צפנת פענח, בא ג׳Tzofnat Paneach, Bo 3
א׳במדרש פרשת בא דף קי"ד (שמ"ר טו, יג) החודש הזה לכם (שמות יב, ב), אמר שלמה בי מלכים ימלוכו (משלי ח, טו), אמר רבי לוי משל לדוכס שזרקו לו הלגיונות פורפוריא וכו', עד החודש הזה לכם, לקיים מה שנאמר בי מלכים ימלוכו. והוא תמוה שאין לו שחר כלל.
1
ב׳ונראה לי, דאיתא בש"ס דיומא דף ע"ב (ע"ב) אמר רבי יוחנן ג' זירים הם, של מזבח ושל ארון ושל שלחן, של מזבח זכה אהרן, ושל שולחן זכה דוד, ושל ארון עדיין מונח וכו', ושמא תאמר פחות הוא, תלמוד לומר בי מלכים ימלוכו. ופירש רש"י גדול הממליך, שהוא התורה, יותר מ[ה]מלך. ויש להבין למה דוקא ג' זירים.
2
ג׳ונראה, דכתבתי לעיל ביאור דברי התוספות וז"ל: והא דאמרינן ג' דברים שקולים זה כזה חכמה ענוה יראה, אומר ר"י דשקולים היינו דהא בלא הא לא סגי וכו', יעו"ש. והעולה משם, כי מעלת החכמה שהיא התורה, אי אפשר בלא יראה, דהוי ח"ו נרגן מפריד אלוף (משלי טז, כח), וגם מעלת החכמה בלא ענוה אי אפשר כמבואר שם.
3
ד׳ובזה יובן ש"ס הנ"ל, אמר רבי יוחנן ג' זירים הן, ר"ל כשהם ג' ביחד אז הם ג' מעלות שזכרו התוספות דהא בלא הא לא סגי, הכי נמי כשהם ג' זירים אז למעלה יחשב, מה שאין כן כשחסר אחת מהן אז אין שום אחת נקרא זיר, כי זיר של הארון שהוא כתר תורה, הוא העיקר, רק כשיצורף עמו ז[י]ר של השלחן שהיא בחינת מלכות, שזכה בו דוד המלך עליו השלום, דהיינו בחינת יראה עם התורה, אז למעלה יחשב. וגם שיצורף אליו בחינת ענוה, שהוא זיר של מזבח שזכה בו אהרן שנשתוה לבחינת משה גם כן במדת הענוה, כמו שפירש רש"י בפסוק הוא משה ואהרן (עי' שמות ו, כו) לומר ששקולים וכו', אם כן מבואר, כי ג' זירים היינו ג' בחינות שכתבו התוספות הנ"ל דהא בלא הא לא סגי, והבן.
4
ה׳והנה נודע מה שאמרו חז"ל (תנחומא בראשית יא) אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה וכו'. הרי עיקר התורה מהחדש הזה לכם. ויש להקשות, ל"ל לכם שהוא מיותר, ודרשת חז"ל ידוע.
5
ו׳ונראה לי דכתבתי במקום אחר, דאיתא בש"ס (ברכות ז., ע"ז ד:) ויודע דעת עליון (במדבר כד, טז), שהיה יודע לכוין אותו השעה שהיא זעמו של הקב"ה, וכמה זעמו רגע וכו'. והקשה התוספות (ברכות ד"ה שאלמלי) מה יכול לקלל ברגע, ומשני שיכול לומר כלם, ואח"כ נהפך נעשה מן כלם מלך, שנאמר (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך, וכמו שכתבו התוספות בעבודה זרה וכו' (ד"ה רגע), יעו"ש. וז"ש (דברים כג, ו) ויהפוך ה' לך [אלקיך לך] את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך וכו', יעו"ש.
6
ז׳וענין ההיפוך מקללה לברכה הוא על ידי התורה בצירוף היראה, כי מה שהי' נרגן מפריד אלוף הגורם ח"ו קללות, ועתה על ידי חיבור התורה והיראה (שהיא) [שהוא] יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי' גורם ברכה ושפע בעולם (כמו שכתבתי לעיל ביאור ש"ס (קדושין ל:) ושמתם (דברים יא, יח) ס"ם ת"ם, נמשלה התורה בסם חיים, משל לאדם וכו'. והעולה משם על ידי סם התורה מהפך מן מ"ת שהוא היצ"ר שיהיה ת"ם וכו' יעו"ש, והכי נמי מהפך מן היצר הרע שהוא כל"ם ונעשה מלך. וזש"ה ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה שהוא היצר הרע, לברכה, וק"ל).
7
ח׳והנה תיבת לכ"ם יש לו ג' צירופים, א' לכ"ם, ב' כל"ם, ג' מלך. ובזה יובן החדש הזה לכם, קשה ל"ל לכם, ומשני הדא הוא דכתיב בי מלכים ימלוכו, הכונה כי על ידי התורה המתחיל מהחודש הזה לכם, היא מסורה להפך מן כל"ם מל"ך, ולכם היא מסורה הבחירה לעשות זה, וז"ש בי מלכים, כי התורה בחיבור מלכות שהיא יראה, וז"ש בי מלכים, כשיש בי בתורה בחינת מלכות שהוא יראה, אז ימלוכו הם גם כן, כמ"ש ויהי בישורון מלך, על ידי שהיפכו מן כל"ם מל"ך, והבן.
8