צדקת הצדיק קל״חTzidkat HaTzadik 138
א׳[קלח] פעמים האדם רואה שהוא חושק וכוסף לעבודת ה' במוח ולב אבל כשמגיע למעשה אינו מצליח. וזה נקרא אויל שפתים ילבט כמ"ש ממשאז"ל בסוטה (מז:) ע"פ ועם לא יבין ילבט ע"ש. והיינו דלשון ילבט שאין יכול להוציא הפעולה מן הכח אל הפועל. ודבר זה נתגלה לשלמה המע"ה והוא א' פסוק זה אבל על דוד המע"ה א' (ברכות נה:) לא ראה חלום טוב פי' חלום נקרא עוה"ז כמ"ש בשוב וגו' והוא עולם המעשה כמ"ש (עירובין כב.) היום לעשותם ולא למחר כו' ובדבר זה לא ראה מעולם דהמע"ה טוב כמו שחשק מאוד לבנות הבית ונאמר רק אתה לא תבנה וגו'. ובאמת דוד הי' נגד המעשה כידוע וכל דבר שהאדם מוכן לו להשלימו נדמה לו תמיד שהוא חסר בזה כדי שיוסיף חשק ואומץ בזה וכל אשר יוסיף חשק לא יועיל להשקיטו כי יראה הכל שאינו מצליח. כי ההשקטה הוא שכבר נשלם ודבר זה הוא רק אחר דנח נפשי' וכמשאז"ל (שבת ל.) בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע וסוף שנקרא הבית ע"ש דוד כמשאז"ל (במד"ר פ' יב) ונודע כי באמת הוציא אל הפועל הכל ואע"פ שלא הצליחו הש"י במעשיו. ונודע לשלמה כי רק אויל שפתים רק שהכל מן השפה ולחוץ ילבט [וזה הי' דואג כמשאז"ל פ' חלק והוא הי' לפי שעה נראה כמצליח במעשיו שעליו אמר דוד אל תתחר במצליח דרכו וידוע דרכו ר"ל דרך ה'] אע"פ שמוציא לפועל אינו כן באמת. אבל מי שחשקו יוצא מעומק שבלב הוא אינו נלבט אע"פ שנראה לעין שאינו מצליח ביציאה לפועל:
1
