ילקוט שמעוני על התורה קכ״טYalkut Shimoni on Torah 129

א׳(בראשית ל יד) וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים. (משלי כב, ו) "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" "יֻתַּן הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ". (שמואל א ב, ה ז) "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ" לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים נִשְׂתַּכְּרָה "וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ", רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדְלָה "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה", לֵאָה שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה. "וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּהּ רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה. וּמִי עָשָׂה כֵּן, "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה" וְגוֹ'. וַיִּמְצָא דוּדָאִים. רַבִּי חִיָּא בּ"ר אָמַר, יַבְרוּחִין רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שְׂעוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אָמַר, מַיְשִׁין בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר תֵּדַע לְךָ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, בִּשְׁעַת בִּכּוּר כָּל מִינֵי אִיפּוּרְיָא וְלֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר. לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיוּ שְׁמוּרִים מִן הַגֶּזֶל. וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ. לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיָה כְּבוֹדָהּ שֶׁל אִמּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא טְעָמָם עַד שֶׁהֵבִיא לְאִמּוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן, "אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף", זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת שֶׁל דֹּפִי. אָמַר, וְכִי לֹא הָיָה לְמשֶׁה לִכְתֹּב אֶלָּא (בראשית לו, כב) "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (שם יב) "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו", וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ", וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (ישעיה ה, יח) הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה", מַאי "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה" אָמַר רַבִּי אַסֵּי, בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא לַסּוֹף דּוֹמֶה לָעֲבוֹת עֲגָלָה דְּאֲתָאן עֲלָה מִיהַת מַאי "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", בַּת חֲשׁוּבִים הֲוַת, דִּכְתִיב (בראשית לו, מ) "אַלּוּף תִּמְנָע", וְכָל אַלּוּף מַלְכוּתָא בְּלָא תַּגָּא הוּא וְתִמְנַע אִתְּתָא חֲשׁוּבָה הִיא וַהֲוַת בָּעָא לִדְבוּקֵי בְּזַרְעָא דְּאַבְרָהָם, אָתְיָא לְגַבֵּיה דְּיַעֲקֹב, אָמְרָה לוֹ גַּיְּרֵנִי וְאֶהֱוֵי לָךְ פִּילֶגֶשׁ, וְלֹא קִבְּלָהּ, הָלְכָה וְהָיְתָה פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו, אָמְרָה אֶהְיֶה שִׁפְחָה לִפְסוּלָה שֶׁל אֻמָּה זוֹ וְאַל אֶהְיֶה גְּבִירָה בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. אָתְיָא לְגַבֵּי אֱלִיפַז וְאָמְרָה לוֹ הֲכִי אָמַר לָהּ הֵן, נָפַק מִנַּהּ עֲמָלֵק דְּאָתָא לְצַעֲרִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּלָא הֲוָה מִבָּעְיָא לְהוּ לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְרָחֲקָה וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, מִכַּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶן בְּגֶזֶל.

ב׳(בראשית ל טו) וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי. הֵבֵאת לְפָנַי מִן דַאקְנִי תָּנִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, לְפִי שֶׁזִלְזְלָה בַּצַּדִּיק, אֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. הוּא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, עִמָּךְ הוּא דָּמִיךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמִיךְ רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה, לֵאָה הִפְסִידָה דּוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה וְכוּ'. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, לֵאָה הִפְסִידָה דּוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה וְכוּ'.

ג׳(בראשית ל טז) וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה. תָּנִינָן, הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב מָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכֹפָן אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִין הוּא שֶׁיְּהֵא הוֹצָאָה שֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה שֶׁל פּוֹעֵל, הוֹצָאָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, כב) "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן", מִכָּאן וְאֵילָךְ "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ" הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן (שם) "וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב", עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "עֲדֵי עָרֶב" לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה. רַבִּי אַמִּי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֶטְרֵיחוֹ עַל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאִם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁלּוֹ עַד הֵיכָן, עַד שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְלַעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב".

ד׳וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִנִיחָתוֹ לִרְחֹץ רַגְלָיו. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתָה אֶלָּא לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֵלַי תָּבוֹא. וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְגוֹ' אֵלּוּ בְּנֵי תִּשְׁעָה מִדּוֹת בְּנֵי אסנ"ת ומשעג"ח וְכוּ'. בְּנֵי חֲצוּפָה אֵינִי, וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַב יוֹנָתָן, כָּל אָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעְתּוֹ הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הָיוּ כְּמוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, יג) "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים", וּכְתִיב (שם, טו) "וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם" וּכְתִיב "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", וּכְתִיב (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" הַהִיא דִמְרַצְיֵיהּ אַרְצוּיֵי. אָמַר רַבִּי לֵוִי, בֹּא וּרְאֵה כֹּחָן שֶׁל דּוּדָאִים, שֶׁעַל יְדֵי דּוּדָאִים עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, יִשָּׂשכָר יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלוּן יוֹצֵא וּמְפָרֵשׁ בַּיַּמִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהַתּוֹרָה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ז, יד) "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ". וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא. (כָּתוּב בְּרֶמֶז ל"א).

ה׳אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי דִּכְתִיב וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּעַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יד) "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", חֲמוֹר גָּרַם לְיִשָּׂשכָר.

ו׳(בראשית ל יח) וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי. יִשָּׂשכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים, וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר" מִפְּנֵי מַה, שֶהָיָה בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים", לְעִבּוּרִין. "רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם" מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הָיָה שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר מַעֲמִיד, "וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם", מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, וְכָל הַשֶׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן לוֹ, מִזְּבוּלוּן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַאֲכִיל אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן". וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לג, יח) "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" מִמַּה שֶׁיֵשׁ שָׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ וְיֵשׁ אוֹמְרִים יִשָּׂשכָר בְּאָהֳלֵי זְבוּלוּן.