תוספתא יבמות (ליברמן) ח׳Tosefta Yevamot (Lieberman) 8
א׳בן תשע שנים ויום אחד עמוני, ומואבי, מצרי, ואדומי, כותי, נתין, וממזר, שבא על בת כהן, ועל בת לוי, ועל בת ישראל, פסלה מן הכהונה. ר' יוסה אומ' כל שזרעו כשר היא כשירה, וכל שזרעו פסול היא פסולה. רבן שמעון בן גמליאל אומ' כל שאתה מותר לישא בתו, אתה מותר לישא אלמנתו, וכל שאי אתה מותר לישא בתו, אי אתה מותר לישא אלמנתו.
1
ב׳לויה שנשבת, בתה כשירה לכהונה. לוים המזוהמין באמן, לא חששו להם חכמים. לויה שנשבית, ושנבעלה בעילת זנות, נותנין לה את המעשר. בת לוי מן הנתינה, ומן הממזרת, אין נותנין לה את המעשר.
2
ג׳כהן הדיוט שנשא את אילונית, הרי זה מאכילה בתרומתו. כהן גדול לא ישא אנוסתו, ומפיתתו, אבל נושא הוא את הממאנת. כהן גדול שמת אחיו, חולץ. אם יש שם אחין אין חולץ. מפני מה אמרו כהן גדול שעשה מאמר ביבמתו לא יכניס? שאין מאמר קונה קנין גמור.
3
ד׳לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. בני בנים הרי הן כבנים. מת אחד מהן, או שנעשה אחד מהן סריס, אין רשיי לבטל. האיש אין רשאי לישב בלא אשה, ואשה אינה רשאה לישב שלא באיש. האיש אין רשיי לשתות עיקרין שלא יוליד, והאשה אין רשאה לשתות עיקרין שלא תלד. האיש אין רשיי לישא עקרה, וזקינה, אילונית, וקטנה, ושאין ראויה לילד. האשה אינה רשאה להנשא אפי' לסריס. ר' יהודה או' המסרס את הזכרים חייב ואת הנקבות פטור. ר' נתן אומ' בית שמיי אומ' שני בנים, כבניו של משה, שנ' ובני משה גרשם ואליעזר. בית הלל אומ' זכר ונקבה, שנ' זכר ונקבה בראם. ר' יונתן או' בית שמיי או' זכר ונקבה, ובית הלל אומ' זכר או נקבה.
4
ה׳נשא אשה, ושהה עמה עשר שנים, ולא ילדה, אינו רשיי לבטל, אלא יוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה ליבנות ממנה. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנא' מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען. לפי דרכנו למדנו שאין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין.
5
ו׳מי שהיה בעלה זקן, או חולה, או שהיתה היא חולה, או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין, או שהלך בעלה למדינת הים, אין עולין להן מן המנין. גרשה תלך ותנשא לאחר, שמא לא זכת ליבנות ממנו. ועד כמה מותרת להנשא? עד שלשה. יתר על כן לא תנשא אלא למי שיש לו אשה ובנים, הא אם נשאת למי שאין לו אשה ובנים, תצא שלא בכתובה, מפני שנשואיה נשואי טעות.
6
ז׳ר' עקיבא אומ' כל השופך דמים הרי זה מבטל דמות, שנ' שופך דם האדם באדם דמו ישפך. ר' לעזר בן עזריה או' כל שאינו עוסק בפריה ורביה הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות, שנ' כי בצלם אלים עשה את האדם, וכת' ואתם פרו ורבו וגו'. [בן עזאי אומר כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות, שנ' כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתוב ואתם פרו ורבו וגו']. אמ' לו ר' לעזר בן עזריה, בן עזיי, נאין דברין כשהן יוצאין מפי עושיהן. יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, בן עזיי נאה דורש ואין נאה מקיים. אמ' לו מה אעשה, חשקה נפשי בתורה, יתקיים עולם באחרים.
7