100%Reset
100%Reset
100%Reset
ציון לנפש חיה על מנחות ט״ו א
בתוס' ד"ה ר"י אומר אפי' שבט אחד טמא כו' מקשים התוס' דלמאי צריך ר"י טעמא דאין קרבן ציבור חלוק תיפוק לי' דר"י סובר דטומאה הותרה בציבור ומתרצים דאיצטריך טעמא דאין קרבן ציבור חלוק בפסח כיון שיש בה אכילה ע"ש בתוס' והקשה חכם אחד לא"א מ"ו הגאון ז"ל דמהתוס' מוכח דמה דאמר ר"י טומאה הותרה בציבור היינו לשחיטה ולהקרבה בטומאה אבל לאכול בטומאה זה לא הותר ולפ"ז קשה מאי פריך הגמ' בסנהדרין (דף יב ע"ב) על ר"י דסבר מעברין את השנה מפני הטומאה ומקשה הגמ' אלמא אית ליה לר"י טומאה דחו' בציבור והא תניא ציץ בין שישנו כו' ע"ש ומתרץ הגמ' חסורי מחסרא כו' ובאמת ר"י סובר אין מעברין ואפי' אם עברוה אינה מעוברת ע"ש ולפי התוס' הנ"ל לא פריך הגמ' מידי דמנ"ל להגמ' דר"י סבר טומאה דחוי' בציבור דלמא לעולם סבר הותרה בציבור ואפ"ה סבר מעברין מפני טומאה משום האכילה דאכילות הפסח בטומאה בודאי לא הותר בטומאה אף לר"י כמ"ש התוס' וא"כ מנ"ל להמקשה להקשות דלמא מעברין מפני הטומאה הוא הפי' בשביל האכילה בטומאה שלא יאכלו בטומאה אבל בשביל ההקרבה לא ואמר אאמ"ו הגאון נרו לתרץ דהמקשה היה סובר דמה דאמר ר"י בברייתא בטומאה שהיו יכולין לטהר בע"פ קודם הלילה כגון טמאי מתים שחל שביעי שלהם בערב פסח דהא שוחטין וזורקין על טמא מת שחל שביעי שלו בע"פ כדעת הראב"ד בפ"ו מהלכות קרבן פסח ע"ש ברמב"ם וא"כ שפיר הוכיח הגמ' דר"י סבר דחויה היא בציבור הואיל ור"י סבר דמעברין אף בשביל טומאה אשר היו יכולין לטהר בלילה ולאכול בטהרה רק שהשחיטה וההקרבה יהי' בטומאה ובשביל זה מעברין וא"כ שפיר מוכח דסברי דטומאה דחוי' היא אבל קשה מנ"ל להמקשן להקשות דלמא לעולם סבר ר"י הותרה ומה דאמר ר"י מעברין איירי בטומאה אשר לא היו יכולין לטהר בע"פ ויהי' האכילה בטומאה ובשביל כך מעברין ומנ"ל דר"י מיירי בטומאה שיכולין לטהר בע"פ קודם הלילה ואמר הנ"ל דשפיר מוכח דר"י מיירי בטומאה אשר יכול לטהר בע"פ קודם הלילה דהא לעיל בברייתא מביא ר"י ראי' דמעברין מפני הטומאה מחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה ואח"כ ביקש רחמים על עצמו והנה בירושלמי איתא דטומאה של חזקי' היה גולגלתו של ארונה היבוסי מצאו תחת המזבח ועיין לעיל בתוס' בד"ה שעיבר השנה מפני הטומאה כו' ע"ש ואמר אאמ"ו הגאון ז"ל דע"כ בשביל זה הגולגלת לא נטמא רוב ישראל דהא ישראל אסור לבוא אל המזבח ואפי' לעזרת הכהנים היה אסור להם לבוא כדאיתא במשנה בפרק א' דכלים וברמב"ם בפרק ז' מהלכות בית הבחירה הלכה כ' וע"כ שצריך לומר דהטומאה היה שהכהנים נטמאו בזה הגלגולת ולכך היה מעבר את השנה בשביל טומאת הכהנים שלא היה כהן להקריב את האמורין מן הפסח וא"כ לפ"ז שם גבי חזקי' שפיר היו כל ישראל יכולין לאכול הפסח בטהרה דהא הם לא נטמאו רק דההקרבה היה בטומאה הואיל והכהנים נטמאו וא"כ חזקיה עיבר את השנה רק בשביל ההקרבה שלא יהיה בטומאה אבל בשביל האכילה לא דהא כל ישראל טהורים היו דודאי אי אפשר דבשביל האכילת כהנים עצמם לא היה מעבר דלענין האכילה היו הכהנים מיעוט והיו נדחין לפסח שני אלא שהיה מעבר בשביל ההקרבה דזהו נוגע לכל ישראל להקריב את פסחיהן בטומאה וא"כ כיון שר"י אמר מעשה בחזקיהו כו' ע"כ ר"י איירי בכי האי גונא וכמעשה שהיה גבי חזקיה שהה רק ההקרבה בטומאה אבל האכילה יכול להיות בטהרה וכעין זה אמר ר"י דמעברין מפני טומאה היינו הקרבה בטומאה וא"כ שפיר מוכח דר"י סבר טומאה דחוי' ושפיר פריך הגמ' ולפי המתרץ דחסורי מחסרא ור"י סבר אינו מעוברת הוא מוכח יותר דר"י איירי בכי האי גונא דהא מביא ראיה מחזקיה דביקש רחמים על שעיבר שלא כדין מאי ראיה מביא ר"י מחזקיה דלמא חזקיה ביקש כפרה הואיל ועיבר את השנה בשביל ההקרבה שלא יהיה הפסח קרב בטומאה וזה הוא שלא כדין הואיל ואמרינן טומאה הותרה בציבור אבל היכא שנטמאו ישראל שפיר מעברין את השנה כדי שלא יאכלו את הפסח בטומאה דאכילתו בטומאה בודאי לא הותרה כמ"ש התוס' אלא ודאי ע"כ צ"ל דר"י איירי רק בטומאה שהיא רק בע"פ אבל בלילה יכולין לטהר את עצמן ולאכול בטהרה כמעשה דחזקיה וא"כ הואיל וסבר הותרה טומאה בציבור משום הכי אם עברוהו בשביל הקרבה שלא יקריבוהו ושלא ישחטו את הפסח בטומאה אינו מעוברת הואיל והותרה טומאה בציבור אבל אם עברוהו בשביל טומאה כדי שלא יאכלו הפסח בטומאה כגון שאינן יכולין לטהר עד הלילה בזה מודה ר"י דמעברין הואיל ואכילה בטומאה לא הותרה בציבור כמ"ש התוס' ודו"ק
Gemara: 3644 | Rashi: 0 | Tosafot: 0