צדקת הצדיק ר״כTzidkat HaTzadik 220
א׳[רכ] העצות למחשבות זרות והרהורים הוא מצות ציצית ותפילין וכמ"ש (סוטה יז.) בשכר אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. כי שורש כל הדמיונות ומחשבות זרות הוא רק בלב חומד לעניני עוה"ז אבל הנקי מזה לגמרי כאברהם אע"ה שמדתו זיכוך האהבות והתאות בלתי לה' לבדו ונתברר אז כמ"ש אם וגו' ולא תאמר אני העשרתי וגו' כי לא רצה בשום דבר מעניני עולם הזה רק מה שהש"י יתן לו בשביל כן זכו בניו לב' מצות אלו השומרות אותם גם כן מזה. בציצית מפורש וראיתם אותו וגו' ולא תתורו וגו'. ולשון ולא תתורו משמע לא שיעקר ההרהור מלב לגמרי רק שיהיה בכחו לדחותו. כי כל זמן שהאדם נזכר בעול מלכות שמים ועול תורה ועול מצות שעליו יכול בקל לגעור ביצר ולדחות כל מחשבת חוץ מזה. רק פעולת היצר להשכיחו מזה וכמו שאמרו (נדרים לב:) דבשעת יצר רע לית דמדכר ליצר טוב שנאמר ואדם לא זכר וגו' שהמחשבת הטובות של יחוד הבורא יתברך נשכחות מן הלב אז ואין נזכר מהם ועל זה הוא מצות ציצית להזכירו כמ"ש בזוהר סוף פר' שלח שהוא הרצועה לאלקאה בישיא ומעוררת היראה על האדם וע"י זה מתבטלים כל חמדות עולם הזה כשנזכר גם מיראת העונש ע"י חוט תכלת ואין צריך לומר מיראת הרוממות ע"י חוט לבן. וזה שאמרו (מנחות מג:) וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואיזו זו ק"ש כי על ידי היראה הוא מקבל עליו עול מלכות שמים וזוכה לאהבה דואהבת ואח"כ לוקשרתם דתפילין. כי ציצית אינו אלא לבוש שמתעטף בו רוב גופו דהשורש לא נתנקה עדיין רק שמעוטף בלבוש של יראת שמים המזכירו בכל עת לבלתי לתור אחר הרהורים זרים. והוא כמו אור מקיף מהש"י שמקיפו ומעוררו לזכור בהש"י ובתורתו ולא תתורו כו'. וידוע דאור מקיף הוא מדרגת הכתר פי' שורש הנעלם של מקור הולדת המחשבות איך הם נולדים מאמתות רצון הש"י. ואם הוא דבוק שם בהש"י אז אורו מקיפו וכל מחשבותיו ורצונותיו הנמשכים מזה הוא בלתי לה' לבדו. וזהו התפילין שהוא גם כן לבוש ואור מקיף רק שהוא בקשירה ודביקות לגמרי. וידוע דבחיצונות הכתר הוא משלים מנין הי' ספירות ובפנימיות הדעת יורש חלקו. ומי שזוכה לאור מקיף המקושר ודבוק עם מחשבות המות ע"י תפילין של ראש ורצונות הלב ע"י תפילין של יד נגד הלב אז זוכה לדעת שהוא מדת משה רבינו ע"ה שהי' נקי לגמרי מכל דמיונות ומחשבות זרות כנ"ל אות ר"ד. וזהו תפילין צריכין גוף נקי שיהי' נקי לגמרי מכל תשוקות של עניני עוה"ז [וגם כפשטי' הנקיות בגוף מבטל מחשבות זרות וכמ"ש בירושלמי ברכות (פ' ג ה' ה) דלכך מרחיקין מצואת קטן לפי שמחשבותיו רעות. ועיקר מה שנקרא מחניך קדוש בהרחקת הצואה הוא מפני המחשבות זרות ורעות שבאות משם שהקדושה הפוכו. ולכן אמרו (ברכות טו.) יפנה ויטול כו' זהו קבלת עול מלכות שמים שלימה גם יפנה מכלל הקבלת עול מלכות שמים]. ולכך הוא מרופה בידינו כי דבר זה רחוק לזכות לכך ולא קם כמשה. ועכ"פ בעת תפלה יראה שיגיע לכך להיות דבוק בהש"י לגמרי בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ודי בהנחת תפילין אז. ובכל היום יסתפק בעטיפת הציצית להיות נזכר עכ"פ לדחות כל מחשבות זרות שתפגענו:
1
