צפנת פענח, בא י״דTzofnat Paneach, Bo 14
א׳בגמרא שם (ברכות ג:) רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (תהלים קיט, סב) חצות לילה אקום להודות לך, וכתיב (שם, קמח) קדמו עיני אשמורות, הא כיצד, ד' משמורות הוי הלילה וכו'. ורבי נתן סבירא לי' עד שלש שעות, שכן דרך מלכים וכו'. ודוד בפלגא דלילה קאי, הא מאורתא קאי, שנאמר (שם, קמז) קדמתי בנשף וכו', אמר רב אחא מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה. רב אשי אמר עד חצות הי' עוסק בתורה וכו'. ונשף אורתא הוא, נשף צפרא וכו'.
1
ב׳ויש להקשות, לרבי יהושע בן לוי שהקשה מפסוק קדמו עיני, וגדולה מזה הי' לו להקשות מפסוק קדמתי בנשף, דמשמע דמאורתא קאי, וגם הוא מוקדם להפסוק קדמו עיני. וכי תימא דסבירא לי' קדמתי בנשף הוא מצפרא, קשה פשיטא על שני פסוקים הנ"ל.
2
ג׳ב' קשה, מ"ט לא משני גם כן רבי יהושע בן לוי, עד חצות הי' עוסק בתורה, שנאמר לשיח באמרתיך, והיינו מראש אשמורות עד חצות, ומחצות ואילך היה עוסק בשירות כו' וכמ"ש להודות וגו', וכדמשני אח"כ.
3
ד׳ג' קשה, דמסיק כאן הש"ס ודוד בפלגא דלילה הוי קאי, הא כתיב קדמתי וגו', דקשה, בל"ז הי' לו להקשות הפסוקים אהדדי.
4
ה׳ד' קשה, וכי אי הוה הפירוש נשף צפרא לא קשה מידי, הא גם כן קשה מפסוק קדמו עיני אשמורות ופסוק חצות לילה וגו'.
5
ו׳ונראה לי דחדא יתורץ באידך, דודאי גם רבי יהושע בן לוי ידע שיש להקשות מפסוק קדמתי בנשף, אלא דהי' מחלק דקדמתי בנשף ואשווע, היינו תפלות ושבחים קדמתי בנשף, וקדמו עיני אשמורות היינו בתורה כמ"ש לשיח באמרתך, ולכך לא הי' יכול לחלק דעד חצות הי' עוסק בתורה מן ראש משמר השני, או שהי' עוסק בתפלות ותחנונים וכו', דזה אינו, דהא אפילו מבערב הי' מקדים בדברי תפלות ותשבחות, ועל כרחך קדמו עיני, ופסוק חצות לילה, בתורה קאמר, וקשיא אהדדי, לכך הוצרך לומר ד' משמורות הוי ולק"מ.
6
ז׳גם אין לומר מעולם לא עבר עלי חצות בשינה, הא גדולה מזה קאמר קדמו עיני אשמורות, שהוא אפילו קודם חצות לא עבר עליו בשינה. אלא על כרחך צריך לומר דהכל אחד, ד' משמורות הוי, ואתי שפיר.
7
ח׳ומה דפריך שוב אח"ז מפסוק קדמתי בנשף, היינו דקשה להש"ס לרבי נתן דסבירא לי' ג' משמרות, וקשיא פסוקים אהדדי, ועל כרחך צריך לומר דהכי קאמר עד ג' שעות כדרך מלכים וכו', וסבר המקשן דלכך לא הקשה מפסוק קדמתי בנשף, לא משום דמחלק בין תורה לתשבחות כנ"ל, אלא משום דסבר דנשף היינו צפרא, והשבח שהקדים בצפרא ואשוע, דהיינו כדרך שאר מלכים בג' שעות, ואם כן בכלל מ"ש קדמו עיני אשמורות הוא, דנכללו בו ג' שעות הנ"ל, ולכך לא הקשה מפסוק קדמתי בנשף וכו'. ולזה פריך ודוד בפלגא דלילה הוי קאי והא מאורתא קאי שנאמר קדמתי בנשף, וממאי דהאי נשף כו', ור"ל דידע שיש לפרש דנשף צפרא לכך מייתי ראי' דהאי אורתא הוא, ואם כן תקשי לרבי נתן מפסוק קדמתי בנשף, מאחר דאינו מחלק לומר בין תורה כו'.
8
ט׳ומשני באמת לדידיה אפשר לחלק בהכי, עד חצות הי' עוסק כו'. ולזה פריך אח"ז ונשף אורתא והא צפרא הוא כו', ור"ל דבל"ז סבר דבאמת סברת רבי נתן כך הוא וכנ"ל, מה שאין כן השתא כו'. ומשני תרי נשפי הוי, ורבי נתן סבר באמת דהוי צפרא, והמקשן סבר דהוי אורתא, וכל אחד על מקומו יבוא בשלום, וק"ל.
9
י׳ופריך ודוד מי ידע פלגא דלילא אימת, ר"ל מאחר דמוכח דסבירא לי' לרבי נתן דנשף הוא צפרא, ואם כן חצות ממש קאמר, קשה, מנא ידע, דבל"ז הוה אמינא דגם כן סבירא לי' דלא עבר חצות לילה בשינה קאמר, ואם כן אף דלא ידע חצות אתי שפיר, מה שאין כן השתא קשה משה לא הוי ידע כו'.
10
י״אויש לדקדק דקאמר אילימא הקב"ה כו', אם כן כל שכן דקשה טפי. ועוד דמשני דוד ידע על ידי דכינור כו', אם כן אכתי קשה, משה לא ידע ודוד ידע כו'.
11
י״בונראה לי דכל מ' שנה שהיו במדבר לא נשבה רוח צפונית, והכי נמי יש לומר בלילה זו. אי נמי למאי דסבירא לי' שם דנלמד דהי' רוח צפונית בחצי הלילה מדהי' מכת בכורות בחצות, אם כן קודם לזה אי אפשר לברר, ואתי שפיר.
12
י״גאלא אי הוי אמר הקב"ה כחצות, על כרחך מכח קושיא מי איכא ספיקא כו' היינו צריכין לפרש דבאורתא דתליסר נגהי ארביסר הוי קאי, ואמר כחצות דהאידנא, וגם משה כך אמר, ולא משום ספק. מה שאין כן אי אמרת דמשה אמר כחצות, שפיר יש לומר משום ספק אמר כך, ושפיר הקשה לדוד כו'. עד דמשני רב אשי דגם משה לא אמר משום ספק רק דהוי קאי גם כן באורתא די"ג, וק"ל.
13
