על הפת, אבל לא הפת על החטין אלא לפי חשבון. תורמין תאנים על הגרוגרות במדה, וגרוגרות על תאנים במניין, אבל לא תאנים על הגרוגרות במניין, ולא גרוגרות על תאנים במדה. רבן שמעון בן גמליאל או' סלי תאנים וסלי גרוגרות כולן שוין, תורמין ומעשרין מזה על זה.
1
ב׳אמ' ר' ישמעאל בי ר' יוסה אבה היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה על תשעים תאנים שבכלכלה.
2
ג׳תורמין קלופסין על זיתי שמן, ולא זיתי שמן על הקלופסין. ר' יהודה או' אף זיתי שמן על הקלופסין. תורמין יין צלול על שאינו צלול, ולא שאינו צולל על הצולל. ר' יהודה או' אף שאינו צולל על הצולל, ובלבד שיתרום מן היפה.
3
ד׳תורמין יין שאינו מבושל על המבושל, ולא המבושל על שאינו מבושל. רבן שמעון בן גמליאל או' אף המבושל על שאינו מבושל. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל או' אף יין מבושל אין בו משום גלוי ואין בו משום יין נסך.
4
ה׳ירק שדרכו להשתמר יום אחד, תורמין עליו יום אחד, שני ימים, תורמין עליו שני ימים, שלשה ימים תורמין עליו שלשה ימים. הקשואין והדלועין והטרכסמין והטרדין שדרכן לשתמר יום אחד, תורמין עליהן יום אחד. החזרין והכרשין והלפת והכרוב שדרכן לשתמר שני ימים, תורמין עליהן שני ימים. הקפלוטות והמלפפונות שדרכן לשתמר שלשה ימים, תורמין עליהן שלשה ימים. זה הכלל, כל שנשמר תורמין עליו. ר' נחמיה או' לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית על תותים שליקט בין הערבים. וכן היה ר' יוסה או' אין לך מר בקישות אלא פנימי שבה, הרי זה מוסיף על חיצון שבה ותורם.
5
ו׳התורם את הבור ונמצא מגולה, אבטיח ונמצא נקוד, תרומה יחזור ויתרום. ר' ישמעאל בי ר' יוסה אומ' משם אביו תורמין יין על חומץ, ואין תורמין חומץ על יין. אפי' תורמין, אין תורמין אלא לפי חשבון.
6
ז׳התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ, אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרם, אינה תרומה, ואם משתרמה החמיצה, הרי זו תרומה. ספק, תרומה ויחזור ויתרום דברי ר', שר' או' יין וחומץ שני מינין, וחכמים או' מין אחד.
7
ח׳היה בלבו לתרום יין על יין, מה שבידו חומץ, אין תרומתו תרומה. [מה שבידו יין, היין תורם, ויחזור ויתרום את החומץ]. מה שבידו חומץ, החומץ תורם, ויחזור ויתרום את היין. היה בודק את החבית להיות מפריש עליה והלך, ונמצאת של חומץ, עד שלשה ימים ודיי, מכאן והלך ספק, אבל יין מגתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין כל ארבעים יום.
8
ט׳האומ' תרומת הכרי הזה בצפונו, מחציו כלפי צפון מדומע דברי ר'. וחכמים או' עושה אותו כמין כי. רבן שמעון בן גמליאל או' נוטל את התרומה בצפון צפונו.
9
י׳המקדים תרומה לבכורים, מעשר ראשון לתרומה, מעשר שני לראשון, אע"פ שעובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי. שיני לא יאכל עד שיוציא עליו ראשון, וראשון לא יאכל עד שיוציא עליו תרומה, שאין תרומה מעכבת את הבכורים. כיוצא בו, העושה עיסה מן הטבל, בין שהקדים חלה לתרומה, בין שהקדים תרומה לחלה, מה שעשה עשוי. חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה, ותרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה.
10
י״אהיה הולך להפריש תרומה, בשעת הפרשתו אמ' הרי זה מעשר ראשון, [הרי זה מעשר ראשון]. היה הולך להפריש מעשר ראשון, בשעת הפרשתו אמ' הרי זה מעשר שני, הרי זה מעשר שני. היה הולך להפריש מעשר שני, בשעת הפרשתו אמ' הרי זה מעשר עני, הרי זה מעשר עני. נתכוון לומ' מעשר שני ואמ' מעשר עני, מעשר שני ואמ' מעשר ראשון, לא אמ' כלום. מעשר עני ואמ' מעשר שני דבריו קיימין. ר' יוסה או' אם לשום מעשר עני נתכוון לא אמ' כלום, אם משום מעשר שני לראשון דבריו קיימין.
11
י״בגוי שתרם תרומתו תרומה. במי דברים אמורים על הגורן, הפריש תרומה ונתנה לכהן, מעשר ראשון ונתנו ללוי, מעשר עני ונתנו לעני, פירותיו מתוקני'. המכניס פירותיו לתוך ביתו פירותיו מקולקלין. ישראל החשוד שמכניס פירותיו לתוך ביתו, פירותיו מקולקלין. הכותי כגוי דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל או' כותי כישראל.
12
י״גגוי שהפריש בכור, פטר חמור, וחלה, מודיעין אותו שאינו חייב. עובדין בו וגוזזין אותו, ואחר כך מקבלין הימנו, וחלה נאכלת לזרים. הוציא תרומה מתוך ביתו, נוהג בה טבל ותרומה דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל או' אין נוהג בה אלא תרומה גדולה בלבד. הוציא מעשר ראשון מתוך ביתו, נוהג בו טבל ומעשר ראשון דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל או' אין נוהג בו אלא מעשר ראשון בלבד. הוציא מעשר שני מתוך ביתו, אמ' פדוי הוא, לא אמ' כלום. פדאוהו אליכם, נוהג בו טבל ומע' שני דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל או' אין נוהג בו אלא מעשר שני בלבד.
13
י״דישראל החשוד והוציא מעשר שני מתוך ביתו, ואמ' פדוי הוא לכם, לא אמ' כלום. פדאוהו לי, פדאוהו לכם, דבריו קיימין. והכותי כגוי דברי ר'. רבן שמעון בן גמלי' או' כותי כישראל. כותי שתרם ונתנה לכהן תרומתו תרומה. ר' שמעון בן אלעזר אומ' תרומה ויחזור ויתרום. אמרו לו מה נשתנה זו מכהן שתרם ונתנה לפני בהמתו. אמ' להם הפרשה היא זו, שזו נתרמה בקדושה, וזו [לא] נתרמה בקדושה.
14
ט״והיתה לו ערימה מורחת, רצה לעשותה תרומה על מקום אחר, עושה. נטלה תרומתה, אם רצה לעשות אותה מעשר ראשון על מקום אחר עושה. ניטל מעשר ראשון, רצה לעשות אותה מעשר שיני על מקום אחר עושה. ניטל מעשר שיני, רצה לעשות אותה מעשר עני על מקום אחר עושה. ואם אמ' הריני תורם ומחשב אם תעלה בידי אחד מששים, תרומתו תרומה, ואם לאו, אין תרומתו תרומה. תרם ועלה בידו אחד מששים, תרומתו תרומה, אלא שתרם במדה.
15