צפנת פענח, שמות ט׳Tzofnat Paneach, Shemot 9
א׳פן ט' לבאר פסוק ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ראובן שמעון לוי ויהודא וגו' ויוסף הי' במצרים וגו' (א, א-ה). והספיקות לעיל, יעו"ש.
1
ב׳ונבאר פסוקי תהלים סימן ט"ז (ח-י) שויתי ה' לנגדי תמיד וגו', כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידיך לראות שחת וגו'. וי"ל דהל"ל כי לא תוריד נפשי לשאול, כלשון הפסוק (שמואל א ב, ו) מוריד שאול ויעל וכו'. ועוד וכי סלקא דעתך שתואר חסיד יראה שחת, שהוצרך לומר לא תתן חסידך וגו'. וכתבתי מזה במקום אחר.
2
ג׳וכעת נראה לי, דכתבתי במקום אחר לבאר משנה דאבות פרק ה' (מי"ט) כל מי שיש בידו ג' דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, וג' דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידי אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעולם הבא, שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת, שנאמר (תהלים נה, כד) ואתה אלדים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך. והקושיא מפורסמת, מה זה שאלה ומה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם, הלא ההפרש ידוע ומבואר, שזה לחיי העולם הבא וזה לגיהנם, וכתבתי מזה במקום אחר בשם מורי וכו', יעו"ש.
3
ד׳וכעת נראה לי לבאר, לעורר עוד ספיקות במשנה זאת, א' מה ענין דבר והפוכו אברהם אבינו ובלעם הרשע שלא היו בעולם בזמן אחד, ויותר הל"ל אברהם ונמרוד, או משה רבינו עליו השלום ובלעם. ב' דהל"ל אברהם עצמו ובלעם עצמו, ולא תלמידי אברהם אבינו ותלמידי בלעם. ג' אוכלין בעולם הזה, והוא תמוה, שבאמת מצינו בהיפך, כי תלמידי בלעם אוכלין כל טוב בעולם הזה ותלמידי אברהם אבינו בדוחקא בצערא בעניותא, וכמו שכתב הזוהר (ח"ב קפח.:) ששאל הגמון לרבי אלעזר זה, עיין במקום אחר, ויותר הל"ל שכר א' בעולם הנצחי, כמ"ש (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים, ודרשו חז"ל (קדושין לט:) בעולם שכולו ארוך, והכי נמי הל"ל כך. ד' לשון ונוחלין לעולם הבא. ה' תלמידי בלעם יורשין גיהנם, משמע שיורשין תורת ירושה. ו' ויורדין לבאר שחת מהו.
4
ה׳והנה קושיא א' לבד, לבאר שאלה ומה בין וכו', נראה לי דכתבתי במקום אחר ביאור מה שאמרו חז"ל (אבות פ"ו מ"ד) כך דרכה של תורה וכו', וביאור מדרש (בר"ר פד, ג) בשעה שהצדיקים מבקשין לישב בשלוה - כי עולם הזה ועולם הבא הם ב' צרות זו לזו, והרוצה שיחי' ימות, ומייאש עצמו מעולם הזה במדות הסתפקות, אזי אשריך בעולם הזה וטוב לך בעה"ב, יעו"ש.
5
ו׳ובזה יובן, ומה בין תלמידי אברהם אבינו ובין תלמידי בלעם הרשע, תלמידי אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה וכו', ר"ל מלבד שיש הפרש בעולם הבא, אלא אפילו בעולם הזה יש יתרון לתלמידי אברהם אבינו שיש להם עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה להסתפק במועט ולא נפש רחבה, אז אוכלין ושבעין בעולם הזה בנחת במעוט שיש להם, יותר מתלמידי בלעם לפי שיש להם עין גבוה ונפש רחבה ורוח גבוה, ואז גם שיש להם עושר הרבה אין העושר מניח לישן, וגם עין רעה שלהם שלא שבע בכל מה שיש לו ומקנא לאחרים ועינו רעה בשל אחרים, וכל ימיו מכאובות ואינו אוכל לשובע בהשקט ונחת, כי הרשעים כים נגרש השקט לא יוכל (ישעיה נז, כ), וכל מה שרואה לאחרים סובר שראוי לו, כמ"ש בחוה"ל שער ב' פרק א' מזה יעו"ש. וכמ"ש במשנה (אבות פ"ב מי"א) עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם, ופירש היעבץ מהעולם הזה ומעולם הבא, יעו"ש. וכן כתב האלשי"ך (משלי כב, ה) כי נוח לקנות עולם הבא וקשה לקנות גיהנם, כי זה בנחת קונה עולם הבא וגן עדן, וזה לקנות גיהנם על ידי עצבון ושברון לב, יעו"ש.
6
ז׳וכדי לבאר שאר ספיקות הנ"ל, נראה דכתבתי במקום אחר ביאור ש"ס דעבודה זרה (ב:) כלום יש בכם מגיד זאת וכו' (עי' ישעיה מג, ט), וביאור פסוק (ירמיה ט, כב-כג) אל יתהלל חכם בחכמתו כי אם בזאת וגו' וכו', יעו"ש. ונראה לי דקשה דאמר יוסף (בראשית מא, טז) (מ)בלעדי אלדים יענה את וגו', וכן פירש רש"י, והיינו ממש כנ"ל, והבן. וזהו (זח"ג רכב:) איזה[ו] חסיד המתחסד עם קונו, להמשיך חכמה לזאת בימין, והעושר בשמאל לזאת, והבן.
7
ח׳וזהו בחינת אברהם אבינו שהי' קו החסד להשפיע לזולתו בגמילות חסדים, גם שהתחסד עם קונו, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים פו, ב) כי חסיד אנ"י, להמשיך י' מחכמה אל חסד ונעשה חסיד, כמ"ש בזוהר, יעו"ש, ורצה שיעבדו כולם להשם יתברך, וז"ש ויקרא בשם ה' וגו'. ולכך נמשך לתלמידיו ג' בחינות טובות נגד ג' בחינות שזכר הפסוק (ירמיה ט, כב-כג) אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל וגו', וכתבתי מזה במקום אחר. ולפי הנ"ל אתי שפיר כפשוטו, דנודע מה שכתב הרמב"ם (הל' דעות פ"ב ה"ג) מאוד מאוד הוי שפל רוח, שבכל המדות ילך בדרך המיצוע, מה שאין כן בזה, שהגאוה כעובד עבודה זרה, לכך צריך לילך בקצה האחרון, בשפלות היפך הגאוה וכו', יעוין שם. והגאוה נמשך מן ג' בחינות הנ"ל, או מצד החכמה שיש לו, אז ועושר או גבור, מכל שכן כשיש לו כל ג' בחינות הנ"ל שמתגאה בחכמתו ועשרו וגבורתו, לכך יעצו התורה איך להנצל מהגאוה גם שיש לו ג' מעלות הנ"ל, רק יתן לב להבין שלא ניתן לו חכמה מצד מעלתו רק שישפיע לזולתו הם בני עולם, וירצה שיעבדו כולם להשם יתברך, שהיא השכינה שנק' עולם כנודע, וז"ש המתחסד עם קונו, להתחסד עם א"ני שנק' זאת, וכן עשיר וכן גבור, וז"ש אל יתהלל חכם בחכמתו ועשיר בעושרו וכו', וכמו שכתבתי במ"א, יעו"ש.
8
ט׳וז"ש עין טובה, נגד מעלתה של חכמה, שיודע שאין זה חכמתו כי אם שישפיע חכמה ומוסר לזולתו לזכותן, ואז נוהג כמו שאמר הכתוב (משלי כב, ט) טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל וגו', היא השכינה, וכן לזולתו, והבן כי כשיש משפיעין חכמה ומוסר בעולם אז ברכה בעולם. ב' רוח נמוכה, נגד מעלת הגבור כי איזהו גבור הכובש יצרו, שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו וכו' (אבות פ"ד מ"א), ואם כן שהי' רוח נמוכה היינו גבור. ג' נפש שפלה, נגד מעלת העושר, כי איזהו עשיר השמח בחלקו המועט ומסתפק בו, ואינו מתאווה לשולחנות של מלכים, שזה הוא נפש שפלה היפך נפש רחבה. וכל זה נמשך לתלמידי אברהם אבינו מצד מעלת אברהם שלא חשב את עצמו לכלום, כי אמר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח, כז), כי ידע חכמתו אינו מצד עצמו רק שישפיע לזולתו, וכן עשרו, וכן גבורתו.
9
י׳מה שאין כן בלעם הי' מתפאר ומשבח עצמו וידע דעת עליון (במדבר כד, טז), וסימן דלא ידע כלום הוא שבוחי, וכמ"ש בספרא דשלמה מלכא מובא בזוהר (ח"ג קצג:) יעו"ש. ומזה נמשך ג' בחינות רעות היפך אברהם, א' עין רעה שמתהלל בחכמתו. ב' רוח גבוה מצד גבורתו. ונפש רחבה מצד עשרו, שמתאווה יותר, כמו שכתב הגאון מוהר"ם שיף (דרושים נחמדים סוף חולין) ריש ועושר אל תתן לי (עי' משלי ל, ח), יעו"ש.
10
י״אובזה יובן משנה הנ"ל, כל מי שיש בידו ג' דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו וכו', שהתנא נתן כלל שיבחין כל אחד בעצמו אם הוא מתלמידיו של אברהם אבינו או מתלמידי בלעם הרשע, והם ג' דברים עין טובה ונפש שפלה ורוח נמוכה מתלמידי אברהם אבינו, לקיים פסוק אל יתהלל חכם בחכמתו, שאינו מצד עצמו, רק שישפיע לזאת, שהיא השכינה, והיא עין טובה כנ"ל, ורוח נמוכה שאל יתהלל בגבורתו רק מושל ברוחו וכו', ונפש שפלה שאל יתהלל בעשרו, כי איזהו עשיר השמח בחלקו המועט שיש לו, כי אם בזאת יתהלל וגו'. וג' דברים אחרים מתלמידי של בלעם הרשע, שלוקח מעלת ג' דברים שבפסוק הנ"ל חכמה ועושר וגבורה כדי שיתהלל ויתפאר בו, ומזה נמשך עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה, שסובר שאין חכמה זולת חכמתו, ואין ראוי לעושר כי אם הוא, ואין גבור זולת גבורתו.
11
י״בומה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, ר"ל כדי שידע ההפרש ולבחור בעולם הזה שהיא תאוה לעינים והנאתו נראית מיד, מה שאין כן לעולם הבא שהוא ליום אחרון, שיש אנשים שאומר ותשחק ליום אחרון (משלי לא, כה), וכמ"ש בעקידה (פ' נשא שער עג), יעו"ש. ולזה אמר שיש יתרון לתלמידי אברהם אבינו גם בעולם הזה יותר מתלמידי בלעם הרשע, מלבד שיש יתרון גדול לעולם הבא, כי תלמידי אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה, ושמחים בחלקם המועט שיש להם בעולם הזה, ואינו מטריד עצמו בטרדת עולם הזה כדי שיהי' פנוי בעולם הזה לעסוק בתורה ועבודת ה' שהיא צרכי עולם הבא, ומכח זה נוחלין עולם הבא, וכמו שכתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ט ה"א) אם בחוקתי תלכו ונתתי שלום בארץ (ויקרא כו, ג-ו) שיהי' פנוי בעולם הזה לעסוק בעולם הזה בצרכי עולם הבא וכו', יעו"ש. מה שאין כן תלמידי בלעם הרשע יורשין גיהנם, ר"ל גם בעולם הזה יורשין גיהנם לצעוק הב הב, כי יומם ולילה לא ישבות בטרדות עולם הזה, ואין לו עולם הזה רק גיהנם יש לו בעולם הזה, ועל ידי זה יורדין לבאר שחת לעולם הבא, שאין לו פנאי בעולם הזה לעסוק בצרכי העולם הבא, ונטרד משניהם מזה ובבא, וכמו שכתב הרמב"ם ההיפך וכו', יעו"ש.
12
י״גאמנם להבין לשון יורשין גיהנם, נראה לי דכתבתי במקום אחר פירוש הש"ס (שבת קיט:) המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו, דשמעתי בשם מוהר"ם כי נפש הצדיק יורד לגיהנם להעלות נפשות הרשעים, ויש רשעים שם וכו', ודפח"ח. ואני כתבתי שיש דוגמתו בעולם הזה, על ידי חסרון הצדיק מתחבר עמו להעלות, וכל המבזה וכו', וק"ל. וזה שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים טז, י) לא תעזוב נפשי לשאול, שיעזבנו שם לגמרי, רק מוריד שאול ויעל מיד עם נפשות הרשעים. וז"ש לא תתן חסידך, שיהיו טרודין בעולם הזה, כדי לראות שחת בעולם הבא, כמו תלמידי בלעם וכו', מה שאין כן אלו תלמידי בלעם, אינו עולה מיד רק יורשין גיהנם לעולם, כי ירושה אין לה הפסק כמ"ש בש"ס (ב"ב קכט:) ופוסקים.
13
י״דאו יש לומר, ירושה זו נמשך להם מאבות, שהם המוחין והמחשבה, כי אלו ואלו במעשה הם שווין ללמוד וללמד ולעשות, רק שזה מחשבתו לטובה וזה מחשבתו לרעה וכנ"ל, וכמו שכתבתי במקום אחר ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו וכו' (הגש"פ), וז"ש יורשין גיהנם בעולם הזה, ויורדין לבאר שחת לעולם הבא, שנטרדו משניהם.
14
ט״ואם כן נודע ההפרש בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, שיש יתרון לתלמידי אברהם אבינו גם בעולם הזה, אם כן ראוי לבחור בטוב, כמ"ש (דברים ל, יט) ובחרת בחיים, והבן.
15
ט״זוהעולה מכל זה, כי גם הצדיק, תואר ישראל, יורד לגיהנם בעולם הזה, שנזדמן לו איזה חסרון כדי שיוכל להתחבר עם המוני עם תואר יעקב, ולהעלותו בסוד (שמואל א ב, ו) מוריד שאול ויעל וכו'.
16
י״זובזה יובן ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, ר"ל אל תקרי שְׁמות אלא שַׁמות תחלה, כי החסרון נקרא שמות ושממון שנזדמן לתואר בני ישראל בבואו מצרימה במיצר התחתון, הוא כדי שיתחבר את יעקב, כי איש וביתו באו בעולם הזה, שיתחברו אנשי החומר עם אנשי הצורה, שהוא איש וביתו באו.
17
י״חוגם שמות כפשוטו גם כן מורה לימוד הנ"ל, ראובן שמעון יהוד', כי הצדיק אנשי הצורה נק' ראובן - או"ר ב"ן, ואנשי החומר נק' שמעון - ש"ם עו"ן, כמ"ש בסבא משפטים (קד.), וכאשר הם בחיבור אחד הנק' לוי, אז יש הודאה ושבח להשי"ת, שזה נק' יהודא, כי הפעם אודה את ה' (בראשית כט, לה), והבן.
18
י״טועיין מה שכתבתי במקום אחר בשם היעבץ ענין ג' דברים מתלמידי אברהם אבינו, עין טובה, מדת הסתפקות וכו', וז"ש (בראשית יד, כג) אם מחוט ועד שרוך וגו', וכו', יעו"ש.
19
כ׳ועל פי זה נראה לי לבאר אלה תולדות יעקב יוסף (בראשית לז, ב), כי על ידי שפלות שהיא תואר יעקב נולד בחינת יוסף, שאל יתהלל חכם בחכמתו מצד עצמו, רק בזאת, שישפיע לזולתו, וז"ש יוסף (בראשית מא, טז) בלעדי אלקים יענה שלום פרעה, והבן.
20
כ״אעוד יש לומר אלה תולדות יעקב, בחינת שפלות ועקב, גורם שלום בחינת יוסף, וז"ש אלה תולד[ו]ת יעקב יוסף, והבן. וכעין זה כתבתי במקום אחר, ולקחתם אגודת אזוב (שמות יב, כב), ר"ל שיהיו אגודה אחת באחדות ושלום, וזה נמשך כשיהיו בחינת אזוב שהוא שפלות, והבן.
21
