צפנת פענח, בא כ״בTzofnat Paneach, Bo 22
א׳בפסוק אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת זאת וגו' (קהלת ז, י). ונשאלתי, הא כתיב (איכה ד, כא) חדש ימינו כקדם, והוא כסותר פסוק זה.
1
ב׳ונראה לי, כי מבואר בפסוק (יחזקאל א, יד) והחיות רצוא ושוב, כי אי אפשר שיעמוד אדם על מדריגה אחד, רק עולה ויורד, וזהו גלות מצרים. אמנם יש הפרש בענין הגלות בין אנשי החומר לאנשי הצורה, כי אנשי החומר אינם יודעין חסרונם, כמו שכתבתי במקום אחר ביאור פסוק בענין החושך (י, כג) לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו וגו', ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם, שהוא יודע שהוא יושב על מדריגה אחת ואינו הולך ממדריגה למדריגה כו', יעו"ש. והנפקותא בין מי שיודע חסרונו למי שאינו יודע, שזה היודע מתפלל להשם יתברך שיחזור למדריגתו, מה שאין כן זה שאינו יודע וכו'.
2
ג׳ובזה יובן חדש ימינו כקדם, כי אחר שיודע חסרונו הוא מתפלל להשי"ת שיחדש ימינו כקדם. מה שאין כן זה שאינו שואל ומבקש ממנו יתברך, וז"ש אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה הוא, דאל"כ - מחכמה שאלת על זאת, הי' לך לבקש ולשאול ממנו יתברך על זאת, והבן.
3