צדקת הצדיק פ״בTzidkat HaTzadik 82
א׳[פב] כשאדם נע ונד אע"פ שמדמה שהוא צריך לכך לטובתו מ"מ ודאי חטא ברציחה [דוגמת קין] ולאו דוקא רציחה ממש אלא דוגמתו כגון אחוורי אפי שדימוהו רז"ל (ב"מ נח:) לרציחה וכן מצער לחבירו צער קשה כיוצא בו וכן הנחמים באילים כדרז"ל (נדה יג.). וכשנשקט ונקבע במקום ידע כי תיקן זה. ולפעמים תפלה מכפרת מחצה כמ"ש בקין וישב בארץ נוד כמ"ש בוי"ר (פר' י) והיינו כי חן מקום על יושביו וכאשר אין חן מקומו עליו והוא כגר ונודד שם עדיין לא נתכפר הכל עד שיהי' חן מקום עליו. [כי כשאין חן מקומו עליו אז עדיין הוא נע ונד במחשבה והוא סימן שתיקן המעשה אבל לא תיקן עדיין המחשבה]:
1
