תוספתא יבמות (ליברמן) ז׳Tosefta Yevamot (Lieberman) 7
א׳העושה מאמר ביבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת. ר' שמעון אומ' או חולצת, או מתיבמת, שאם מאמרו מאמר תתיבם, שהיא אשתו של שיני, אין מאמרו מאמר תתיבם, שהיא אשתו של ראשון.
1
ב׳כיצד מצות יבום? עושין בה מאמר ואחר כך כונס. כנסה עד שלא עשה בה מאמר קנה. העושה מאמר ביבמתו קנאה לעצמו, ופסלה על ידי אחים. באו עליה אחין, ועשו בה מאמר, נתנו גט, וחלצו פוסלין על ידו.
2
ג׳העושה מאמר ביבמתו נפטרה צרתה. הנותן גט ליבמתו נפטרה צרתה והיא. חלץ לה נפטרה צרתה. וחכמים אומ' יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר. מודה רבן גמליאל לחכמים שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט, גט אחר ביאת מאמר, ומאמר אחר ביאת גט. כיצד היה רבן גמליאל אומ' אין גט אחר גט? שתי יבמות ויבם אחד, נתן גט לזו וחזר ונתן גט לזו, רבן גמליאל אומ' חולץ לראשונה ומותר בקרובות שנייה, וחכמים אומ' אסור בקרובות שתיהן, וצריכה חליצה אחת מהן. עשה מאמר בזו וחזר ועשה מאמר בזו, רבן גמליאל או' נותן גט לראשונה וחולץ לה, ומותר בקרובות שנייה. וחכמים או' אסור בקרובות שתיהן, וצריכות שני גיטין וחליצה לאחת מהן. וכן שני יבמין ויבמה אחת.
3
ד׳בעל את זו ובעל את זו, בעל את זו ועשה מאמר בזו, בעל את זו ונתן גט לזו, בעל את זו וחלץ לזו, אין אחר חליצה כלום. חלץ לזו וחלץ לזו, חלץ לזו ועשה מאמר בזו, חלץ לזו ונתן גט לזו, חלץ לזו ובעל את זו, אין אחר בעילה כלום.
4
ה׳אע"פ שאמרו אין אחר בעילה כלום, חליצה אחר בעילה פוסלת לכהונה. כיצד, שלש יבמות ויבם אחד, עשה מאמר בזו ובעל את זו וחזר ועשה מאמר בזו, ר' נחמיה אומ' ראשונה צריכה גט, ואין אחר בעילה כלום, מקל וחומר, ומה חליצה שפוסלת בכהונה חליצה אחר בעילה, אין אחריה כלום, בעילה שאין פוסלת בכהונה בעילה אחר חליצה, אינו דין שלא יהא אחריה כלום. וחכמים אומ' צריכות שלשה גיטין וחליצה אחת מהן. אימתי אמרו אין אחר בעילה כלום, בזמן שהוא כתחלה, אינה כתחילה, הרי היא כמאמר.
5