צדקת הצדיק קע״חTzidkat HaTzadik 178
א׳[קעח] כל התנשאות הוא ע"י התורה כמ"ש בי מלכים ימלוכו אפי' מלכי אומות העכו"ם יש בהם קידושין דאורייתא בסוד הגלות. כי באמת האומר יש תורה באומת עכו"ם אל תאמין (כמ"ש מ"ר איכה ב ט) כי לא עשה כן לכל גוי. אבל מ"מ הרי אפי' בתושב"כ נכתב הרבה דברי רשעי אומות עכו"ם והם מכלל התורה וכן בנו"כ. והם עצמם לא ידעו מה הם מדברים רק הנביא וישראל שבתוכם ידעו שזהו ד"ת וכל כחו מזה ומיד שהוציאו בלעם מפיהם נתבטלה מלכותם. ומתוך הגזירות מבינים במה כחם בד"ת ושורש כל גזירותם הוא תא ניהוי לעמא חד שזהו עיקר בנין הש"י מימות חורבן ראשון ואילך להפוך גם על כל עמים שפה ברורה לקרוא בשם ה'. והם נחלקים בפרטים אם הוא על מצוה פרטי רצון הש"י להתחזק יותר בה כענין הפטורה שנתקן ע"י גזירה שלא לקרות בתורה והבינו רז"ל דרצון הש"י אדרבא דקורין רק מעט ודצריך להוסיף עוד קריאת מפטיר בנביאים. וכיוצא בו באמירת שמע ישראל בקדושת מוסף שנתקן בגזירה ע"י רז"ל כמ"ש בס' האשכול [וכיו"ב אז"ל (מ"ר אסתר פ' ז) בהמן שלגלג שה"י פה"י חייך עוד מוסיפים מועד על מפלתך]. גם תקיעות במוסף נתקן ע"י גזירה (ר"ה לב:) [ושמעתי לפי שהוא שלא עפ"י דין דמדין ראוי להיות זריזים מקדימים ודבר כזה א"א להיות ע"י חכמי ישראל רק נעשה ע"י גזירתם] ונמצא הם הביאו חדוש תורה זה לעולם ואחר שנתחדשה הלכה זו פקע כחם ונתבטלה גזירתם כי זהו כל עיקר כחם להוציא דבר הלכה זו:
1
