ילקוט שמעוני על התורה ק״לYalkut Shimoni on Torah 130

א׳(בראשית ל כ) וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי. הַשָׂדֶה הַזּוּ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ הִיא עוֹשָׂה. (בראשית ל כא) וְאַחַר יָלְדָה בַּת. תַּמָּן תָּנִינָן הֲרֵי שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא רַבִּי יַנָּאי אוֹמֵר, בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הֲדָא מַתְנִיתָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי אָמַר, אַף בַּיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר יָכוֹל הוּא לְהִשְׁתַּנּוֹת. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה יח, ו) "הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל... הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר" וְגוֹ' הֵתִיבוּן וְהַכְּתִיב וְאַחַר יָלְדָה בַּת, אָמַר לֵיהּ עִיקָר בְּרִיָּתָהּ שֶׁל דִּינָה זָכָר הָיְתָה וּמִתְּפִלָּתָה שֶׁל רָחֵל, שֶׁאָמְרָה "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר", נַעֲשָׂה נְקֵבָה הָאִמָהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ יוֹסֵף ה' לִי בָּנִים, אֲחֵרִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "בֵּן אַחֵר", אָמְרָה עוֹד אֶחָד הוּא עָתִיד לַעֲמוֹד, וְהַלְוַאי יִהְיֶה מִמֶּנִּי. נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאִמָּהוֹת וְאָמְרוּ דַּיֵּנוּ זְכָרִים, תִּפָּקֵד עוֹד זֹאת בְּרָחֵל. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זֶה תְּפִלַּת שָׁוְא. וְלָא מְהֲנֵי רַחֲמֵי, וְהַכְּתִיב וְאַחַר יָלְדָה בַּת, מַאי וְאַחַר אַחַר שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ, אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לָצֵאת מִיַּעֲקֹב, שִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה מִן הַשְּׁפָחוֹת, אִם זֶה זָכָר הוּא, לֹא תְּהֵא אֲחוֹתִי כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת. מִיַּד נֶהְפַּךְ זָכָר לִנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה, וּמְתָרֵץ אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים, וְאִיבָּעִית אֵימָא, מַעֲשֶׂה דְלֵאָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים הֲוָה, כִּדְתַנְיָא, שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעִים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּהֵא זָכָר, מֵאַרְבָּעִים וְעַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים דְּלָא יְהֵא סַנְדָּל, מִשְּׂלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעַד שִׁשָׁה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא נֵפֶל, מִשִׁשָׁה חֳדָשִׁים עַד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיֵּצֵא מֵאִמּוֹ בְּשָׁלוֹם. וּמִי מְהֲנֵי רַחֲמֵי וְהָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב (ויקרא יב, ב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר", אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן שֶׁהִזְרִיעוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.

ב׳(בראשית ל כב) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה נִפְקְדָה (כָּתוּב לְעֵיל בְּרֶמֶז צ"ג).

ג׳(תהלים צח, ג) "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל". "חֶסֶד" זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ) "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", "וֶאֱמוּנָתוֹ" זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", (תהלים שם) "לְבֵית יִשְׂרָאֵל", יִשְׂרָאֵל סָבָא. מִי הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, לֹא רָחֵל. בְּכֻלָּן כְּתִיב "בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן", (שם כו) "וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה... (שם כה) "וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל", וּבְרָחֵל כְּתִיב "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב". (ד"א) [לָכֵן כְּתִיב] "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל. (תהלים נה, יט) "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי". "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי", זֶה יַעֲקֹב, "מִקְּרָב לִי" שֶׁלֹּא תִּקְרַב לוֹ עֲצָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁלֹּא יֹאמַר זוֹ שֶׁיָּלְדָה הֵימֶנּוּ יִטְלֶנָּה עִמּוֹ וְזוֹ שֶׁלֹּא יָלְדָה אַל יִטְלֶנָּה עִמּוֹ (תהלים שם) "כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי" בְּהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת נִפְקְדָה רָחֵל, רָחֵל, בִּזְכוּת עַצְמָהּ, אֶת רָחֵל בִּזְכוּת אֲחוֹתָהּ. וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ בִּזְכוּת הָאִמָּהוֹת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אוֹי לָהֶן לָרְשָׁעִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז נ"ו) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל". מַה זְכִירָה נִזְכַּר, שֶׁשָׁתְקָה לַאֲחוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ אֶת לֵאָה הָיְתָה יוֹדַעַת וְשׁוֹתֶקֶת. וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ "דָּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין" בִּזְכוּת דָּן נִפְקְדָה רָחֵל, בִּזְכוּת דָּן עָמַד יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. (בראשית ל כג) אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. הָיְתָה רָחֵל מְצֵירָה שֶׁתִּנָתֵן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו כַּאן נֶאֱמַר אָסַף אֶת חֶרְפָּתִי, וְאֵין חֶרְפָּה אֶלָּא עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, יד) "כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ". אָמַר יַעֲקֹב, בִּרְשׁוּת יָצָאתִי וּבִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי חוֹזֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְשׁוּת אַתָּה מְבַקֵּשׁ "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ", כְּלוּם בָּאתָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבָטִים, הֲרֵי הַשְּׁבָטִים בְּיָדְךָ, הֲרֵי רָחֵל בְּיָדְךָ, הֲרֵי נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (להלן פסוק מג) וַיְהִי לוֹ מִקְנֶה הַרְבֵּה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "צֹאן רַבּוֹת" שֶׁהָיְתָה פָּרָה וְרָבָה וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְנוֹתְנִין לְיַעֲקֹב כֶּסֶף לִקַּח מִמֶּנּוּ צֹאן.

ד׳אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵד הָאִשָּׁה הַסִּרָחוֹן נִתְלֶה בָּהּ, מַאן אָכַל הֲדָא מְקַמְתָא מַאן תָּבַר הֲדָא מְקַמְתָא אֲבָל מִשֶׁתֵּלֵד, הַסִּרָחוֹן נִתְּלֶה בִּבְנָהּ. מָאן אָכַל הֲדָא מְקַמְתָא, בְּרָךְ, מָאן תָּבַר הֲדָא מְקַמְתָא, בְּרָךְ. אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. בְּפִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, (שופטים כא, יח) "אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִין" אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי בִּימֵי יָרָבְעָם "וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד". (בראשית ל כד) וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר. אַחֵר לְגָלוּת עֲשָׂרָה שְׁבָטִים גָּלוּ לְפָנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת בֵּן אַחֵר לְמַחְלֹקֶת, מִתְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל לֹא חָלַק שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אַחֵר עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֲחֵרִים. (בראשית ל כה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי, מָסֹרֶת אַגָּדָה בְּיָדֵנוּ שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה מט, ז) "אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן" וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן "צְעִירֵי הַצֹּאן", שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁל שְׁבָטִים.

ה׳מַאי שְׁנָא כִּי אִתְיְלִיד יוֹסֵף אֶלָּא רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאֵין זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִמְסָר אֶלָּא בְּיָד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ". אֵיתֵיבֵיה, (שמואל א ל, יז) "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף" וְגוֹ' אָמַר לֵיהּ, דְּאַקְרְיֵךְ נְבִיאֵי לָא אַקְרְיֵךְ כְּתוּבִים, דִּכְתִיב "בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה" מֵיתֵיבֵי (שם ד, מב מג) "מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר" וְגוֹ' יִשְׁעִי נַמִּי מִמְּנַשֶּׁה קָאָתִי, דִּכְתִיב "וּבְנֵי [חֲצִי שֵׁבֶט] מְנַשֶּׁה וְגוֹ' וְעֵפֶר וְיִשְׁעִי".

ו׳(בראשית ל כז) אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, שְׁלשָׁה תְּכִיפוֹת הֵן, תֵּכֶף לִגְאוּלָה תְּפִלָּה, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם אַחֲרוֹנָה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אָמַר אַבָּיֵי, אַף תֵּכֶף לְתַלְמִיד חָכָם בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי וְגוֹ'. אִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא, (בראשית לט, ה) "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף".

ז׳נִחַשְׁתִּי. נִסִּיתִי וּבָדַקְתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. (בראשית ל כח) וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ. סְכוּם קָבוּעַ פְּרוֹשׁ. (בראשית ל ל) כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי. נֶאֱמַר כָּאן מְעַט, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מְעַט" (דברים כו, ה) "וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט", מַה לְהַלָּן שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, אַף כָּאן שִׁבְעִים. מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי. רְאוּבֵן בָּעֵי בִּי, שִׁמְעוֹן בָּעֵי בִּי. (בראשית ל לג) וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אוֹמֵר, "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר". אַתָּה אָמַרְתָּ וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, לְמָחָר בִּתְּךָ יוֹצְאָה וּמִתְעַנָּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה". (בראשית ל לד) וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה חוֹזֵר בּוֹ עֲשָׂרָה פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ שֶׁנֶּאֱמַר הֵן לוֹ וְרַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה פְּעָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק מא) "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים" דְּאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. (בראשית ל לו) וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת. נוֹתֶרֶת כְּתִיב מִנְּהוֹן בִּישִׁין מִנְּהוֹן עֲקָרָן מִנְּהוֹן קִוַוסְרָן.

ח׳קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא בָּא יַעֲקֹב לְחָרָן שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגֵּפָה בְּצֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנִשְׁתַּיְּרוּ מְעַט, מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת, שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַמַּגֵּפָה, כְּדֵי לְהַפְרוֹת וּלְהַרְבּוֹת צֹאנוֹ לְרַגְלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר יֵשׁ רֶגֶל מַחְרֶבֶת בַּיִת, וְיֵשׁ רֶגֶל מְבָרֶכֶת בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ל) "וַיְבָרֵךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי".

ט׳(בראשית ל לז-לט) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן. חֹטֶר רָטִיב חִוָּר, דְּלוּז, וְרַדְלוּב כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַמַּקְלוֹת בְּתוֹךְ הַבּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם. הָיְתָה הַבְּהֵמָה בָּאָה לִשְׁתּוֹת וְהָיְתָה רוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהִיא נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ, וּבָא הַזָּכָר וְרוֹבְעָהּ וְהִיא יוֹלֶדֶת כַּיוֹצֵא בָּהּ. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, נַעֲשׂוּ הַמַּיִם זֶרַע בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם וְלֹא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא צוּרַת הַוָּלָד. אָמַר רַבִּי הוּנָא דְּבֵית חוֹרִין, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ טוֹעֲנִין מִתּוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנוֹתְנִין בְּתוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים" עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "הָעוֹלִים" מֵאֲלֵיהֶם רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים רַבָּנָן אַמְרִין, עַנְנֵי כָּבוֹד.

י׳(בראשית ל מב) וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, בְּכִירַיָא דְּלָבָן, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְקִישַׁיָּא דְּלָבָן. (בראשית ל מג) וַיִפְרוֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד. נִפְרְצָה לוֹ פִּרְצָה מֵעֵין דֻּגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, מָאתָן וְתַרְתֵּין רִבְּוָן וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וּמָאתָן עֶדְרִין הָווּ לְאֲבוּנוּן יַעֲקֹב רַבִּי לֵוִי אָמַר, שִׁשִּׂים רִבּוֹא כְּלָבִים. רַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא וְלָא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר שִׁשִּׂים רִבּוֹא לְכָל עֵדֶר וְעֵדֶר חַד כַּלְבָּא, מָאן דְּאָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְכָל עֵדֶר תַּרְתֵּין תַּרְתֵּין כְּלָבִים. (בראשית לא א) וַיִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר. חִזְקִיָּה אָמַר עַד שֶׁלֹּא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם לֹא נִפְקְדוּ בִּזְכָרִים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן לֵאמֹר. וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אֵין כָּבוֹד אֶלָּא כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, י) "בֹּזּוּ כֶּסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבוֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה". (בראשית לא ב-ג) וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן. "לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָּנָיו בֵּין לְטוֹב בֵּין לָרַע" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, חָמִיךָ אֵין מַסְבִּיר לְךָ פָּנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ. "זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" וַהֲלֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ תַּמָּן שׂוֹבְעָא תַּמָּן זֹלָא וְאַתְּ אַמְרֵת "בְּאֶרֶץ הַחַיִּים". אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא מַיְּתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה) "נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעַם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ". אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ "חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ, אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ, נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ. הָכָא אַתְּ אַמְרֵת וְאֶהְיֶה עִמָּךְ וּלְהַלָּן אַתְּ אַמְרֵת (שמואל ב ז, ט) "וְאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר (הת)הָלַכְתָּ" אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְפַרְנֵס לְכָל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר "בְּכָל אֲשֶׁר (הת)הָלַכְתָּ(י)", יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.

י״א(בראשית לא ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּנֵי מָדַי, שֶׁאֵין נוֹשְׁכִים וְאוֹכְלִין אֶלָּא חוֹתְכִין וְאוֹכְלִין וְאֵין נוֹשְׁקִים אֶלָּא בַּיַּד, וְאֵין נוֹטְלִים עֵצָה אֶלָּא בַּשָּׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ רֶוַח הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ. (בראשית לא ח) אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לָבָן עִם אֲבוּנָא יַעֲקֹב, וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ אִם כֹּה אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אִם כֹּה יֹאמַר כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עָשָׂה לָךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עוֹשֶׂה לָךְ". (בראשית לא ט-יב) וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב. (יַעֲקֹב) לוֹ וּלְדוֹרוֹת אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמֹשֶׁה. שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים הָעוֹלִים. עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הָעוֹלִים, מֵאֲלֵיהֶן הָיוּ עוֹלִים. וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה וְגוֹ'. כָּזֶה שֶׁהוּא מַצִּיל מִן הַנִצוֹלוֹת. (בראשית לא יד) וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ. לָמָּה מֵתָה רָחֵל תְּחִלָּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁדִּבְּרָה בִּפְנֵי אֲחוֹתָהּ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מִיָּמֶיךָ רָאִיתָ אָדָם קוֹרֵא רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עוֹנֶה אוֹתוֹ, וַהֲלֹא לְרָחֵל קָרָא וְרָחֵל עָנְתָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל זָקֵן, (להלן פסוק לב) "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה", וַהֲוָה (ראה קהלת י, ה) "כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט". (בראשית לא טו) הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ וְגוֹ'. אֶפְשִׁי כֵּן אֶלָּא אִי הֲוָה חָמֵי קְווּקְיָא טָבָא הֲוָה נָסִיב לֵיהּ פַּטִיקְלִין טָב הֲוָה נָסִיב לֵיהּ. (בראשית לא יז) וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים. (קהלת י, ב) "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", זֶה יַעֲקֹב "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ", זֶה עֵשָׂו, "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו" וְאַחַר כַּךְ "אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו". (בראשית לא יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רֹשֵׁם. וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. הִיא לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לַשָּׁמַיִם, אָמְרָה מָה אֲנָא מֵזַל לִי וְנִשְׁבּוֹק הָדֵין סָבָא בְּקִלְקוּלֵיהּ לְפִיכָךְ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. (בראשית לא כב-כג) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד מַה נַפְשָׁךְ רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה, כְּבָר כְּתִיב (בראשית ל, לו) "וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב" וּכְתִיב וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, יוֹמָא דַהֲווּ קַיְמֵי בֵּיהּ הֱוֵי מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשִׁבְעָה יָמִים, הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד. (בראשית לא כד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וְגוֹ'. הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע. אָמַר רַב יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כָּל טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע, בִּשְׁלָמָא רָע לְחַיֵּי אֶלָּא טוֹב אַמַּאי לֹא, אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ אֲפִילוּ טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים בִּשְׁלָמָא הָכָא דִּלְמָא מִדְכַּר לֵיהּ שְׁמָא דְעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא הָתָם מַאי רָעָה אִיכָּא, מִשּׁוּם דְּקָא שָׁדִי בָּהּ זֻהֲמָא, דְּאָמַר רַב יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, אוֹתָם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן. (בראשית לא כז-כט) הִשָּׁמֵר לְךָ מִדַבֵּר עִם יַעֲקֹב. אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמְרָן לְטוֹבָתוֹ הוּא חוֹשְׁבָן לְרָעָתוֹ. לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ אָמַר דִלְמָא דְּחָזַר בֵּיהּ וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וּלִבְנוֹתַי, אָמַר עַד כְּדוֹן אִית בֵּיהּ אָמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשֹׂת עִמָּכֶם רָע, אָמַר לֵית הוּא מִנֵּיהּ. (בראשית לא ל) לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבָטִים כָּךְ אָמְרוּ בֹּשְׁנוּ מִמְּךָ לָבָן אֲבִי אִמֵּנוּ, שֶׁלְּעֵת זִקְנָתְךָ אַתְּ אוֹמֵר לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. (בראשית לא לג) וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. דַּהֲוָה מַשְׁמְשָׁנִית. (בראשית לא לד-לה) וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל. בַּעֲבִיטָא דִגְמָלָא וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ, אָמַר רַב יוֹחָנָן, תְּרָפִים לֹא מָצָא, קִיתוֹנִיוֹת מָצָא נַעֲשׂוּ תְּרָפִים קִיתוֹנִיוֹת, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת רָחֵל.

י״במַה הֵן תְּרָפִים, שׁוֹחֲטִין אָדָם בְּכוֹר וּמוֹלְקִים אֶת רֹאשׁוֹ, וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ בְמֶלַח וּבְשָׂמִים, וְכוֹתְבִין עַל צִיץ הַזָּהָב שֵׁם רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בַּקִּיר וּמַדְלִיקִין וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, ב) "כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן", לְפִיכָךְ גְּנָבָתַם רָחֵל שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְלָבָן שֶׁבָּרַח יַעֲקֹב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְהַכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אָבִיהָ.

י״גאָמַר רַב סַפְרָא כְּמַאן קָרוּ פַּרְסָאֵי לְנִדָּה דִשְׁתָּנָא מֵהָכָא, כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי. (בראשית לא לו-לז) וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן. קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת וּפְצָעִים הָיוּ שָׁם וְלֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּס אֶת חָמִיו כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי חָתָן שֶׁהוּא דָּר בְּבֵית חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אוֹ חֵפֶץ אוֹ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי אֲפִלּוּ מַחַט אֶחָד, אֲפִלּוּ צִנוֹרָא אֶחָד. וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים מִדָּוִד, (שמואל א כ, א) "וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי (ו)מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי", מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיוּסוֹ. (בראשית לא לח-מא) טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. דִקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָה, אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל צֹאנוֹ שֶׁהָיָה הָאֲרִי אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי... כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ" וְגוֹ'. גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. קַרְיָן לִי גַּנָּבָא דִּימָמָא וְגַנָּבָא דְּלֵילְיָא. זֶה לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה. גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁכָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם.

י״דוְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. אָמַר רָבָא, שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, דִּכְתִיב (ויקרא כב, כז) "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד". אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי, אֵילִים הוּא דְּלָא אָכַל הָא כְּבָשִׂים אָכַל אֶלָּא שְׁמַע מִינֵּיהּ אַיִל (בֵּין) [בֶּן] יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל.

ט״והָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב. הַהוּא רַעְיָא דַּהֲוָה רָעֵי חִיּוּתָא אֲגוּדָא דִנְהַר פַּפָּא שָׁרִיק חֲדָא מִנַּיְהוּ, נַפְלַת לְנַהֲרָא, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פַּטְרֵיהּ, אָמַר מַאי הֲוָה לֵיה לְמֶעְבַּד, הָא נָטַר כִּדְנָטְרֵי אִינְשֵׁי וְכוּ' הָכָא נַמֵּי דְפָטוּר, אָמַר לֵיהּ אֵין. אֵיתֵיבֵיה עַד מָתַי שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׁמֹר, כְּגוֹן הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּילָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי, [הָתָם] בְּחַזְּנֵי מָתָא אָטוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵחַזְּנֵי מָתָא הֲוָה, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ לְלָבָן, נַטְּרֵי לָךְ נְטִירוּתָא יְתֵירְתָּא כְּחַזְּנֵי מָתָא. הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. מֶה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַה טַעַם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכד, א) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל" יִשְׂרָאֵל סָבָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים מַה טַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב, ד) "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" יִשְׂרָאֵל סָבָא. (בראשית לא מב) לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי" בִּזְכוּת אָבוֹת וְהַכְּתִיב "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" כָּל עַצְמָן לֹא עָלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁאִלּוּלֵי זְכוּת אָבוֹת לֹא עָלוּ מִשָּׁם לְשָׁלוֹם. אִית דְמַפִּיק לִישְׁנָא אַחֲרִינָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי" בִּזְכוּת אָבוֹת הוּא בָּא חוּץ מִזֶה אָמַר לוֹ, אַף זֶה בִּזְכוּת אָבוֹת בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בִּזְכוּת תּוֹרָה (תהלים קיט, צב) "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי". בִּזְכוּת אֲמָנָה שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה'". וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים. חֲבִיבָה הִיא מְלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת זְכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְגוֹ' כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי. (בראשית לא מג) וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי. אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן, כֻּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי הֲרֵי שְׁתַּיִם, וְלִבְנוֹתַי הֲרֵי אַרְבַּע. (בראשית לא מה-מו) וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב (אל אחיו) [לְאֶחָיו] חַד אָח הָיָה לֵיהּ וּלְוַאי קְבָרֵהּ אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו, וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָן אֶחָיו, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹדָן, לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בּוֹ. (בראשית לא מז) וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַל יְהֵא לְשׁוֹן סוּרְסִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד. בַּתּוֹרָה, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בַּנְּבִיאִים (ירמיה י, יא) "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבָדוּ". בַּכְּתוּבִים (דניאל ב, ד) "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִּית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֶיִי". (בראשית לא מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ. כִּי יִסָתֵר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי נִסָּתֵר, עַד כָּאן הָיִינוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה.

ט״ז(בראשית לא נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי. הֲרֵי שְׁתַּיִם, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנוֹתַי הֲרֵי שְׁתַּיִם, כֻּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ. תַּשְׁמִּשׁ הַמִּטָּה דְּאִקְרֵי עִנּוּי מִנָּלָן, דִּכְתִיב אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי, מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְאִם תִּקַּח נָשִׁים וְכוּ', מִצָּרוֹת וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי מִצָּרוֹת מִי כְּתִיב אִם תִּקַּח וְאִם תִּקַּח כְּתִיב, וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי מִצָּרוֹת, חַד צָרוֹת דִּידֵיהּ וְחַד דְּאַתְיָא מֵעָלְמָא מִי כְּתִיב אִם תִּקַּח וְאִם תְּעַנֶּה אֵימָא תַּשְׁמִישׁ יְתֵרָה, דְתַשְׁמִישׁ גּוּפֵהּ עִנּוּי הוּא, דִּכְתִיב "וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ", הָתָם שֶׁעִנָּה בְּבִיאוֹת אֲחֵרוֹת. (בראשית לא נא) (עֵד) [הִנֵּה] הַגַּל הַזֶּה וְגוֹ' אֲשֶׁר יָרִיתִי. כָּזֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה אֶת הַחֲנִית. (בראשית לא נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה. לְרָעָה אֵין אַתָּה עוֹבֵר עָלַי, אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר לְפְּרַקְמַטְיָא. (בראשית לא נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵּינֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. קֹדֶשׁ, וֵאלֹהֵי נָחוֹר, חוֹל, [וֵ]אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם, מְשַׁמֵּשׁ קֹדֶשׁ וּמְשַׁמֵּשׁ חוֹל. (בראשית לב א) וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם, דְּווּיִים וּסְגוּפִים הָיוּ, וְלֹא הָיוּ מַפְרִינִין אֶלָּא בַּפֶּה וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקוֹמוֹ, חָזַר לִדְווּיוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסוּ לִיסְטִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהָיוּ מְקַרְקְרִין בּוֹ כָּל הַלַּיְלָה. (בראשית לב ב-ג) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. כַּמָּה מַלְאָכִים הָיוּ מְלַוִּין לְיַעֲקֹב, שִׁישִּׁים רִבּוֹא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וְאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִׁשִּׂים רִבּוֹא רַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, רַבִּי אֵיבוֹ אָמַר, נָטַל מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ וְשָׁלַח פְּרוּזְבִּין לְפָנָיו.

י״זפרשת וישלח
(בראשית לב ד-ה) רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן פָּתַח, (תהלים יז, יג) "קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו", קַדְּמֵה לִרְשִׁיעָא עַד דְּלֹא יַקְדִּימָךְ (שם) "הַכְרִיעֵהוּ", הַכְרִיעֵהוּ לְכַף חוֹבָה שׁוֹבְרֵהוּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שם כ, ט) "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ". "פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ", מֵאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁבָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ חֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מ) "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה". דָּבָר אַחֵר, מֵאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהוּא עָתִיד לִפֹּל בְּחַרְבְּךָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן פָּתַח, (משלי כה, כו) "מַעְיָן נִרְפָּשׁ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע", כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַעֲיָן לְהֵרָפֵס וּמָקוֹר לְהִשָּׁחֵת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לִמּוֹט לִפְנֵי רָשָׁע. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְכוּ'. רַבִּי הוּנָא פָּתַח, (משלי כו, יז) "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ", מָשָׁל לְאַרְכִילִיסְטִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְעָבַר חַד מֵעִיר בֵּיהּ. אָמַר לוֹ, קוּם לָךְ דְבִישָׁא שָׁכִיחַ הָכָא קָם וְשָׁרֵי מְקַפֵּחַ בֵּיהּ אָמַר לוֹ, יִנְעַר בִּישָׁא דְּהוּא דָּמָךְ וְעוֹרַרְתֵּיה כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְכוּ'. אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ. "זְמָמוֹ אַל תָּפֵק", עֲשֵׂה לוֹ זְמָם לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁלֹּא תְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ שְׁלֵמָה. וּמַה זְמָם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלּוּ בְּנֵי בַּרְבַּרְיָא וּבְנֵי גֶרְמַנְיָא שֶׁאֲדוֹמִיים מִתְיָרְאִים מֵהֶם. דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (לעיל פסוק ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה כַּמָּה הוּא מַחֲנֵה אֱלֹהִים, שְׁנֵי אֲלָפִים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח) "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן". וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, שְׁתֵּי מַחֲנוֹת לָמָּה, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְיַעֲקֹב אַרְבַּעַת אֲלָפִים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְנִדְמוּ כֻּלָּם לְחַיָּלוֹת שֶׁל מֶלֶךְ, מֵהֶם לְבוּשֵׁי בַּרְזֶל, מֵהֶם רוֹכְבֵי סוּסִים, מֵהֶם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת פָּגַע בִּלְבוּשֵׁי בַּרְזֶל. אָמַר לָהֶם, שֶׁל מִי אַתְּ, אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְכֵן רוֹכְבֵי סוּסִים, וְכֵן בְּיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית לג, ח) "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי". וְאַף יַעֲקֹב הָיָה מַזְכִּיר לְעֵשָׂו הָרָשָׁע שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְיָרְאוֹ וּלְבַהֲלוֹ, דִּכְתִיב "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" וְגוֹ'. מָשָׁל דְּיַעֲקֹב וְעֵשָׂו לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁזִּמֵּן חֲבֵרוֹ לִסְעוּדָה וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אָמַר לוֹ, דּוֹמֶה תַּבְשִׁיל זֶה לְאוֹתוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. אָמַר, יָדַע בֵּיהּ מַלְכָּא, מִסְתָּפֵי וְלֹא קָטְלֵהּ אַף הָכָא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לְעֵשָׂו (שם) "כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים", אָמַר עֵשָׂו הָרָשָׁע, הִגִּיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכָּבוֹד הַזֶּה, שׁוּב אֵינִי יָכוֹל לוֹ. מַלְאָכִים שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרָה הָיְתָה וְנִזְדַּוְּגוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים נִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה מַלְאָכִים. לְפָנָיו, זֶה שֶׁבָּא עִתּוֹ לִטֹּל מַלְכוּת לְפָנָיו חָלַשׁ פּוּרְפוּרֵיהּ וְטַלְּקֵיה קוֹדְמוֹי אָמַר לוֹ, אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִין יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד.

י״חאֶל עֵשָׂו אָחִיו, אֲפִלּוּ עֵשָׂו אֶלָּא אָחִיו. אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֵׂעִיר, שֶׁהוּא מַעֲמִיד שַׂעֲרוֹתֵיהֶם שֶׁל אָדָם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאֲדֹנִי לְעֵשָׂו. רַבֵּנוּ אָמַר לְרַבִּי אַפָּם כְּתֹב חַד אִגְרָא מִן שְׁמִי לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוּנִינוּס וּכְתֹב לֵיהּ מִן יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוּנִינוּס נָסְבָהּ וְקָרְאָהּ וְקָרְעָהּ אָמַר לֵיהּ, כְּתֹב מִן יְהוּדָה עַבְדָּךְ לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוּנִינוּס אָמַר לֵיהּ מָה אַתְּ מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדָךְ, אָמַר לֵיהּ, מָה אֲנָא טָב מִן סָבִי לֹא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב. עִם לָבָן גַּרְתִּי לָבָן רַבְּהוֹן דְּרַמָּאֵי יְהֲבִיתֵיהּ בְּחָפְתִּי, הַהוּא גַּבְרָא לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וָאֵחַר עַד עָתָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, מָסֹרֶת הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בְּנֵי בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל.

י״טדָּבָר אַחֵר, וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אַל תֹּאמַר, כְּשֶׁיָּצָא נָטַל כְּלוּם מִתְּפֻסַּת בֵּית אָבִיו אֶלָּא בְּשָׂכָר קָנִיתִי כָּל הַמַּחֲנוֹת הָאֵלּוּ בְּכֹחִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּרָא יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו אֲדוֹנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ אֶת עַצְמְךָ לִפְנֵי אָחִיךָ וְקָרָאתָ אוֹתוֹ אָדוֹן שְׁמֹנֶה פְּעָמִים אֲנִי מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ שְׁמֹנָה מְלָכִים קֹדֶם לְבָנֶיךָ, דִּכְתִיב "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". אָמַר לֵיהּ, אִם לְשָׁלוֹם אַתָּה, מְתֻקָּן אֲנִי כְּנֶגְדְּךָ, וְאִם לְמִלְחָמָה אֲנִי כְּנֶגְדְּךָ, יֵשׁ לִי גִּבּוֹרִים וּבַעֲלֵי מִלְחָמָה, וְאוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר וְהוּא עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יט) "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה".

כ׳(בראשית לב ו) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשּׁוֹר אֶחָד יָצְאוּ שְׁוָרִים הַרְבֵּה וּמֵחֲמוֹר אֶחָד יָצְאוּ חֲמוֹרִים הַרְבֵּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, לִישְׁנְהוֹן דִּבְרִיָּתָא חֲמַרְוָתָא גְּמַלְוָתָא רַבָּנָן אַמְרִין, שׁוֹר, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז) "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", חֲמוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר", צֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי", וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה (תהלים קכג, ב) "הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ".

כ״אדָּבָר אַחֵר, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. שׁוֹר זֶה יוֹסֵף, דִּכְתִיב (דברים לג, יז) "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. חֲמוֹר זֶה יִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם". וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עוֹמֵד לְכַלּוֹת אֶת עֲמָלֵק, דִּכְתִיב (שמות יז, יג) "וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ" וְגוֹ'. וּבָנָיו שֶׁל יִשָּׂשכָר יוֹדְעִים מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשְכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים". וְצֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי". וְעֶבֶד זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, טז) "אֲנִי עַבְדֶּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ". וְשִׁפְחָה זוֹ אֲבִיגַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר "הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכוּ אוֹתָן שְׁלוּחִים וְרָאוּ אֶת עֵשָׂו שֶׁהָיוּ עִמּוֹ גִּבּוֹרִים מְזֻיָּנִים. (בראשית לב ז) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, אַתְּ נוֹהֵג בּוֹ כְּאָח, וְהוּא נוֹהֵג בְּךָ כְּעֵשָׂו. וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, עִמּוֹ כְּעִמּוֹ מַה הוּא עָשׂוּי עַל אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ כָּךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי עַל אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. עִמּוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אַרְבַּע מֵאוֹת [קוֹשְׁרֵי] כְּתָרִים הָיוּ עִמּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבַּע מֵאוֹת אִיפְרַכִין הָיוּ עִמּוֹ. רַבִּי יָנָאי אוֹמֵר, אַרְבַּע מֵאוֹת רָאשֵׁי גְּיָסוֹת הָיוּ עִמּוֹ. (בראשית לב ח-י) רַבִּי לֵוִי אָמַר, הָלַךְ וְנָטַל אַגְרַמִי מִמִּצְרַיִם. אָמַר, אִי יָכִילַת לֵיהּ טָבוּת וְאִי לָא, אֲנָא אָמַר לֵיהּ אַיְתִי מִכְסָא, מִגּוֹ כֵּן אֲנָא קָאֵם עָלֵיהּ וְקָטַל יָתֵיהּ כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְיַעֲקֹב כָּל אוֹתָהּ גְּדֻלָּה הָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְהָיָה מְחַלֵּק אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד יַעֲקֹב בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ (ויקרא כב, כח) "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד", וְאִם יָבֹא רָשָׁע זֶה וִיאַבֵּד בָּנַי וְאֶת אִמָּם כְּאַחַת, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן בְּהַר סִינַי מִי יִקְרָאֶנּוּ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַצִּילֵנִי מִיָּדוֹ שֶׁלֹּא יָבֹא וְיַכֵּנִי אֵם עַל בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר הַצִּילֵנִי נָא. מֶה עָשָׂה, מִיָּד שָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן לְסַמּוֹת אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, יט) "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים", וְאֵין חֲכָמִים אֶלָּא אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ח) "וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם".

כ״בוַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ. מַהוּ וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי לֹא תָּבִיא אוֹתָן זוֹ אַחַר זוֹ, אֶלָּא הַרְוִיחַ לָהֶן מִצָּרוֹתֵיהֶן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא יַעֲקֹב אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עֵשָׂו שֶׁבָּא מֵרָחוֹק וְנָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וּבָכָה, וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְהִבְטִיחוֹ שֶׁהוּא מוֹשִׁיעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ, ב) "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב".