צפנת פענח, תרומה י״גTzofnat Paneach, Terumah 13
א׳ביאור פסוק וכל יתידותיו וכל יתדות החצר נחושת ואתה תצוה וגו' (כז, יט-כ). וכתוב בספר מגלה עמוקות נחשת הוא נח שת ואתה וכו', יעו"ש. להבין מה ענין יתדות החצר לזה. וגם רש"י פירש לכך נקראו יתדות, ומקרא זה מסייעיני אהל בל יצען בל יסע יתידותיו לנצח (ישעיה לג, כ).
1
ב׳לבאר זה נראה לי, דכתבתי במקום אחר ג' בחינות בעבודת ה' שיהי' יתד בל ימוט, אחד יתרון האור מן החשך (קהלת ב, יג) וכו', וז"ש (דברים א, א) במדבר בערבה. ב' בחינת נעוץ סופן בתחילתן (ספר יצירה פ"א מ"ה), וז"ש (דברים שם) מול סוף. ג' אם הוא בבחינת קטנות, מכל מקום מצד האחדות יתחבר עם אנשים שהם בבחינת גדלות. ובזה לא ימוט לעולם וכו', יעו"ש. וזה שאמרו חז"ל (יבמות קיד.) להזהיר גדולים על הקטנים וכו'.
2
ג׳ונראה לי כי ג' צדיקים הנ"ל נח שת משה רומזים בג' בחינות הנ"ל בעבודת ה'. א' בחינת נח, ונבאר פסוק (בראשית ו, ח-ט) ונח מצא חן בעיני ה' אלה תולדות נח נח וגו'. ודרשו חז"ל (עי' בר"ר ל, ה) נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים.
3
ד׳לבאר זה, נראה לי דכתבתי ביאור ש"ס (סוטה מז.) ג' חנות הם וכו'. וביאור דשמעתי קיפול כל ארץ ישראל תחתיו (חולין צא:) וכו', יעו"ש. ובזה יובן ונח מצא חן, ר"ל מצא אביד' שלו בתוך קליפות נג"ה שהוא גימטריא חן, ולכך מצא חן בעיני ה' גם כן, כי הוציא יקר מזולל. ובזה יובן אלה תולדות נח נח, שלפעמים הי' נח בעליונים ולפעמים נח בתחתונים, שירד ממדריגתו למטה, שהוא בחינת והחיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד) כדי שיתחבר עם דורו להעלותן, שהוא בחינת יתרון אור מהחושך, וז"ש צדיק תמים בדורותיו.
4
ה׳בחינה ב' הנ"ל, הוא שת. ונבאר פסוק פ' תצוה (שמות כח, יז-יט) ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אודם פטדה וברקת וגו' והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה וגו'. והוא תמוה, א' ל"ל כפול אבן. ב' וכו'. וכתב רבי משה אלשי"ך וזה לשונו: ומלאת בו וגו', אתה הדיין תקיים העולם וכו', כמו אבן השתייה שממנה הושתת העולם, ובאיזה [אבן] אמרתי, אותה שהיא מד' טורים שהם י"ב אבנים נעשו אבן אחד, שהוא מיעקב שלקח מאבני המקום י"ב אבנים ונעשו אבן אחד, שנאמר (בראשית כח, יא) ויקח את האבן וגו', ואמרו בפרקי דרבי אליעזר (פל"ה) שזו היתה אבן השתיה שממנה הושתת וכו', יעו"ש.
5
ו׳ולי נראה, דכתבתי לעיל דכתב רבי משה אלשי"ך (שמות יג, ה) ביאור פסוק (יחזקאל לד, יז, לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, כשישראל צדיקים נקראים אדם אחד, כי מתאחדים כולם בשרשם העליון, מה שאין כן בהעוותם שמתדבקים בעולם הפירוד וטומאת מעשיהם מפרדת ביניהם וכו', יעו"ש. הרי כשהם צדיקים נקראו תואר אדם, וגם נקראו אחד. ובזה יובן ומלאת בו מלואת אבן - דהיינו כי הארבעה טורים שהם י"ב שבטים נעשו אבן אחת, וזה בחינת טור אד"ם, והבן.
6
ז׳אמנם להבין למה נקרא אבן שתיה, כי השורש הוא שת, ונוסף עוד ב' אותיות מהשם בן ד', והוא לרמוז כי עיקר בנין העולם לבל ימוט גם שהחיות רצוא ושוב, מכל מקום על ידי נעוץ סופן בתחלתן שהוא בחינה ב' הנ"ל, נשאר העולם קיים, לכך אותיות ש"ת, שהוא סוף א"ב, ראוי לקשור סופן בתחילתן, אז נעשה סוד א"ת ב"ש וכו', ואות א"ב - אות א' הוא י' כנודע, ואות ב' יש בו ג' קוין כמו באות ה', לכך נקרא אבן שתיה שהוא נעוץ סופן בתחילתן בתחלת השם י"ה, והבן.
7
ח׳ובזה יובן כל יתדות החצר נחושת, הכוונה שיהי' יתד בל ימוט שיהי' ראוי לשכון בחצרות ה' הוא נ"ח ש"ת, כי בחינת נ"ח הוא בחינת יתרון אור מהחושך הנ"ל, ש"ת הוא בחינת נעוץ סופן בתחלתן כנ"ל. בחינה ג' ואתה תצוה את בני ישראל, שיתחבר בצוותא חדא עם בני ישראל, שהוא בחינת להזהיר גדולים על הקטנים הנ"ל. וז"ש ויקחו אליך שמ"ן, שהוא ראשי תיבות ש"ת מש"ה נ"ח, שהוא ג' בחינות הנ"ל בעבודת ה' כאמור, והבן.
8
ט׳ונראה לי דזה שאמר הכתוב (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמ"ן על ראשך לא יחסר, ר"ל בכל עת, גם שהחיות רצוא ושוב, מכל מקום בכל עת יהיו בגדיך לבנים, שלא ימוט, על ידי ג' כללים הנ"ל שהוא ראשי תיבות שמן שיהי' בראשך ובמחשבתיך, לא יחסר ג' כללים הנ"ל מן מחשבתיך, והבן.
9
י׳עוד י"ל, דכתבתי במקום אחר וינח ביום השביעי (שמות כ, יא), להמשיך החיות נח בתוך התיב"ה, ובזה יש קיום לעולם וכו', יעו"ש. ובזה יובן וכל יתדות החצר נ"ח ש"ת, שהוא להמשיך החיות בחינת נח אל תוך אותיות עד סוף א"ב שהוא ש"ת, ובזה יהי' יתד קיום בל ימוט, והבן.
10
י״אועל פי זה נבאר ש"ס פרק קמא דמגילה (יב:) איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר וכו' (אסתר ב, ה), ממה נפשך, אי ליחוסי' קאתי ליחסי' וליזל עד בנימין בר יעקב, מאי שנא הני תלתא ותו לא, וכו', תנא כולן על שמו נקראו, בן יאיר שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי בן ששמע אל תפלתו, בן קיש שנקש על דלתי רחמים ופתחו לו, קרי לי' יהודי וקרי לי' ימיני וכו', יעו"ש.
11
י״בלבאר זה נבאר תחלה ש"ס דמגילה (ז:) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי וכו'. וכתבו התוספת (ד"ה דלא ידע) וכו', יעו"ש. והספיקות עם ביאורו כתבתי במקום אחר.
12
י״גוכעת נראה לי, דאיתא במדרש במגלת אסתר (אס"ר ז, יב) ולמלך אין שוה להניחם (אסתר ג, ח), כל מה שהי' המן מקטרג את ישראל שלמטה הי' מיכאל מלמד עליהם סנגוריא מלמעלה, אמר לפניו רבונו של עולם אין בניך מתקטריגין לא על שעבדו עבודה זרה ולא על שגילוי עריות ולא על שפיכות דמים, אלא אין מתקטריגין אלא על שהן משמרין את דתותיך. אמר לו חייך לא שבקת ולא אשבק, הדא הוא דכתיב (שמואל א יב, כב) כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, בין חייבין ובין זכאין וכו', יעו"ש. ויש להבין, דהא לפי טענות מיכאל שמקטרג המן על ישראל לפי שמשמרין דת תורתם אם כן ראוי להצלה, והשם יתברך השיב למען שמו הגדול ראוים להצלה ולא מצד ישראל.
13
י״דונראה לי, דכתבתי לעיל למתק הדינין בשרשם, שימצא חסד בתוך הדין אז נעשה חסד באמת וכו'. והנה מיכאל מצד חסד בתוך הדין והקטרוג של המן, ואז נמתק הדין של המלכות שנקרא שמו, על ידי החסד שנקרא הגדול, ושפיר אמר בעבור שמו הגדול, והבן.
14
ט״וובזה יובן חייב אינש לבסומי בפוריא, דהיינו למתק הדין שנקרא בסומא, עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, כי על ידי ארור המן שמקטרג על ישראל, על ידי זה נעשה ברוך מרדכי כפי טענות מיכאל הנ"ל, והבן.
15
ט״זובזה יובן ש"ס הנ"ל, איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר וגו', דנודע מ"ש בזוהר משפטים דף ק"ד (ע"א) מאמר הסבא: ראובן או"ר ב"ן, ויאמר אלקי"ם יהי אור, ימינא אור, שמעון שמאל וכו', לוי חבורא דכולא וכו', יעו"ש. וה"נ בן יאיר, בחינת אור שהוא חסד ימיני. שמעי, שמאלא, בחינת דין. והכוונה שהוא מצא בחינת חסד בתוך דין, ועל ידי זה נמתק הדין ונעשה חסד, וז"ש בן קיש, שנקש על דלתי רחמים ופתחו לו. וז"ש איש ימיני, כי הי' מקשר דין שבמלכות שנקרא יהודי, אל בחינת ימיני, ואתי שפיר שנקרא יהודי ונקרא ימיני, והבן.
16
י״זועל פי זה נבאר ש"ס דמגלה (טז:) ליהודים היתה אורה וגו' זו תורה, ושמחה זו יום טוב, וששון זה מילה, ויקר זו תפילין וכו'. והוא תמוה מאי שנא אלו מצות. והמפרשים כתבו בזה יעו"ש, ועיין במקום אחר.
17
י״חולדברינו הנ"ל אתי שפיר, דנודע כי התורה נק' ימין, כמו שאמר הכתוב (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו, גם אורה היא בחינת חסד כנ"ל. ואורות י"ט הוא מן בינה אשר דינין מתערין מינה (זח"ג רסב:), והוא מהשמאל, לכך יום טוב גימטריא ס"ג עם יו"ד אותיות. ובחינת מילה, כי ע' אורות חסדים גימטריא מ"ל ממתיק ע' אורות גבורות, כנודע ומבואר בכתבים. והכוונה, דאמרו בש"ס בשבת פרק ט' (פח.) ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט, יז), מלמד שכפה עליהם הר כגיגית וכו', מכאן מודעא רבא לאורייתא, אמר רב אף על פי כן הדר קבלוהו בימי אחשורוש שנאמר (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים, קימו מה שקבלו כבר וכו', יעו"ש. הרי שמצאו חסד בתוך הדין של המן, שעל ידי זה קבלו את התורה ברצון על ידי אהבת הנס כפירוש רש"י שם (ד"ה בימי), ונמתק הדין מהגבורות על ידי החסדים ונעשה באמת חסד.
18
י״טוז"ש ליהודים היתה אורה, בחינת החסד שהוא קבלת התורה על ידי הדין והגבורה של המן, ונעשה יום הדין יום טוב - בחינת התורה נק' טוב, כי לקח טוב נתתי לכם תורתי (משלי ד, ב), והיא תכלית השמחה, ונמתק הדין והגבורה בחסד. וזהו בחינת מילה, מתוק הגבורות בחסדים מל' י"ה כנודע, וזהו ששון, ומזה נמשך יקר, שהוא גימטריא ש"י עולמות שנותנין לעוסקי בתורה, כי כמו שסיים סוף עוקצין (פ"ג מי"ב) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש וגו'. ופירש הר"ב היינו הלומד ומקיים וכו', וז"ש קיימו קיבלו וגו', ראוין ליקר הנ"ל, וזהו בחינת תפילין שבראש, תואר צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם (ברכות יז.), כי ב' פעמים צדיק יורש ב' פעמים ש"י גימטריא כתר. וכתבתי מזה במקום אחר כי אינו בשלימות כי אם על ידי זולתו, והוא בחינת מחצית השקל וכו', יעו"ש, והבן.
19