צדקת הצדיק ר״נTzidkat HaTzadik 250

א׳‏[רנ] הניצוח אדם לאדם הוא ג"כ כפי גודל החשק של אדם בניצוח אם מתגבר מאד אז הוא גובר אם ‏הם אך שוים במדת המשפט. ולכן נאמר וכי יזיד איש על רעהו להרגו וגו' ולא נאמר כן בשום עבירה ‏דוקא שיזיד דהרי ע"כ עבירות אין נקרא אלא במזיד. רק פי' יזיד מן ויזד יעקב פי' תוקף הרתיחה ‏והחימום לאותו דבר וזה צריך להריגת אדם שמתגבר נגדו כ"כ עד ליטול נפשו צריך שיהי' חשקו ‏חמום ביותר. וכן בדבר אשר זדו אז"ל (סוטה יא.) בקדירה שבשלו כו' שהי' ג"כ בהריגת נפשות ‏ותוקף חשקם להשליך נפשות ליאור שב על ראשם כי הצמיחו חשק זה ג"כ למעלה רק שהי' עליהם. ‏וזה כח המן שאז"ל (מגילה יג סע"ב) הקדים שקליהם לשקליו נראה שהי' איזה כח בשקליו עד ‏שהוצרך מצות שקלים להגן נגד זה במדה כנגד מדה ומה טעם יש בשקליו שיהי' בו איזה טענה ‏לשיזכה שיצטרך למצוה לבטל זה והי' לו לומר רק זכות איזה מצוה שביטל כללות הגזירה. רק כל ‏כח המן הוא מצד תוקף זדון חשקו להרוג אומה וזה כל כח עמלק שנקרא ראשית גוים פי' שבו תוקף ‏החשק לרע עד שדבוק לעומק ראשית. וזה טעם הבכורה דעשו שהי' בו תוקף החשק יותר וקנה ‏יעקב בנזיד עדשים פי' כי רתיחתו לחמדות עוה"ז ונתן לו רתיחה זו והוא קלט הרתיחה הטובה מה ‏דאורייתא מרתחת. והוא כטעם (חגיגה טו.) זכה נוטל חלקו וחלק חבירו ס' נתחייב נוטל חלקו וחלק ‏חבירו כו' כך חילף עמו יעקב שנתן לו חלק רתיחתו שבמעשה בהמה וקיבל הטוב ממנו [כגון נשמת ‏רע"ק ור"מ וכדומה שנתוספו בבנ"י ונקלטו בזרע יעקב והוא ע"י קני' זו] כי כל אחד יש לו ב' חלקים ‏בהכרח יצ"ט ויצ"ר. וכשראהו יעקב עיף מרציחה שיש לו תוקף החשק לזה. קלט כח הקדושה שבו ‏וניתן לזרעא דרחל וליוסף ביחוד כמ"ש (מכות י רע"א) גלעד ושכם שכיחי רוצחים והיינו שוגגים ‏דלכך צריך ערי מקלט. פי' כי אצלם יש הטוב שברציחה כמו ששמעתי על שערך כעדר העזים ‏שגלשו מהר גלעד דשער פי' כעס ורציחה ומהר גלעד הוא טוב. ושזה טעם הידעתם כי לנו רמות ‏גלעד דאחאב שרצה לברר ע"י מלחמה זו שרציחה שהרג נביאי ה' במשפט כי לו רציחה דקדושה. ‏ולכך עמלק נופל ביד זרע רחל (כמ"ש פסיק' רבתי פ' יג) שהם שקלטו הטוב שבו והוא כלל כל ‏היצ"ר שביעקב שהוא כלל הבריאה ותוקף החשק עי"ז נעשה מזרעו עמלק לראשית גוים בחשקו. ‏והוא מרגיש תיכף ברפיון ידים דרפידים מד"ת מיד ויבא עמלק כאשר נתרפה מעט החשק הטוב ‏אצל בני ישראל שהוא כנגדו תיכף מרגיש ובא. וכן אז שהשתחוו לצלם נגד מ"ש בכל נפשך. ותוקף ‏החשק הוא בכל נפשך בכל לבבך בכל מאודך והם נתרפו מבכל נפשך מיד הוא נתגבר בחשקו ובכל ‏מאודו ע"י השקלים שזה תוקף החשק העצום בנתינת רכוש ומאוד כ"כ ע"ז הי' יכול לנצח ע"י ‏ההזדה והרתחת החשק כ"כ. רק שהקדים שקליהם שגם לבנ"י יש תוקף חשק כ"כ בנתינת רכוש ‏להש"י. וזה טעם אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה וגו' שדרשו רז"ל (שהש"ר וש"מ) על האומות ‏כי אין זדון החשק שלהם גם בנתינת כל רכושם שבזה בירור חשקם כי הרכוש אצלם ביותר הוא כל ‏חיותם עכ"ז חשק ואהבת ישראל להש"י עוד יותר. ‏
1

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.