צדקת הצדיק קמ״גTzidkat HaTzadik 143
א׳[קמג] כשמתחיל האדם לכנוס לתורה ועבודה שבלב אז הש"י מאיר לו מאוד כמ"ש פתח דברך וגו' וכל המחשבות ורצונות לתורה ועבודה נקרא דברך שהש"י מדבר עם האדם ואלו המחשבות נעשים מזה. ובפתיחה יאיר מאוד שזה מבין פתיים כמ"ש בשמו"ר (פ' ג') דקורין לינוקא פתיא. ובהתחלת העבודה נקרא כ"א נער ולההתחלת הבנה צריך אור גדול ואח"כ מסתלק כמשז"ל ע"פ זה (בר"ר פ' ג) זש"ה בראשית וגו' ויהי אור ואז"ל אור שברא כו' גנזו והנה למה בראו ע"כ הצורך כך שיברא ויגנז. וכן בעת מ"ת נא' אני אמרתי אלהים אתם וגו' שהי' אז פתח דברך ואח"כ נסתלק עד לעת"ל שיחזור. והעצה לזה תפלה כידוע דהתחלה הוא מדרגת אברהם אע"ה והוא פתח דברך והסוף שחוזר להאיר הוא דוד המע"ה ומשיח והוא דרגא דתפלה כמ"ש ואני תפלה ולכך דהמע"ה בעת בנין בהמ"ק שהי' ג"כ פתח דברך באור גדול והתנדבו בלב שלם פתח בתפלה שמרה זאת לעולם ליצר וגו' שלא יסתלק ויגנז [דזכה דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעת"ל ואע"פ שחרב בקדושתו עומד כי קדושה זו נשארה בישראל לעולם] מעתה והוא דרגא דידי'. ולכן אנו אומרים אחר התפלה פסוק זה כי ע"י התפלה נכנסים מוחין ומחשבות ורצונות וחשקות חדשות בלב האדם [ולמי שתפלתו מצות אנשים מלומדה גם העני' כך שאינו מרגיש רק בהרגל אבל מ"מ אין שום תפלה מאיש ישראלי שלא יענה רק על כל תפלה יש עני' כמ"ש קרוב וגו' באמת ונא' אמת ליעקב היינו כל ישראל] ומבקשים שלא יגנז:
1
