צדקת הצדיק פ״גTzidkat HaTzadik 83
א׳[פג] כמו שיש בקניני העוה"ז פעמים שאדם מוצא מציאה הון רב או זוכה בגורל לאטע"ריע ומתעשר בלא שום יגיעה כך יש ג"כ בקניני עוה"ב [הגם שא' פ"ק דמגילה (ו.) לא יגעת ומצאת אל תאמין הא אסקי' שם ה"מ כו' אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא ובוודאי לא קאי רק איגעת ולא מצאת לחוד שהרי מדה טובה מרובה ואם אפשר יגעת ולא מצאת כ"ש דאפשר לא יגעת ומצאת ע"י ס"ד] וכענין ונח מצא חן בעיני ה' ואז"ל (בב"ר פ' כט) הוא מצא אבל הקב"ה לא מצא היינו כי פעמים אדם זוכה בלא שום יגיעה שהוא שמור מן העבירה ונקרא צדיק וזהו מדרגת נח [שמדה כנגד מדה הי' שמור מן הפורעניות] ופעמים אדם זוכה להשיג השגות מידיעת הש"י ואורו וזהו מציאת ישראל שהקב"ה מצא שבזה מיוחס ג"כ המציאה למעלה כי יותר מה שעגל כו' כמש"ל אות ע"ט. ומציאה אז"ל (סנהדרין צז.) שאינה באה אלא בהיסח הדעת אבל מי שיושב ומצפה לכך לא ימצא לעולם. ומ"מ מצינו בדרז"ל (ב"מ יב:) שוכר פועל ללקט מציאות והם בדברים קטנים וגם בדברים גדולים כמו יהיב ד' זוזי לספונאי בר"ע ורב גמדא בנדרים דף נ':
1
