ילקוט שמעוני על התורה קל״אYalkut Shimoni on Torah 131

א׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְיָרְאוּ, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת וְהַבָּחוּר שֶׁבַּנְּבִיאִים. הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת זֶה יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ", וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית כח, טו) "הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ", וְסוֹף נִתְיָרֵא וַיִּירָא יַעֲקֹב. הַבָּחוּר שֶׁבַּנְּבִיאִים זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג) "לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ", וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ", וְנִתְיָרֵא, (במדבר כא, לד) "וַיֹּאמֶר ה' אַל תִּירָא אֹתוֹ", מִכְלַל שֶׁנִּתְיָרֵא. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רס"ו). רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה בִּימֵי הָמָן אִיּלּוּלֵי שֶׁסָּמְכוּ דַּעְתָּן לְדַעְתּוֹ שֶׁל זָקֵן אָמְרוּ, וּמַה אִם אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְיָרֵא, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיִּירָא יַעֲקֹב. מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶה כְּתִיב (בראשית כח, טו) "הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" מִכַּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶה. כְּתִיב (שמות ג, יב) "וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ" וְאֵין דָבָר רַע מַזִּיקְךָ, וּכְתִיב "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה'", מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶה. כְּתִיב (מלכים א א, לו) "וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן כֵּן יֹאמַר ה'" לֹא כֵן כְּתִיב "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה" אֶלָּא אָמַר, הַרְבֶּה קַטֵּגוֹרִין יַעַמְדוּ מִכָּאן וְעַד גִּיחוֹן.

ב׳רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רָמִי, כְּתִיב (בראשית כח, טו) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ", וּכְתִיב וַיִּירָא יַעֲקֹב, אָמַר שֶׁמָא יִגְרֹם הַחֵטְא. תַּנְיָא נַמִי הָכִי, (שמות טו, טז) "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'", זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה "עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ", זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָה אֱמֹר מֵעַתָּה, רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶן נֵס בִּימֵי עֶזְרָא כְּדֶרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶן בִּימֵי יְהוֹשֻע, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא.

ג׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. לֹא הִיא יִרְאָה וְלֹא הִיא צָרָה אֶלָּא וַיִּירָא שֶׁלֹּא יֵהָרֵג, וַיֵּצֶר שֶׁלֹּא יַהֲרֹג, אִם מִתְגַּבֵּר הוּא עָלַי הוֹרְגֵנִי וְאִם אֲנִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו אֲנִי הוֹרְגוֹ, אָמַר, כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר שֶׁהוּא בָּא עָלַי מִכֹּחַ יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הוּא יוֹשֵׁב וּמְכַבֵּד הוֹרָיו, תֹּאמַר שֶׁהוּא בָּא עָלַי מִכֹּחַ כִּבּוּד אַב וָאֵם, כַּךְ אָמַר , "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי", תֹּאמַר שֶׁמֵּת אוֹתוֹ זָקֵן כַּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית לא, ג) "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" תֹּאמַר עַד כַּאן הָיוּ הַתְּנָאִים וְלֹא יוֹתֵר. וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ. זִיְּנָם מִבִּפְנִים וְהִלְבִּישָׁן בְּגָדִים מִבַּחוּץ וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְדוֹרוֹן (להלן פסוק כב) "וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו", לְמִלְחָמָה "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה" לִתְפִלָּה "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם". וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה, לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אֶחָד, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מִיַּעֲקֹב, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א יח, ד) ("ואחביאם) [וַיַּחְבִּיאֵם] חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה". אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ, אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה, אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מִתְעַנִּין עֲלֵיהֶן בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי.

ד׳וַיֹּאמֶר [יַעֲקֹב] אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, הָא לְעֵשָׂו לֹא אֶלָּא הַבּוֹחֵר בְּדַרְכֵיהֶם וְהָעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם מִי הָיָה קָרוֹב לְדָוִד, לֹא אָחָז, הוּא מַנִּיחַ לְאָחָז וְאָמַר לְחִזְקִיָּהוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ", אֶלָּא הַבּוֹחֵר בְּדַרְכֵיהֶם וְהָעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם. (בראשית לב יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, אֵינִי כְּדַאי קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר, כְּדַאי אֲנִי קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז ל"ב).

ה׳כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁלֹּא עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן אֶלָא בִּזְכוּת יַעֲקֹב. בַּתּוֹרָה, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה בַּנְּבִיאִים, (יהושע ד, כב) "בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן" יִשְׂרָאֵל סָבָא בַּכְּתוּבִים, דִכְתִיב , "הַיַּרְדֵּן תִּסֹב וְגוֹ'. מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב". אָמַר רַבִּי לֵוִי, אֲתַר הוּא תַּמָּן מְצַוַּח יַרְדֵּן בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא בְּבֶהָלָה נִכְנַס יַעֲקֹב לְשָׁם וְנָעַל עֵשָׂו בְּפָנָיו. חָתַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמָּקוֹם אַחֵר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מג, ב) "כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי".

ו׳(בראשית לב יב) הַצִּילֵנִי נָא. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי שֶׁבָּא עָלַי מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו. פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ (דברים כב, ו) "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים". דָּבָר אַחֵר. (בראשית לב יג) וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, הֵיטֵב בִּזְכוּתְךָ, אֵיטִיב בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ. (בראשית לב יד-טז) עִזִּים מָאתַיִם. מִכָּאן לְעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה עִזִּים מָאתַיִם שֶׁהֵן צְרִיכוֹת תְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם שֶׁהֵן צְרִיכוֹת אֵילִים עֶשְׂרִים. גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים וּבַנָּאֵיהֶן שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים שֶׁהֵן צְרִיכוֹת פָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים שֶׁהֵן צְרִיכוֹת עֲיָרִם עֲשָׂרָה.

ז׳אָמַר רַבִּי לֵוִי, אִלּוּ הָיִיתָ מְחַזֵּר בְּכָל אָהֳלֵי קֵדָר אֵין אַתְּ מוֹצֵא גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים, רְאֵה עָשְׁרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיוֹת. וְלָמָּה הוּא נוֹתֵן גְּמַלִּים בָּאֶמְצַע אֶלָּא אָמַר לוֹ, הֱוֵי רוֹאֶה עַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב עַל הַבִּימָה וְדָן אוֹתִי, וַאֲנִי נִדוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מִתְמַלֵּא עָלַי רַחֲמִים. (בראשית לב יז-כ) וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן (לומר) [לֵאמֹר] כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה. רַבִּי וְרַבִּי יוֹסִי בַּר יְהוּדָה הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶרֶךְ, רָאוּ גּוֹי אֶחָד מְהַלֵּךְ כְּנֶגְדָּן, אַמְרִין תְּלַת מִילֵי הוּא שָׁאִיל לָן מַה אַתּוּן, וּמַה אוּמְנוּתְכוֹן, וּלְאָן אַתּוּן אָזְלִין מַה אַתּוּן, יְהוּדִים וּמַה אוּמְנַתְכוּן, פְרַגְמַטּוּטְיָא וּלְאָן אַתּוּן אָזְלִין, לְמִזְבַּן חִטִּין מִן אוֹצְרָא דְּיַבְנֶה עָמַד לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד הַגּוֹי לִרְאוֹת מַה יִשְׁאַל וְהִמְתִּין לוֹ רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִם אָמַר מִלָּה אֲנָא אָמַר אוֹחֲרֵי אָמְרוּ לָהֶם, מִן הֵן אִית הֲדָא אָמְרוּ לָהֶם מֵאָבוּנָן יַעֲקֹב כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ, בִּגְדוּלָתוֹ.

ח׳וַיִתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ. לָמָּה לֹא הִכְנִיסָן בְּעִרְבּוּבְיָא כְּדֵי לְתָמְהוֹ עַל דּוֹרוֹן שֶׁלוֹ וְלָמָּה לֹא הִכְנִיסָן כֻּלָּן כְּאֶחָד כְּדֵי לִשְׂבֹּעַ עֵינָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָע אָתֵי לְמֵחְסַל וְהוּא אָמַר קַבֵּל אָתֵי לְמֵחְסַל וְהוּא אָמַר קַבֵּל. (בראשית לב כב) וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו, אַף הוּא הֲוָה בְּעָקָא. (בראשית לב כג) וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו, וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה, נְתָנָהּ בְּתֵיבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, אָמַר, עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע רָמָה הִיא שֶׁמָּא יִתְלֶה עֵינָיו וְיִרְאֶה אוֹתָהּ וְיִקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד", מָנַעְתָּ חַסְדְּךָ מִן אָחוּךְ וְנָסַבְתָּהּ לְאִיּוֹב וְלֹא גִּיַּרְתֵּיהּ לֹא בִּקַּשְׁתָ לְהַשִּׂיאָהּ לְמָהוּל הֲרֵי הִיא נִשֵׂאת דֶּרֶךְ אִסּוּר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה".