תוספתא תרומות (ליברמן) ב׳Tosefta Terumot (Lieberman) 2
א׳המוכר פירות לחבירו ואמ' לו פירות שמכרתי לך טבלים הם, בשר, בשר בכור הוא, יין, יין נסך הוא, שורת הדין אינו נאמן. ר' יהודה או' לא נחשדו ישר' על כך, אלא הכל לפי משהוא איש.
1
ב׳היה מקריב עימו זבחים, ואמ' לו נתפגלו, היה עושה עמו טהרות, ואמ' לו נטמאו, לא נחשדו ישר' על כן. אבל א' לו זבחים שהקרבתי עמך באותו היום נטמאו, שורת הדין אינו נאמן. ר' יהודה או' לא נחשדו ישראל על כך, אלא הכל לפי משהוא איש.
2
ג׳השוחט את הפסח על בני חבורה, ואמ' שלא לשמו שחטתיו, שורת הדין [אין] נאמן. ר' יהודה או' עד שלא יתחילו בו נאמן, משיתחילו בו אינו נאמן.
3
ד׳אין תורמין ממין על שאינו מינו, אבל אמרו כל מיני חיטים אחד, כל מין איפולין, ואגוזין, שקדים, ורימונים אחד, תורמין ומעשרין מזה על זה.
4
ה׳היו תאינים שחורות ולבנות בתוך ביתו, וכן שני מיני חיטים תורמין ומעשרין מזה על זה. ר' יצחק אומ' משום ר' אלעזר, בית שמאי אומ' אין תורמין, ובית הילל אומ' תורמין.
5
ו׳כיצד אין תורמין מחדש על הישן, אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מן פירות שנה שעברה על פירות שנה זו. אבל שדה שעושה שתי בריכות בשנה, וכן שדה בית השלחין, תורמין ומעשרין מזה על זה. ליקט ירק בערב ראש השנה עד שלא בא השמש, וחזר ולקט משבא השמש, אין תורמין ומעשרין מזה על זה, מפני שזה חדש וזה ישן. היתה שניה ונכנסה שלישית, הראשון מתעשר מעשר שני, והשני מתעשר מעשר עני. ליקט אתרוג בערב חמשה עשר בשבט עד שלא בא השמש, וחזר ולקט אחר משבא השמש, אין תורמין ומעשרין מזה על זה, מפני שזה חדש וזה ישן. היתה שלישית ונכנסה רביעית, הראשון מתעשר מעשר עני, והשני מתעשר מעשר שני.
6
ז׳כיצד אין תורמין מן התלוש על המחוב', אמר פירות תלושין אלו עשויין תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו, או פירות מחוברין אלו עשויין תרומה ומעשרות על פירות תלושין, לא אמר כלום. אבל אמ' פירות תלושין אלו עשויין תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו לכשיתלשו, הרי זה אוכל מהן עראי, ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו. נתלשו, דבריו קיימין.
7
ח׳כיוצא בו, מי שהיה בא בדרך, והיתה בידו כלכלה של פירות שאינן מתוקנין, ואמ' הרי זו עשויה תרומה ומעשרות על פירות שיש לי בתוך ביתי לכשיגיע לעיר, הרי זה אוכל ממנה עראי, ועושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר [עד] שיגיע לעיר. הגיע לעיר דבריו קיימין. נאכלו פירות, נגנבו, או שאבדו עד שלא הגיע לעיר, כלכלה בטבלה. משהגיע לעיר, דבריו קיימין. יתר על כן אמ' רבי אלעזר בן יעקב פירות ערוגה זו לכשתביא שליש ותעקר עשויין תרומה ומעשרות על פירות ערוגה זו לכשתביא שליש ותעקר.
8
ט׳כיצד אין תורמין מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, אין תורמין מפירות ארץ ישראל על פירות סוריא, ולא מפירות סוריא על פירות ארץ ישראל.
9
י׳ישראל שקנה שדה בסוריא הרי הוא כקונה בפרוד שבירושלם, תורם ומעשר עליה. ישראל וגוי שקנו שדה בסוריא, הרי הן כטבל וכמעשר שנתערבו זה בזה דברי ר'. רבן שמעון בן גמליאל [אומ'] חלקו של ישראל חייב, חלקו של גוי פטור.
10
י״אישראל שקנה שדה בסוריא, אע"פ שחזר ומכרה לגוי, חייבת במעשרות ובשביעי' שכבר נתחייבה. אבל העריסין והחכורות ובתי אבות וגוי שמשכן שדהו לישראל, אע"פ שעשה לישראל נימוסות עליה, פטורה מן המעשרות ופטורה מן השמטה.
11
י״באי זה הוא ארץ ואי זה הוא חוצה לארץ, כל ששופע מטורי סמניס ואילך ארץ ישראל, מטורי סמניס ולפנים חוצה לארץ. נסין שבים, רואין אותן כאלו חוט מתוח מטורי סמנין עד נחל מצרים, מחוט ולפנים ארץ ישראל, מחוט ולחוץ חוצה לארץ. ר' יהודה או' כל שהוא כנגד ארץ ישראל, הרי הוא כארץ ישראל, שנ' וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול. נסין שבצדדין, רואין אותן כאלו חוט מקפלריא עד (אוקייס) אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס, מחוט ולפנים ארץ ישראל, מחוט ולחוץ חוצה לארץ.
12
י״גספינה הבאה מחוצה לארץ לארץ והיו בה פירות, מחוט ולפנים אם היא גוששת חייבת לפי חשבון, והיוצא לחוץ לארץ אינו חייב לפי חשבון. ר' לעזר אומ' עפר חוצה לארץ חייב לפי חשבון. אבל ערלה וכלאי הכרם שוין לגוי בארץ ישראל, בסוריא, בחוצה לארץ, אלא שר' יודן או' אין לנכרי כרם רבעי בסוריא. אמ' ר' יודה מעשה בשביון ראש הכנסת של כזיב שלקח מן הגוי כרם רבעי בסוריא ונתן לו דמיו, ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום ואמ' לו המתן עד שנהה בהלכה, אמ' לו משם ראיה, אף הוא [שלח לו] ביד שליח חרש מה שעשיתה עשיתה, אבל לא תשנה לעשות כן.
13
י״דאין תורמין מן התבואה שלא הביא' שליש. כיצד יודע אם הביאה שליש ואם לאו, אם זורעה ומשצמחה הדבר ידוע שהביאה שליש, ואם זורעה ואינה מצמחת הדבר ידוע שלא הביאה שליש.
14