תוספתא יומא (ליברמן) ד׳Tosefta Yoma (Lieberman) 4

א׳יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה ברחיצה ובסיכה בנעילת הסנדל בתשמיש המטה. אפי' באנפיליא של בגד. קטנים מותרין בכולן, ואסורין בנעילת הסנדל, מפני מראית העין.

ב׳תינוקות סמוך לפרקן, מחנכין אותן בפני שנה ובפני שתים, בשביל שיהו רגילין במצות. ר' עקיבא היה מפטיר בבית המדרש בשביל תינוקות שיאכילום אבותיהם. מעשה בשמיי הזקן שלא רצה להאכי' את בנו, וגזרו עליו והאכילוהו בידו.

ג׳האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה, כמוה וכגרעינתה, שבארץ ישראל חייב, ר' שמעון בן לעזר או' אפי' ככותבת הנמרין. אכל עלי קנים, ועלי גפנים, עלי תאנים, ועלי חרובין, וכל דבר שאין ראוי באכילה, פטור. עלי חזרין, עלי כרשין, ועלי בצלים, עלי ירקות, וכל דבר שראוי לאכילה, חייב. אכל, חזר ואכל, חזר ואכל, אם יש מתחילת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס, מצטרפין, ואם לאו, אין מצטרפין. שתה, וחזר ושתה, אם יש מתחילת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית, מצטרפין, ואם לאו, אין מצטרפין. כשם שאכילה בכזית, כך שתייה בכזית. אכילה ושתייה אין מצטרפין. השותה צר ומורייס פטור. ר' לעזר או' השות' מלא לוגמיו חייב.

ד׳מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו הקל, הקל. כיצד, היו לפניו טבל ושביעית, מאכילין אותו שביעית. טבל ונבלה, מאכילין אותו נבלה. נבלה ותרומה, מאכילי' אותו תרומה. תרומה ושביעית, מאכילין אותו שביעית, עד שיאורו עיניו. מניין היו יודעין שיאורו עיניו, כדי שיכיר בין יפה לרע. ר' יהודה או' עוברה שהריחה שביעית תוחבין לה בכוש, הריחה תרומה תוחבין לה ברוטב.

ה׳לא ינעול אדם מנעל מסומר ויטייל בתוך הבית, אפי' ממטה למטה, ורבן שמעון בן גמליאל מתיר. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומ' אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מדיחן במים כדי שלא יטנפו כליו. היה הולך להקביל פני אביו, פני רבו, פני תלמידו, עובר כדרכו בים ובנהר, אפי' עד צוארו, ואינו חושש. הזבין והזבות טובלין כדרכן בלילי יום הכפורים, הנדות והיולדות טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים, בעלי קראין טובלין כדרכן בלילי יום הכפורים. ר' יוסה בי ר' יהודה או' מן המנחה ולמעלה לא יטבול, עד שתחשך. ר' יוסה או' כהנים טובלין כדרכן עם חשיכה, כדי שיאכלו בתרומה לערב. חטאת, ואשם ודיי, מכפרין על מה שכת' להם. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. תשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה, חוץ מלא תשא. ואילו הן עבירות חמורות, כריתות ומיתות בית דין, ולא תשא עמהן. ר' יהודה אומ' כל שהו מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת, וכל שהוא מלא תשא ולמעלה, ולא תשא עמהן, תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר.

ו׳ר' ישמעאל אומ' ארבעה חלוקי כפרה הן. עבר על מצות עשה ועשה תשובה, אין זז ממקומו עד שמוחלין לו, שנ' שובו בנים שובבים ארפא משובתם.

ז׳עבר על מצות לא תעשה ועשה תשוב', תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנ' כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'.

ח׳עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין שבשאר ימות השנה ממרקין, שנ' ופקדתי בשבט פשעם וגו'. אבל מי שנתחלל בו שם שמים מזיד ועשה תשובה, אין בה לא בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, אלא תשובה ויום הכפורים מכפרין שליש, וייסורין מכפרין שליש, ומיתה ממרקת עם הייסורין, ועל זה נאמ' אם יכופר העון הזה וגו', מלמד שיום מיתה ממרק.

ט׳חטאת ואשם ומיתה ויום הכפורים כולן אין מכפרין אלא עם התשובה, שנ' אך בעשור וגו', אם שב מתכפר לו, ואם לאו, אין מתכפר לו, ר' לעזר אומ' ונקה, מנקה הוא לשבים, ואין מנקה לשאין שבים. ר' יהודה או' מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה, תשובה מכפרת עם המיתה, ויום המיתה הרי הוא כתשובה.

י׳כל המזכה את הרבים אין מספיקין בידו לעבר עבירה, שלא יהו תלמידיו נוחלין את העולם והוא יורד לשאול, שנ' כי לא תעזב נפשי לשאול וגו'.

י״אוכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, שלא יהו תלמידיו יורדין לשאול והוא נוחל את העולם, שנ' אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס לא יתמכו בו.

י״במגלגלין זכות על ידי זכיי לעמוד הימנו פרשיות של זכות הראויות לעמוד הימנו, וחובה על ידי חייב לעמוד ממנו פרשיות של חובה הראויות לעמוד הימנו. מפרסמין את החניפין מפני חילול השם, שנ' ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות, לפרסמו.

י״גר' יוסה אומ' חוטא אדם פעמים ושלש מוחלין לו, ארבע, אין מוחלין לו, שנ' נושא עון ופשע וחטאה ונקה, עד כאן מנקה, מיכן ואילך אין מנקה, שנא' כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל וגו', ואו' הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר, ואו' הוקר רגלך מבית רעך וגו'.

י״דמצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה. אבל אמרו חכמים מתודה אדן קודם שיאכל וישתה, שמא תטרף דעתו בתוך אכיל' ושתיה, ואע"פ שהתודה קודם שיאכל וישתה צריך שיתודה לאחר אכילה ושתיה, שמא אירע דבר קלקלה בסעודה, ואע"פ שהתודה לאחר אכילה ושתיה צריך שיתודה ערבית, ואע"פ שהתודה ערבית צריך שיתודה שחרית, ואע"פ שהתודה שחרית צריך שיתודה במוסף, ואע"פ שהתודה במוסף צריך שיתוד' במנחה, ואע"פ שהתודה במנחה צריך שיתודה בנעילה, שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו. היכן הוא אומרן, אחר תפלה, והעובר לפני התיבה אומרה ברביעית. ר' מאיר או' מתפלל שבע וחותם בוידוי, וחכמים או' מתפלל שבע, ואם רצה לחתום בוידוי חותם. וצריך לפרוט את החטא דברי ר' יהודה בן פתירא, שנ' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, ר' עקיבא אומ' אין צריך, אם כן למה נאמ' ויעשו להם אלי זהב, אלא כך אמ' המקום מי גרם להם שיעשו להם אלי זהב, אני שהרביתי להם זהב.

ט״ודברים שהתודה עליהן ביום הכפורים שעבר אין צריך להתודות עליהן ליום הכפורים הבא אלא אם כן עבר עליהן, עבר עליהן צריך שיתודה עליהן. לא עבר עליהן והתודה עליהן על זה נאמ' ככלב שב על קיאו, ר' ליעזר בן יעקב או' הרי זה משובח, שנ' כי פשעי אני אדע וגו'.

ט״זר' לעזר בי ר' שמעון אומ' חומר בשעיר שאין ביום הכפורים וביום הכפורים שאין בשעיר, שיום הכפורים מכפר בלא שעיר, ושעיר אין מכפר אלא עם יום הכפורים.

י״זחומר בשעיר, שהשעיר מיד, ויום הכפורים עם חשיכה.
חסלת מסכת כפורים