צפנת פענח, בא ט״וTzofnat Paneach, Bo 15
א׳ברש"י, (י, כב) חשך למה הביא עליהם, שהיו ישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצין לצאת ומתו בג' ימי אפלה כדי שלא יראו המצרים כו'. ועוד שחפשו ישראל וראו כליהם וכשיצאו היו שואלין והן אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך כו'.
1
ב׳וכבר הקשו רבים וכן שלימים, למה הקשה דוקא במכת חושך יותר משאר מכות. ועוד דהל"ל בקיצור ולמה הביא חשך, ול"ל תיבת עלי"הם. ועוד, דאין הלשון של רש"י משמע שזה תירץ, דהל"ל לפי שהיו בישראל כו', או לשון אלא משום שהיו כו'. ועוד, מנ"ל עוד הטעם שחפשו. ושאר ספיקות יבוארו מאליהן.
2
ג׳ונראה לי לתרץ מה שנזכר בילקוט (רמז קפו) שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו (תהלים קה, כח), אמר הקב"ה למלאכים ראויין הם המצרים ללקות בחשך, מיד הסכימו כולם כאחד כו'. ויש להקשות, למה במכת חשך נטל עצה מהמלאכים, ואם גם בשאר מכות שאל במלאכים למה נזכר כאן. ועוד, מה זה שאמר הסכימו כולם כא"חד.
3
ד׳ונראה לי דבתנא דבי אליהו (רבה פ"ז) נתן טעם לכל המכות שהיו מדה כנגד מדה, ובמה שחטאו נגד ישראל בזה לקו, מה שאין כן במכת חשך לא מצא עונש למצרים על זה רק עבור עונש ישראל, וכתב זה לשונו: ברוך הוא שאין לפניו לא משא פנים, כדי לקבור פושעי ישראל.
4
ה׳וי"ל לטעם זה, הא איתא במסכת ברכות (י.) מי כהחכם יודע פשר (עי' קהלת ח, א) שחלה חזקי' והלך ישעי' לבקרו כו'. ושמעתי מקשים, למה לא הי' הפשר על ידי שיחלה איזה אחר, ויהיו הולכין חזקיה וישעי' לבקרו, ויהי' גם כן הפשר כמו הנ"ל. ומשני, דאין זה מדרכי ה' יתברך, דאלו אכלו בוסר ושיני אחר תקהינה, ולכך חזקי' עצמו שחטא נגד ישעי', חלה שילך ישעי' לבקרו, וכמו שכתב הכותב בעין יעקב. ואם כן הכי נמי, מאחר שמכת החשך הי' בא לחטא ישראל שהיו חוטאים ביניהם שימותו, אם כן למה בא החשך על המצרים כלל, הא אין הקב"ה בא בטרוני' וכו' (ע"ז ג.), והי' לו להיות החשך רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל, וגם כן לא יראו המצרים במפלת ישראל אף אם ילכו שמה. ואף למפרשים שכתבו הטעם שהי' אור אצל ישראל כדי שיקברו המתים, קשה, הא גם השתא דלא כתיב ובארץ גשן הי' אור, רק כתיב ויהי חושך בכ"ל ארץ מצרים ולבני ישראל הי' אור במושבותם, משמע שגם בארץ גושן הי' חשך אם בא המצרי שם, ובכל מקום שישראל היה נכנס האור עמו אפילו אצל המצרי, וכפירוש המפרשים עיין שם, אם כן לפי זה למה יהיה החושך במצרים כלל, רק בארץ גושן לחוד, ולבני ישראל יהי' אור, וגם כן אתי שפיר כמו השתא.
5
ו׳ועל כרחך צ"ל משום דיש עוד טעם לחשך, כדי שיחפשו ישראל במטמוניות כו', ולכך הי' מצד ההכרח שיהיה חושך במצרים כדי שיקויים מה שאמר ה' וינצלו את מצרים.
6
ז׳ובזה יובן, דשאלת ה' הי' במלאכים אם ראויים מצר"ים ללקות בחושך, דלפי טעם שימותו פושעי ישראל הי' ראוי שיהי' החשך אצל ישראל ולא אצל המצרים, אלא דיש עוד מטעם משום ממון מצרים, ובזה צריך שיהיה החושך על המצרים, ובזה לא ידעו המלאכים איך לחוות דעתם, דידוע (סנהדרין לו.) דבדיני נפשות מתחילין מן הצד ובדיני ממונות מתחילין מהגדול, וכאן לפי דברי השם יתברך אית בי' דיני נפשות ודיני ממונות, לכך הסכימו כולם כאחד דוקא, וק"ל.
7
ח׳ובזה יובן פירוש רש"י, חושך למה הביא עלי"הם, ר"ל על המצרים ולא על ישראל, דהא טעם הידוע של חושך הוא הנזכר בתנא דבי אליהו שהיו בישראל רשעים וכו' כדי שלא יראו המצרים במפלתם, ואם כן לפי זה היו ראוים שיהי' החשך בארץ גושן אשר שם בני ישראל, ולא עליהם על המצרים. לזה משני רש"י דיש עוד טעם אחר לפי שחפשו ישראל וראו את כליהם כו', ולפי טעם זה שהי' מוכרח החשך שיהי' במצרים, וההכרח לא יגונה, וק"ל.
8
