מסכת שמחות ה׳Tractate Semachot 5
א׳אבל כל שבעה ימים אסור לעשות מלאכה הוא ובניו ובנותיו ועבדיו ושפחותיו ובהמתו כשם שהם והוא אסור לעשות כך אחרים אסורים לעשות לו:
1
ב׳עושין לו מלאכה שהיא אובדת (לו) כונסין לו גרנו ובועטין לו גתו גודפין לו את חביותיו זיתיו הפוכין רבי יהודה אומר טוען קורה הראשונה לאחר אבל גומר אמר לו רבי יוסי והלא אובדין הן אלא יגמור:
2
ג׳פשתנו לעלות מן המשרה צמרו לעלות מן היורה אם יש שם אחרים מסלקין עמו אם לאו מסלקין בצנעא:
3
ד׳בדו לגוף רבי יהודה אומר (למדין לאחר האבל ומריח) [עושין לו למודין ולאחר אבילות יגמור] אמר לו רבי יוסי והלא אובדים הם אלא יגמורו:
4
ה׳מרביצין שדה לבן שלא לזורעה. זורעין לו פס פשתן ברביעית כדברי ר"א וחכמים אומרים לא זרעה פשתן יזרענה מין אחר לא זרעה בשבת זה יזרענה בשבת אחרת:
5
ו׳היה נחתום בעיר ואין שם אלא הוא עושה בצנעה מפני כבוד העם:
6
ז׳רבי שמעון בן יוחי אומר והרי שהיה ספר או בלן לרבים והגיע זמן הרגל עושה בצנעא מפני כבוד העם:
7
ח׳היה יושב ומספר ובאו ואמרו לו מת אביך הרי זה יגמור אחד המספר ואחד המסתפר. הפועלים שקבלו מלאכה לעשות לאבל בתוך ביתו אסור בתוך בתיהם מותר רבי שמעון בן יוחי אומר שכר יום בין כך ובין כך אסור [שכר הקיבולת בביתו אסור בבתיהם מותר במחובר לקרקע בין כך ובין כך אסור] בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר:
8
ט׳אבל שתכפוהו אביליו הרי זה מיקל בסכין ובמספרת אבל לא במספרים ואם היו בגדיו צואין מדיחן בצונן אבל לא במי רגלים:
9
י׳אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל וכיון שהגיעו לעיר יחלוצו וכן בתשעה באב וכן בתענית צבור:
10
י״אמנודה שמת הרי זה טעון סקילה לא שהעמידו עליו גל אבנים גדול כעכן אלא שליח בית דין נוטל את האבן ונותנה על ארונו לקיים בו מצות סקילה:
11
י״במנודה לא קורא ולא קורין עמו לא שונה ולא שונין עמו אבל קורא הוא ושונה לעצמו בשביל שלא ישכח את למודו:
12
י״גשוכרין אותו ומשתכרין לו לא בשביל הנאת עצמן אלא כדי שינעול הדלת לפניו:
13
י״דמנודה לעירו (לא) מנודה לעיר אחרת מנודה לתלמידים לא מנודה לחכמים מנודה לחכמים מנודה לתלמידים מנודה לכל העם לא מנודה לנשיא מנודה לנשיא מנודה לכל העם:
14
ט״ומת א׳ מהמנדים אם נתן רשות לחברים מתירים לו ואם לאו אין מתירים לו:
15
ט״זאין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים:
16
י״זר"ג אומר כל שפשטו בו ב"ד אע"פ שחזרו וקרבו אותו אין יוצא בשלום מן העולם:
17