צפנת פענח, משפטים ט׳Tzofnat Paneach, Mishpatim 9
א׳בפרק קמא דסנהדרין (עי' ו:) אמר רבי אל[י]עזר אסור לבצוע שנאמר (תהלים י, ג) ובוצע בירך וגו', אבל אהרן הי' אוהב שלום ורודף שלום שנאמר (מלאכי ג, ו) תורת אמת היתה בפיהו וגו'. ויש להקשות כפל אוהב ורודף. ועוד, מאי ראיה ממה שאמר תורת אמת וגו'. ועוד מאי בפיהו.
1
ב׳ונראה לי פשוט, דרש"י (ד"ה אבל) פירש רודף שלום, קודם שיבא לפניו לדין, מיד כששמע מחלוקות היה רודף אחריהם ומטיל שלום. וקשה, דרש"י רצה לתרץ בזה שלא תקשה על אהרן איך עשה פשרה, ובאמת בלאו הכי נמי אתי שפיר, דאיתא אח"ז אמר רבי שמעון בן מנסיא שנים שבאו לדין, עד שתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לבצוע, שנאמר (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון, ופירש רש"י אם אתה רוצה לפטור המריבה המשולה למים, היא ראשית מדון - קודם שתשא ותתן בדין פטור אותו. הרי אף שבא לפניו לדין ושמע דבריהן רשאי לבצוע כל זמן שלא נשא ונתן בדינא, ואם כן למה הי' צריך אהרן לרדוף אחריהן קודם שיבואו לפניו לדין לעשות פשרה, דגם אם יבואו לפניו מותר לבצוע כל זמן שלא נשא ונתן בדינם. אך אם נאמר דאהרן לא הי' צריך לישא וליתן בדין, דמיד ששמע דבריהם היה יודע להיכן הדין נוטה, שהי' בקי בטיב דינין, ושוב לא הי' לו אפשרי לבצוע, לכך הי' צריך לרדוף אחריהן קודם שיבואו לפניו לדין.
2
ג׳ובזה יובן, אבל אהרן הי' אוהב שלום, ר"ל לפי שהי' אוהב שלום לכך הי' צריך להיות רודף אחריהן קודם שיבוא לפניו לדין ולעשות שלום. וקשה, הא אף אחר שבאו לפניו לדין רשאי לבצוע קודם שישא ויתן בדינם. לכך מייתי ראי' שנאמר תורת אמת היתה בפיהו, ר"ל שכל דיני התורה היו מוכנים בפיו לאמרן לבעלי דינין, ולא הי' צריך לישא וליתן בדין כלל, ואתי שפיר שהוצרך לרדוף אחריהם קודם בואם לפניו בדין, וק"ל.
3