תוספתא תרומות (ליברמן) ג׳Tosefta Terumot (Lieberman) 3
א׳מפני מה אמרו אלם לא תורם, מפני שאין יכול [לברך. מפני מה אמרו סומא לא יתרום, מפני שאין יכול] לבור את היפה מן הרעה. מפני מה אמרו שכור לא יתרום, מפני שאין בו דעת. אע"פ שכור, מקחו מקח וממכרו ממכר ונדרו נדר והקדשו הקדש ומתנתו מתנה. עבר עברה שחייב עליה חטאת מחייבין אותו [חטאת], סקילה מחייבין אותו סקילה. כללו של דבר, שכור הרי הוא כפקח לכל דבר.
1
ב׳מפני מה אמרו בעל קרי לא יתרום, מפני שאין יכול לברך. מפני מה אמרו ערום לא יתרום, מפני שאינו יכול לברך. אבל מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך.
2
ג׳היה הולך להפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני מאימתי מברך עליהן, משהפרישן. הפרישן, אם עתיד לקרות להם שם אין בהן קדוש' עד שיקרא להן שם, ואם אין עתיד לקרוא להן שם כיון שהפרישן נתקדשו.
3
ד׳ר' יהודה או' מודיד אדן את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במדה. שוקל אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במשקל. מונה אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במניין. ר' יוסה בי ר' יהודה או' לא במדה ולא במדוד, ולא במשקל ולא בשקול, ולא במניין ולא במנוי. אמ' לו מעשה שהיינו מלקטין תאנים אחרי אביך, ואמ' לנו היו מונין. אמ' ר' שמעון בן אלעזר מעשה בזקן אחד בערדסקיס שהיה שוקל את כלכלתו מלאה וחוזר ושוקלה רקנית, והיה ר' מאיר משבחו. התורם את הכלכלה ונמצאו פירות בצידי כלכלה הרי אלו תרומות, מפני שלבו לתרום על הכל.
4
ה׳היו לפניו תאנים ורמונים, אין מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין בדקה בין בגסה, אלא תורם כדרכו בבינוני.
5
ו׳התורם את הגורן, צריך שיכוין את לבו על מה שבקוטין, על מה שבתבן, על מה שבצדדין, על מה שבגורן. התורם את הבור, צריך שיכוין את לבו על מה שבחרצנין ועל מה שבזגין. התורם את הגת, (צריך שיכוין את לבו) צריך שיכוין את לבו על מה שבגפת, אם לא כיון, תניי בית דין שיתרום (את) על הכל.
6
ז׳ר' יוסה או' כל בית גיתות תפיסה אחת. כיצד, גת אחת לשתי בורות, שתי גיתות לבור אחת, שתי גיתות לשתי בורות, בזמן שכולם תפיסה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה, ניטמא אחד מהן, תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו. אין כולם תפיסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה, ניטמא אחד מהם, לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו. וכן היה ר' יהודה או' כל בית הבד קורא אחת. כיצד, קורא אחת לשתי בורות, שתי קורות לבור אחת, שתי קורות לשתי בורות, בזמן שכולם תפיסה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה, ניטמא אחד מהן, תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו. אין כולם תפיסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה, נטמא אחד מהן לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו.
7
ח׳היה מלקט גפי ירק ומניח בגינה, תורם מאחד על הכל, הביא מין אחד ביניהן, תורם מכל אחד ואחד. הביא מינין הרבה בקופה, כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע, לא יתרום מן העליה לתחתון אלא אם כן הקיף.
8
ט׳חמשה ציבורין בגורן, תורם מאחד על הכל. אמ' ר' יהודה אימתי, בזמן שעיקר הגורן קיים, אין עיקר הגורן קיים תורם מכל אחד ואחד.
9
י׳המכנס פירותיו לתוך ביתו, אע"פ שמפוזרין תורם מאחד על הכל. שתי מגורות בעלייה אחת, תורם מכל אחת ואחת, (ש)סקי תבואה ועגולי דבילה וחביות של גרוגרות כולם בהקפה אחת, תורמין ומעשרין מזה על זה.
10
י״אמאימתי תורמין את הגורן, משתעקר האלה. כבר מקצת, תורם מן הכבור על שאינו כבור.
11
י״במאימתי תורמין את הגת, משיהלכו בה שתי וערב. מאימתי מטמין אותה, בית שמיי או' משיינטל מעשר ראשון. בית הלל או' משיינטל מעשר שני. אמ' ר' יהודה הלכה כדברי בית שמיי, אלא שנהגו הרבים כדברי בית הלל. וחכמים או' מוציאין תרומה ומעשרות ומטמין את הגת מיד.
12
י״גמאימתי תורמין את הזתים, משיטענו. ור' שמעון או' משייטחנו. ר' יוסה בי ר' יהודה או' מביא זתים בקופה ונותן לתוך הממל ומהלך בהן שתי וערב. אמרו לו אינו דומה ענבים לזתים, ענבים ריכות ונותקות את יינן, זתים קשין ואין נותקין את שמנן.
13
י״דאין תורמין שמן על זתים הנכתשין, ולא יין על הענבים הנדרכות. אם תרם, תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש, אבל לא שנייה, וצריך להוצי' עליהן תרומות ומעשרות. ר' יוסה אומ' בית שמיי או' תורמין, ובית הלל או' אין תורמין. מודים שאם תרם שצריך לתרום שנייה. התורם זתים על זתים העתידין ליכתש, ענבים על ענבים העתידין לידרך, תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת, שנייה אין מדמעת. הראשונה חייבין עליה חומש, שנייה אין חייבין עליה חומש, וצריך לקרות להם שם. חזר ועשה זתים הראשונה שמן, וענבים ראשונות יין, תרומה ואין צריך לתרום שנייה.
14
ט״והתורם זתים על זתים לאכילה, הרי זה תורם על השמן הראויין לעשות דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל או' תורמין על אוכלן חוץ מגלעניהן. מודים בקולפסין שתורמין על אוכלן חוץ מגלעניהן.
15
ט״זהתורם ענבים לשוק ועתיד לעשותן צימוקים, תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות, רמונים ועתיד לעשותן פרד, תרומה ואין צריך לתרום שניה. ר' אליעזר או' בית שמיי או' אין צריך לתרום שנייה, ובית הלל או' צריך לתרום שנייה. אמרו בית הלל לבית שמיי הרי הוא או' וכמלאה מן היקב, לא תרם זה מן היקב. אמרו להם בית שמיי הרי הוא או' וכל מעשר וגו', אם אומ' אתה צריך לתרום שנייה, אף זה לא קיים קדש לה'.
16
י״זתורמין מן הערימה על הכרי, אבל לא מן הכרי על הערימה.
17
י״חהמכניס שבלים לתוך ביתו לעשותן מלילות, הרי זה תורם שובלין. בן לוי שנתמנו לו שובלין ועתיד לעשותן גורן, ענבים ועתיד לעשותן יין, זתים ועתיד לעשותן שמן, שכשם שתרומת ראשית מן הגרן ומן היקב כך תרומת מעשר מן הגרן ומן היקב. ר' ליעזר או' תורמין מן הטהור על הטמא. אמ' ר' אליעזר מעשה ונפלה דליקה בגרני כפר סגנא ותרמו מן הטהור על הטמא. אמרו לו משם ראיה, אלא שתרמו מהן עליהן. ר' אלעאיי אומ' משם ר' אליעזר תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח. כיצד, מי שכבש זתיו (בטיט) בטומאה ומבקש לתורמן בטהרה, מביא משפיך שאין בפיו כביצה ומניחו על פי חבית, ומביא זתים ונותן לתוכו, ותורם, נמצא תורם מן הטהור על הטמא ומן המוקף. אמרו לו אין קרוי לח אלא יין ושמן בלבד.
18
י״טר' יוסה או' התורם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה. אמ' ר' יוסה מה נשתנה זה מן [התורם מן הרעה על היפה. מפרישין תרומת המעשר מן] הטמא על הטמא, ומן הטהור על הטהור, ומן הטמא על הטהור, אבל לא מן הטהור על הטמא. ר' נחמיה או' אין מפרישין מן הטמא על הטמא אלא בדמיי בלבד. אמרו לו הרי הוא [אומר], ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן.
19