מסכת סופרים י״זTractate Soferim 17
א׳דברי חכמים כדרבונות (כולם) [כו׳] נתנו מרועה אחד (קהלת י״ב:י״א) ורועה אחד אמרן וכולן מצילין אותן מפני הדליקה וספר אגדתא אע"פ שלא ניתן ליכתב אפ"ה מצילין אותו מפני הדליקה מה טעם (תהילים קי״ט:קכ״ו) עת לעשות לה׳ הפרו תורתך:
1
ב׳מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות וליום הכפורים:
2
ג׳כיצד מפסיקין ראש חדש וימי חנוכה שחלו להיות בשבת קורין שבעה בענין שבת והשמיני לר"ח הוא קורא וביום השבת ובראשי חדשיכם שני הפסקות אם לחנוכה שחל יום ראשון להיות בשבת קורין שבעה לשבת והשמיני קורא ויהי (ככלות) [ביום כלות] משה עד [כן] עשה את המנורה:
3
ד׳לפורים שלשה ימי הצום אין מתענין אותם רצופין אלא פרודין שני וחמישי ושני רבותינו שבא"י נהגו להתענות אחר ימי הפורים מפני ניקנור וחביריו ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין:
4
ה׳מעמדות דתניא אנשי מעמדות (ואנשי משמר) היו מתענין בכל יום בשני על מפרשי הים דכתיב (בראשית א׳:ו׳) ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים בשלישי על מהלכי דרכים דכתיב (שם) ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים ברביעי על התינוקות שלא תעלה בהן אסכרה (וימותו) דכתיב (שם) ויאמר אלהים יהי מאורות מארת כתיב בחמישי מתענין על עוברות ומניקות שלא יפילו את בניהן שנאמר (שם) ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ וגו' בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת וי"א בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר [השבת] נוטלין אותה הימנו ד"א מפני העובדי כוכבים שלא יאמרו על כי אנו שמחין בראשון הם מתענים בו אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת העובדי כוכבים אלא משום דכתיב (שמות לא) וינפש וי על נפש:
5
ו׳בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים. ובעצרת שבעה שבועות. בראש השנה בחודש השביעי באחד לחודש. ביום הכפורים אחרי מות. ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת המועדות שבת"כ. ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג:
6
ז׳בחנוכה בנשיאים. בפורים ויבא עמלק. בראשי חדשים ובראשי חדשיכם. במעמדות במעשה בראשית. ובתעניות של ט׳ באב וז' אחרונות של עצירת [גשמים] ברכות וקללות אבל תעניות אחרות ויחל משה ומפטי׳ (ישעיה נה) דרשו ה' ויש אומרים שאין מפטירין נהגו בו העם ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות:
7
ח׳בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולה להם מן החשבון שנאמר (ויקרא כ״ג:מ״ד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו מכאן אמרו לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה לפורים ולתעניות ולמעמדות וליום הכפורים שיבואו אלו בין בשבת בין בשני בין בחמישי שהן קורין כסדרן שמפסיקין סדרן וקורין באלו אבל אי אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות (ובפורים) שיבואו בשבת כדי להפסיק מסדר שבת עליהם אלא בשני ובחמישי:
8
ט׳ובזמן שחל ר"ח להיות בשבת השמיני שצריך לקרות וביום השבת ובראשי חדשיכם הוא מפטיר (יחזקאל מ״ו:א׳) בכה אמר [ה"א] שער החצר הפנימית הפונה קדים חל להיות באחד בשבת מלפני החודש (שמואל א כ׳:י״ח) ויאמר לו יהונתן מחר חודש ובחודש עצמו קורין ג׳ בקרבן תמיד הראשון קורא שלשה וידבר צו ואמרת השני קורא את הכבש אחד ועשירית עולת ונסכו והשלישי חוזר למעלה וקורא [עולת] ונסכו ואת הכבש מפני שאמרו אין קורין בפרשה פחות משלשה פסוקים וי"א אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים:
9
י׳בד"א בספר של פסוקים אינו יכול לפסוק עד שקרא ממנה ג׳ פסוקים ומכיון שהוא קורא ונסכו ואת הכבש וביום השבת ועולת שבת נמצא שלישי שהוא קורא ד׳ פסוקים ואחד קורא בשל ראש חודש ובראשי חדשיכם כל הפסוקים:
10
י״אאבל צריכין לומר אחר יהי כבוד ה' מלך ומזמור שירו לה׳ (תהילים צ״ו:א׳) מדברי סופרים ואחריו (ד"ה א טז) הודו לה׳ קראו בשמו וששת המזמורים של כל יום וא"ר יוסי יהי חלקי עם המתפללים בכל יום ששת המזמורים הללו ואמרו למה הזכיר דוד במזמור הודו לה׳ קראו בשמו כהנים לוים וישראלים להיות אומרים אותו בכל יום:
11