מסכת שמחות ב׳Tractate Semachot 2

א׳המאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו בכל דבר רבי ישמעאל אומר קורין עליו הוי נטלה הוי נטלה א"ל ר"ע הנח לו בסתמו אל תכבדהו ואל תקללהו אין קורעין עליו ואין חולצין עליו ולא מספידין עליו אבל עומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבלים מפני שהוא כבוד חיים כללו של דבר כל שהוא כבוד של חיים מתעסקין בו כל שאין כבוד של חיים אין הרבים מתעסקין עמו לכל דבר:
1
ב׳איזהו המאבד עצמו לדעת לא שעלה בראש האילן ונפל ומת בראש הגג ונפל ומת אלא זה שאמר הריני עולה לראש הגג או לראש האילן ואפיל עצמי ואמות ורואין אותו שעלה לראש האילן ונפל ומת הרי זה בחזקת המאבד את עצמו בדעת וכל המאבד את עצמו לדעת אין מתעסקין עמו בכל דבר:
2
ג׳מצאהו חנוק ותלוי באילן הרוג ומושלך על גבי הסייף הרי זה בחזקת המאבד את עצמו שלא בדעת ואין מונעין הימנו כל דבר:
3
ד׳מעשה בבנו של גורנוס בלוד שברח מבית הספר והראה לו אביו באזנו ונתירא מאביו והלך ואבד עצמו בבגד ובאו ושאלו את רבי טרפון ואמר אין מונעין הימנו כל דבר:
4
ה׳מעשה בתינוק אחד מבני ברק ששבר צלוחית בשבת והראה לו אביו באזנו ונתירא מאביו והלך ואבד עצמו בבור ושאלו את רבי עקיבא ואמר אין מונעין הימנו כל דבר:
5
ו׳מכאן אמרו חכמים אל יראה אדם לתינוק באזנו אלא מלקיהו מיד או ישתוק ולא יאמר לו כלום ר׳ שמעון בן אלעזר אומר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת:
6
ז׳הרוגי בית דין אין מתעסקין עמהן בכל דבר אחיהם וקרוביהם באין ושואלין את שלום העדים ואת שלום הדיינין שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם ולא היו מתאבלין אלא אוננים שאין אנינות אלא בלב:
7
ח׳רבי נתן אומר אין בין שתיקה לבכיה כלום:
8
ט׳אין מברין עליהם שנא׳ (ויקרא יט) לא תאכלו על הדם ב"ד שהרג לא היה טועם כל אותו היום ומניחין אותן לדבר עם אחיהם ועם קרוביהם ובשביל שלא להשהות ומשקין אותן יין ולבונה כדי שלא יצטערו ומלמדין אותן להתוודות שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז) בני שים נא כבוד לה׳ (אלהיך) [אלהי ישראל] ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי ומה ת"ל וכזאת וכזאת מלמד שמעל בחרם שני פעמים אנכי חטאתי אנכי ולא ביתי אנכי ולא בני מלמד שהתודה באמונה ומניין שכיפר לו וידויו שנאמר ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה׳ ביום הזה ביום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא ואומר (דה"א ב) ובני זרח זמרי ואיתן [והימן] וכלכל ודרע כלם חמשה וכי אין אנו יודעים שכולם ה׳ אלא מלמד שאף עכן עמהם לעולם הבא (כיוצא בו הגונב את המכס ואת החרם הרי זה שופך דמים ולא שופך דמים בלבד אלא כאילו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ומחלל שבתות):
9
י׳כל הפורש מדרכי צבור אין מתעסקין עמו בכל דבר אחיהם וקרוביהן לובשין לבנים ומתעטפין לבנים ואוכלין ושותין ושמחים שנאבד שונאו של מקום שנא׳ (תהילים קל״ט:כ״א-כ״ב) הלא משנאיך ה׳ אשנא ובתקוממיך אתקוטט (מפני מה ש) תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי:
10
י״אהרוגי מלכות אין מונעין מהן כל דבר מאימתי מתחילין למנות להם משעה שנתייאשו מלשאול אבל לא מלגנוב שכל הגונב הרי זה שופך דמים ולא שופך דמים בלבד אלא כאילו עובד עבודת כוכבים וכו׳:
11
י״במי שנפל לים מי ששטפו נהר מי שאכלתו חיה רעה אין מונעין מהן כל דבר מאימתי מתחילין למנות להם משעה שנתייאשו לבקש מצאוהו אברים אברים אין מונין לו עד שימצא ראשו ורובו רבי יהודה אומר השדרה והגלגולת הן רובו:
12
י״גמי שהיה בעלה צלוב עמה בעיר אשתו צלובה עמו בעיר אביו ואמו צלובין עמו בעיר לא ישרה באותה העיר אא"כ היתה עיר גדולה כאנטוכיא לא ישרה בצד זה אלא ישרה בצד זה עד מתי הוא אסור עד שיכלה הבשר כולו ואין הצורה ניכרת בעצמות:
13
י״ד(ב"ש אומרים) המגרש את אשתו לא ישרה עמה לא במבוי ולא בחצר אם היה מבוי של שניהם הופך פתחו לצד אחד ואם היתה חצר של שניהם מפנה זה מפני זה ומפנה אשה מפני איש בד"א בזמן שנשאו והכהנת אע"ג שלא נשאו בד"א מן הנשואין אבל מן האירוסין לא וכן החולץ ליבמתו לא יפנה מפני שאין לבו גס בה:
14