צדקת הצדיק קמ״דTzidkat HaTzadik 144
א׳[קמד] במקום שהוא המחשבה של אדם שם הוא כל האדם כי עיקר האדם אינו הגוף רק הנפש והנפש אינה דבר רק כח המחשב ומהרהר והרוצה שבאדם. ומקום שמחשבתו אדוקה כך הוא כל צורת האדם באותו עת. תדע שכח המחשבה שבאדם בעת הזיווג פועל בולד שיהי' כן וכמו שהי' בכבשים דיעקב וכאז"ל (מד"ת נשא ז) מלידת בן לבן לכושיים [וז"ש (נדה לא.) תלה הכתוב הזכרים כו' כי הכל לפי המחשבה (כמשנ"ת לעיל אות ס"ג) ] וידוע דטיפת הזרע הוא תמצית כח האדם שהרי עי"ז נולד ג"כ דמות אדם ע"כ היא תמצית מכל כחותיו וחיבריו והרי שכל כחותיו ואיבריו מלובשים כך כי במקום שמחשב נעשה אותו דבר צורת כל האדם באותה דבר. ולכך המחשב באחדות הש"י בכל שעה נעשה כן ועז"א (שהש"ר ה' ב) תמתי תאומתי כו' וא' (שם סו"פ ג) לא זז מחבבה כו' וא' שכינה מדברת מתוך גרונו. וכן הדבק בתורה שמחשב בה תמיד כל איבריו כן כמשז"ל (סוף חגיגה) ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן שכל גופן אש שנא' הלא כה דברי כאש. וכן בכל מדה ומדה ולכך אברהם יצחק ויעקב אבות העולם זכו לבניהם אחריהם שכל בניהם גופן משונה משאר אומות עכו"ם וכן להיפך ח"ו. וע"ז א' (ברכות יח:) רשעים בחייהם קרויים מתים לפי שדבוקה מחשבתם במקום הנקרא מיתה ר"ל שאין קיים לעד. וגם באותו שעה אין לו שום חיות אלוה שזה נקרא חיים. ולכן אז"ל בשילהי כתובות (קיא.) ע"ה כו' מצאתי להם תקנה כו' שמצד המחשבה בת"ח נעשה כמו ת"ח.
1
