תוספתא יבמות (ליברמן) י׳Tosefta Yevamot (Lieberman) 10
א׳בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח, ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש, אינה אוכלת בתרומה. מת, והניחה לפני יבם, אפי' חרש, אוכלת. יפה כח היבם להאכיל מכח הבעל. בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח, ולא הספיק לכונס' עד שנתחרשה, אין אוכלת בתרומה. מת, והניחה לפני יבם אפי' חרש, אוכלת. יפה כח יבם להאכיל מכח הבעל. בת ישראל פקחת שנישאת לכהן חרש אין אוכלת בתרומה. מת והניחה לפני יבם, היה פקח, אוכלת, חרש, אין אוכלת. אין אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה לשם נישואין ותבעל לשם אישות. בת ישראל חרשת שנישאת לכהן פקח אין אוכלת בתרומה, מת והניחה לפני יבם, אפי' פקח, אין אוכלת.
1
ב׳בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ונכנסה לחופה לשם נישואין, ולא הספיק לבועלה עד שנעשה פצוע דכא, וכרות שפכה, הרי זו אוכלת בתרומה, הואיל ובאת לכלל היתר אפי' שעה אחת. עודה ארוסה ונעשה פצוע דכא, וכרות שפכה, הרי זו אין אוכלת. אלמנה לכהן גדול, גרושה, וחלוצה לכהן הדיוט, שנכנסה לחופה לשם נישואין, ולא הספיק לבועלה עד שמת, כשירה לכהונה, וכשירה לאכל בתרומה. בא עליה, פסלה מן הכהונה ופסלה מלאכל בתרומה. טומטום אינו אוכל בתרומה, אשתו ועבדיו אוכלין. משוך ומי שנולד כשהוא מהול הרי אילו אוכלין בתרומה. אנדרגינוס אוכל בתרומה, אבל לא בקדשים. טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים. אמ' ר' אלעזר שמעתי באנדרגינוס שחייבין על משכבו סקילה כזכר. במה דברים אמורים בזמן שבא עליו דרך הזכרות, לא בא עליו דרך הזכרות פטור.
2
ג׳אי זו הוא פצוע דכא, כל שנפצעו הבצים שלו, שנימוקו, ושניקבו, ושחסרו. אמ' ר' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוקא שמעתי בכרם ביבנה מי שאין לו אלא ביצה אחת זהו סריס חמה. אמ' ר' יוסה מעשה באחד בכפר מנדון שעלה לראש הזית ונפל, ונפצעה אחת מביציו, ובא ובעל את אשתו ומת, ובאו ושאלו את ר' יוחנן בן נורי אשתו מהו שתתיבם? אמ' להם, עד שאתם משאלין אותי מהו שתתיבם, שאלוני מהו שתאכל בתרומה? שנפסלה מן הכהונה ופסולה מלאכול בתרומה.
3
ד׳אי זהו כרות שפכה, כל שנכרת הגיד מן העטרה ולפנים. אם נשתייר מן עטרה אפי' כחוט השערה סמוך לראשו מקיף את כולה, כשר. ניקב מלמטה פסול, מפני שהוא שופך, נסתם כשר, מפני שהוא מוליד. וזהו פסול שחוזר להכשירו.
4
ה׳מעוך, וכתות, נתוק, וכרות, כולם בביצים דברי ר' יהודה, ר' ליעזר בן יעקב אומ' כולם בגיד, ר' יוסה אומ' מעוך, וכתות, בביצים, נתוק, וכרות בגיד.
5
ו׳אי זה הוא סריס חמה, כל ששהה עשרים שנה ולא הביא שתי שערות. אע"פ שהביא לאחר מיכן הרי הוא כסריס לכל דבר. אילו הן סימניו, כל שאין לו זקן, ובשרו מחליק. רבן שמעון בן גמליאל משם ר' יהודה בן יאיר כל שאין מימי רגליו מעלין רתוחות. ויש אומ' כל שאין מימי רגליו מחמיצין. ויש או' כל ששכבת זרעו דוחא. ויש אומ' כל שאינו עושה כיפה. אחרים אומ' כל שטובל בצונן בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל. ר' שמעון בן לעזר אומ' כל שקולו לקוי, ואין ניכר בין איש לאשה.
6
ז׳אי זו היא אילונית, כל ששהת עשרים שנה ולא הביאה שתי שערות. אע"פ שהביאה לאחר מיכן הרי היא כאילונית לכל דבר. אילו הן סימניה, כל שאין לה דדין, ושערה לקוי, ומקשה בשעת בעילה. רבן שמעון בן גמליאל אומ' כל שאין לה שיפולי מעים כנשים. ר' שמעון בן לעזר אומ' כל שקולה עבה, ואין ניכר בין איש לאשה.
7