צפנת פענח, בשלח ח׳Tzofnat Paneach, Beshalach 8
א׳בפסוק ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (יד, יד). וי"ל דודאי לשפת יתר יחשב מה שאמר ואתם תחרישון, דבלאו הכי נמי אתי שפיר. ועוד ק' מה שהקשה בעקידה שער ל"ט ספק ה', וזה לשונו: אם ז"ש ואתם תחרישון הוא ציווי, ק' למה באמת הוא, הלא יותר נאות ליתן שבח והודאה להש"י על הניסים שראו בהשגחת השם יתברך כמו שעשו באמת אח"כ. ואם אל מנוחה יכוין, הל"ל ואתם תשבו בטח, אי נמי ואתם תנוחו הל"ל.
1
ב׳ונראה לי כוונת הפסוק על דרך מה שאמרו חז"ל במדרש איכה ד' מלכים מה שתבע זה לא תבע זה, דוד אמר (תהלים יח, לח) ארדוף אויבי ואשיגם, אמר לו ד' אני עושה שנאמר וגו', עמד אסא ואמר אני אין בי כח להרוג אותם, אלא אני רודף ואתה הורג. עמד יהושפט ואמר אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עשה את שלך וכו', עמד חזקי' ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא הרי אני שותק ואישן על מטתי ואתה עשה בהם, אמר לו הקב"ה אני עושה שנאמר וגו'. הרי הנס יותר נפלא הי' בחזקי' שלא הי' צריך לרדוף, ואף שירה לא אמר, ואפילו הכי עשה הקב"ה את שלו ונלחם בעדו. וזהו ממש כוונת הפסוק כאן גם כן מ"ש ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ר"ל לא מבעיא שאינכם צריכים להשיגם או לרדוף כדוד ואסא, אלא אפילו שירה אין אתם צריכים לומר, שבזה הנס יותר נפלא כמו ביחזקי', וק"ל.
2
