ילקוט שמעוני על התורה קל״חYalkut Shimoni on Torah 138

א׳וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. אָמַר עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, חֲלוֹק כָּל מַה שֶׁהִנִּיחַ אָבִי לִשְׁנֵי חֲלָקִים וַאֲנִי בּוֹחֵר, שֶׁאֲנִי הוּא הַגָּדוֹל. אָמַר יַעֲקֹב, הָרָשָׁע הַזֶּה לֹא מָלֵא עֵינוֹ מִן הָעֹשֶׁר מֶה עָשָׂה, חִלֵּק כָּל מַה שֶׁהִנִּיחַ אָבִיו לְחֵלֶק אֶחָד, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לְחֵלֶק אֶחָד. הָלַךְ עֵשָׂו לְיִשְׁמָעֵאל לִמָּלֵךְ בּוֹ, אָמַר לוֹ, הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וְיַעֲקֹב בָּטוּחַ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, טוֹל מַה שֶּׁהִנִּיחַ אָבִיךָ וְאֵין לְיַעֲקֹב מְאוּמָה. וְלָקַח עֵשָׂו כָּל מַה שֶּׁהִנִּיחַ אָבִיו, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה נָתַן לְיַעֲקֹב, וְכָתְבוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, לֵךְ מֵאֶרֶץ אֲחֻזָּתִי מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלָקַח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְהָלַךְ לוֹ לְהַר שֵׂעִיר מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. וּבְשָׂכָר שֶׁפָּנָה נָתַן לוֹ מֵאָה מְדִינוֹת מִשֵּׂעִיר עַד מַגְדִּיאֵל זוֹ רוֹמִי. אָז יָשַׁב יַעֲקֹב בֶּטַח שַׁאֲנָן וְשָׁלֵו בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ וּבְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּבְאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, א) "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב".

ב׳וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח. כְּתִיב (ירמיה מט, י) "כִּי אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו קְלִפַּת בְּצָלִים כָּל כַּךְ לָמָּה "גִּלֵיתִי אֶת מִסְתָּרָיו" כְּדֵי לְגַלּוֹת הַמַּמְזֵרִים שֶׁבּוֹ. וְכַמָּה מַמְזֵרִים הֶעֱמִיד, רַב אָמַר, שְׁלֹשָׁה לֵוִי אָמַר, אַרְבָּעָה קֹרַח דְּהָכָא מַמְזֵר הוּא. (בראשית לו יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, (כָּתוּב בְּרֶמֶז קנ"ט) (פסוק כ כד) הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִּם (כָּתוּב בְּרֶמֶז ז) הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם. כָּל שֶׁאָזְנָיו דַּקּוֹת אִמּוֹ סוּסְיָא וְאָבִיו חֲמוֹר וְשֶׁאָזְנָיו גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רַבִּי חֲנִינָא הֲוָה מְפַקֵּד לְאִלֵּין דְּבֵי נְשִׂאָה, הֱווּ זָבְנִין מִן אִלֵּין דְאוּדְנֵיהוֹן דְּקִיקִין מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹ סוּסְיָא וְאָבִיו חֲמוֹר מֶה עָשָׂה עָנָה הֵבִיא חֲמוֹרָה וְזִוֵּג לְסוּס וְיָצְאָה מֵהֶן פְּרֵדָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי לֹא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק מֶה עָשָׂה הֵבִיא חֲכִינָא וְזִוֵּג לְהַרְדוֹן וְיָצָא מֵהֶן חֲבַרְבָּר מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה, מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָדָם שֶׁבְּעָטָתוֹ פְּרֵדָה לְבָנָה וְחָיָה. וְהָא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה אֵימָא וַחֲיָת וְהָא קָא חֲזִינָן דְמִתְּסֵי בִּדְסֻמְּקָא אִיהִי וְחַוְּרָן רֵישֵׁי כַּרְעַיְהוּ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם יֵּמִם, שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר הֲוָה קָא אָזִיל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים פָּגַע בֵּיהּ גִּינַאי נַהֲרָא אָמַר לֵיהּ, גִּינַאי נַהֲרָא חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ וְאֶעֱבֹר בְּךָ. אָמַר לֵיהּ, אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי אַתָּה, סָפֵק אַתָּה עוֹשֶׂה סָפֵק אִי אַתָּה עוֹשֶׂה וַאֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה. אָמַר לֵיהּ, אִם אֵין אַתָּה חוֹלֵק לִי גּוֹזְרָנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בְּךָ מַיִם לְעוֹלָם, חָלַק לֵיהּ. הֲוָה בַּהֲדַיְהוּ הַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה דָּרֵי קִמְחָא לְפִסְחָא אָמַר לֵיהּ, חֲלֹק נַמִי לְהַאי דִבְמִצְוָה קָא עָסִק, חָלַק לֵיהּ הֲוָה הַהוּא טַיְעָא דְאִלָּוֵי בַּהֲדַיְהוּ, אָמַר לֵיהּ, חֲלוֹק נַמִי לְהַאי, דְּלָא לֵימָא כָּךְ עוֹשִׂין לִבְנֵי לְוָיָה, חָלַק לֵיהּ אָמַר רַב יוֹסֵף, כַּמָּה נָפִישׁ הַאי גַּבְרָא מִמֹּשֶׁה וְשִׁתִּין רִבְוָן וְכוּ'. אִקְלַע לְהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא, רָמוּ שַׂעֲרֵי לְחַמְרֵיהּ וְלֹא אָכַל נַקְרִינְהוּ וְלֹא אָכַל חַבְטִינְהוּ וְלֹא אָכַל אָמַר לֵיהּ, דִּלְמָא לֹא מְעַשְּׂרָן. עַשְּׂרִינְהוּ וְאָכַל אָמַר לֵיהּ, עֲנִיָּה זֶה הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ וְאַתֶּן מַאֲכִילִין אוֹתָהּ טְבָלִים. וּמִי מִחַיְבָן וְהָתְנָן הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלַבְּהֵמָה וְקֶמַח לָעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר וְשֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. הָתָם הָא אִתְּמַר עֲלָהּ אָמַר רַב יוֹחָנָן, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלְּקָחוֹ מִתְּחִלָּה לִבְהֵמָה אֲבָל לְקָחָן מִתְּחִלָּה לְאָדָם וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִבְהֵמָה חַיָּב לְעַשֵּׂר. שָׁמַע רַבִּי נָפַק לְאַפֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּסְעֹד אֶצְלִי, אָמַר לֵיהּ אֵין. צָהַבוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי אָמַר לֵיהּ כִּמְדֻמֶּה אַתָּה שֶׁמֻּדָּר הֲנָאָה מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה וּכְתִיב (משלי כג, ו) "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן" וְגוֹ', וְאַתָּה רוֹצֶה וְיֵשׁ לְךָ הַשְׁתָּא מְסַרְהִיבְנָא דִבְמִלְתָא דְ(בְּ)מִצְוָה אֲנָא קָאָזִיל, כִּי הֲדַרְנָא אֲתֵינָא עֲיִלְנָא לְגַבָּךְ. כִּי אָתָא אִתְרָמִי עָאל בְּהַהוּא פִּתְחָא דַהֲווּ קָיְמִין בֵּיהּ כּוּדְנַיְתָא חִוָּרְתָּא אָמַר, מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה וַאֲנִי אֶסְעֹד אֶצְלוֹ. שָׁמַע רַבִּי, נָפַק לְאַפֵּיה. אָמַר לֵיהּ, מְזַבְּנִינָא לְהוּ אָמַר לֵיהּ, "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" מַפְקַרְנָא לְהוּ מַפְשָׁת הֶזֵּקָא עֲקַרְנָא לְהוּ אִכָּא צַעַר בַּעֲלֵי חַיִים. קָטִילְנָא לְהוּ. אִכָּא בַּל תַּשְׁחִית. הֲוָה קָא מְבַתֵּשׁ בֵּיהּ טוּבָא גָּבַהּ טוּרָא בֵּינַיְהוּ בָּכָה רַבִּי וְאָמַר, בְּחַיֵּיהוֹן כָּךְ בְּמִיתָתָן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, מִיָּמָיו לֹא בָּצַע עַל פְּרוּסָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וּמִיּוֹם שֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ לֹא נֶהֱנָה מִסְּעוּדַת אָבִיו. קִים לְהוּ לְרַבָּנָן דַּחֲמִשָׁה זַרְעוֹנִים בְּשִׁתָּא טְפָחִים לֹא יַנְקֵי מֵהֲדָדֵי מִנָּלָן [דְּהָא] דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן מִלְתָא הִיא דְּאָמַר רַב יוֹחָנָן (דברים יט, יד) "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים", גְּבוּל אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים לֹא תַסִּיג.